בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה פועל שיפוצים שהואשם בהעלמת מס בגין הכנסות של מיליוני שקלים בשיתוף עם קבלן שיפוצים. הפועל טען שהאחריות על הדיווח לרשויות הייתה של הקבלן בלבד, והשופט אילן סלע קבע שלא הוכח ברמה הנדרשת שהשניים פעלו כשותפים.
על פי כתב האישום, בשנים 2011-2008 הוא עבד כשכיר בעסק לבניית תוספת בנייה, מרפסות ועבודות שיפוצים. החל מ-2011, נטען, הוא הפך לשותף בעסק והחל לקבל תקבולים לצד הקבלן, בעל העסק. למרות זאת, הקבלן הוציא לו תלוש משכורת כוזב על סך של 6,000 שקל בלבד.
עוד נטען השניים ביצעו עבודות שיפוץ ובניית מרפסות בהיקף כולל של 1.9 מיליון שקל מבלי לדווח עליהן לרשויות המס או תוך דיווח חלקי בלבד, כשהלקוחות ביקשו חשבונית. לפי האישום בשתי הזדמנויות שונות מסרו הנאשם והקבלן חשבוניות כוזבות. כמו כן, השניים לא ניהלו ספרים כפי שהיה עליהם לעשות בהתאם להוראות הפקודה, לא שמרו מסמכים בנוגע להכנסותיהם, הוצאותיהם והחשבוניות אותן הוציאו, וכן לא הוציאו חשבוניות או קבלות אותן היה עליהם להוציא.
המדינה הצטיידה בעדות הקבלן ובעדויות של לקוחות וטענה שהוכח שבשנים 2015-2011 היה הפועל כשותף של הקבלן. היא ציינה כי החל מ-2011 הנאשם חתם על חלק מההסכמים מול הלקוחות לצד הקבלן, והוא זה שנתן הצעות מחיר ודאג לאספקת חומרי הבנייה.
הפועל כפר במיוחס לו וטען שעבד כשכיר אצל הקבלן במשכורת יומית וכי משכורתו נעה בין 8,000 ל-12 אלף שקל לחודש. הוא הסביר כי ב-2011 נפצע הקבלן כשנפל מפיגום והציע לו להפוך מעוד אחד הפועלים הרגילים למנהל העבודה ובכך לשפר את שכרו.
הוא ציין כי אכן בהיותו העובד בשטח, לעיתים רבות הוא קיבל לידיו את התשלום מהלקוחות אולם את הכספים האמורים היה מעביר לקבלן. בנסיבות אלה, טען, הקבלן נושא באחריות המלאה לביצוע העבירות.
כתב האישום הוגש גם נגד הקבלן אך בסופו של דבר נחתם עמו הסדר טיעון והוא הורשע בעבירות מס המתייחסות להכנסות בסך של מעל 3.2 מיליון שקל. נגזר עליו מאסר של 27 חודשים וקנס של 60 אלף שקל.
בהמשך זיכה השופט אילן סלע את הפועל מעבירות מס וקבע שלא הוכח ברמה הנדרשת שהוא היה שותף של הקבלן ולא ניתן לשלול את גרסתו שלפיה היה שכיר. בפסק הדין צוין ציין כי לא ניתן לבסס ממצא כלשהו על עדות הקבלן, שהייתה בלתי מהימנה ודבריו סתרו אלה את אלה.
"ניכר היה כי הוא מבקש, בכל דרך, להפיל על הנאשם את האחריות למעשים", כתב השופט והוסיף שגרסת הפועל, שלפיה הפך למנהל עבודה בעקבות פציעת הקבלן, הגיונית.
ביחס לחתימה על הסכמים מול הלקוחות נקבע שלא מדובר בראיה מכרעת וכי לא על כל ההסכמים חתום הנאשם (בעוד על כולם חתום הקבלן). בנסיבות אלה קבע השופט שלא הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.
• לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המאשימה: עו"ד מיכל בלומנטל
• ב"כ הנאשם: עו"ד ואסים דכוור
• עו"ד פאתן חורי סבאג עוסקת במיסים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
