בית המשפט העליון קיבל היום (שני) את ערעור תנובה והפך את החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע ביוני 2020 כי תנובה גבתה מחיר מופרז ובלתי הוגן על קוטג' בין השנים 2009 עד 2011. בכך קיבל בית המשפט העליון את הערעור שהגישה לאחרונה החברה על פסק הדין של שופטת בית המשפט המחוזי מרכז אסתר שטמר. העליון קבע כי לא הוכח שתנובה קבעה לגבינת הקוטג' מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן.
השופטת שטמר הורתה אז כי תנובה תשלם פיצוי לציבור של מעל ל-20 מיליון שקל לקרן של משרד המשפטים. בפסק דינה השופטת שטמר קבעה כי תנובה רשמה לאורך כשנתיים וחצי "רווח בלתי הוגן" וקבעה כי "תביעת התובע מתקבלת ותנובה נדרשת להחזיר לקבוצה את הרווח הבלתי הוגן שהרוויחה בגין מכירת גבינת הקוטג' בגביעי 250 גר' 9% ו-5% בתקופה 1.1.2009 עד 30.6.2011".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
פרשת תביעת הקוטג' בה פסקו היום שופטי העליון נולדה סמוך ל"מחאת הקוטג'" הציבורית מקיץ 2011, שבה נטען כי מחירי הגבינה הפופולרית נסקו באופן בלתי סביר. התובע הייצוגי טען אז כי במהלך התקופה קבעה תנובה מחיר בלתי הוגן לגבינת הקוטג', תוך ניצול מעמדה של תנובה כמונופולין בשוק מוצרי החלב, ובפרט בשוק גבינת הקוטג', וגרמה בכך פגיעה בציבור. תנובה הכחישה וטענה מנגד כי המחיר שנקבע היה הוגן בתנאי השוק.
בא כוח תנובה, עו"ד צבי אגמון, ציין לאחרונה בבית המשפט העליון כי "יש לעשות שימוש בעילת מחיר מופרז ובלתי הוגן 'כמוצא אחרון, בריסון ואיפוק'". עוד ציין כי תנובה הורידה את מחיר הקוטג' בתקופת המחאה החברתית ב-20% "וזו לא סיבה להכריז שהמחיר הקודם היה בלתי חוקי".
היום כאמור, בית המשפט העליון קיבל את ערעור החברה וקבע כי "על בתי המשפט לנקוט גישה זהירה ומרוסנת במיוחד בבואם להכריע בתובענה ייצוגית שעניינה בטענה לקביעת מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן. זאת, בעיקרו של דבר, בשל קשיים משמעותיים הכרוכים בבחינת טענה כאמור, ובשל האפשרות כי דווקא קבלת התובענה הייצוגית בהקשר זה תפגע, בסופו של דבר, בתחרות ובציבור".
עוד נקבע כי "לא הוכח כי המחיר שקבעה תנובה לקוטג' גבוה משמעותית מזה שהיה נקבע בתנאי תחרות, לא כל שכן, אין מקום למסקנה, שלפיה ענייננו נמנה עם המקרים החריגים והקיצוניים, 'הדוקרים את העין וברורים לכל', שבה יש לאכוף את העילה... דומה כי בענייננו המסקנה, שלפיה תנובה קבעה מחיר בלתי הוגן לקוטג', הוסקה מהקביעה שלפיה תנובה קבעה לקוטג' מחיר גבוה, ואולם, כאמור, בכך אין די על מנת לקבוע חוסר הוגנות של המחיר שנקבע". פסק הדין של העליון ניתן על ידי הרכב השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ורות רונן.
את תנובה ייצגו עורכי הדין צבי אגמון ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי וטל אייל-בוגר ממשרד פישר (FBC). עורכי דין נוספים בתיק היו עוה"ד יונתן קהת וחנן סידור מאגמון עם טולצ'ינסקי ועוה"ד נבו שטרית וענבל סטרול ממשרד פישר (FBC).
עו"ד אופיר נאור שהיה התובע הייצוגי בתיק מסר בתגובה: "פסק הדין הוא פספוס גדול, לא בשבילי אלא בשביל הצרכן הישראלי, במיוחד כשלוקחים בחשבון את החידלון והכשלון המתמשך של רשות התחרות בהתמודדות עם מונופולים שפשוט חוגגים על הכיס של כולנו. במקום להוביל שינוי ולסמן גבולות גזרה ראוייה לניצול כוח מונופוליסטי, בית המשפט בחר לנטוש לגמרי את הזירה הזו ולמעשה קבע שאין לצרכן אפשרות לקבל סעד מביהמש מול מונופולים".
עו"ד אגמון ועו"ד אייל-בוגר, שייצגו את תנובה, מסרו: "בית המשפט קיבל את ערעור חברת תנובה בעניין תביעת בית המשפט המחוזי לפיה תנובה קבעה מחיר מופרז לקוטג'. בית המשפט קיבל את כל טיעוני תנובה וקבע אמות מידה זהירות ומאופקות לשימוש בעילה של מחיר מופרז".
