לפחות 16 חברות הייטק גדולות הצטרפו למאבק בתוכנית המשפטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, ויפגינו מחר (שלישי) בצהריים במתחם שרונה בתל אביב ובמתחמי הייטק נוספים בארץ.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, אמר גיל פקלמן, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת אטרה אשר עובדיה צפויים להשתתף גם במחאה, כי "מחר נשבית את הפעילות לשעה, אבל זו רק הצהרה שההייטק מאורגן. זו הדרך שלנו לאותת לממשלה שאנחנו נגד הדבר הזה, ואם הם ימשיכו תהיה תגובה יצירתית ובלתי צפויה. אני לא חושב שזה בלתי אפשרי שנשבות למשך שבוע שלם.
"ההייטק מביא הרבה כסף. הוא מניע כאן את הכלכלה בחלקים ממנה. 40% מהייצוא הישראלי הוא מההייטק - זה יעלם בשנייה. האנשים האלה כל היום מקבלים פניות מחברות אמריקניות, תחשוב באיזה מהירות הם יקומו ויעופו מפה. מה יקרה אם הטופ 10% של ההייטק יעלם? יגמר העסק", טען פקלמן.
בשיחה עם אולפן ynet, אמר גיא טיטונוביץ', מייסד, שותף ומנכ"ל חברת הסייבר CHEQ, כי "המטרה היא חופש הדמוקרטיה. יש כאן משהו מאוד מעניין שקורה במדינה, זה מאוד חשוב ואנחנו רוצים לאפשר לאנשים להשמיע את קולם".
איך זה יהיה בעצם, מי שירגיש צורך להזדהות עם המחאה לא יעבוד ומי שלא יזדהה כן יעבוד, זה לא קצת יסמן אותם?
"אני לא חושב שיש עניין כזה, בטח לא בעידן שבו עולם העבודה הוא היברידי. יותר מהכל עולם ההייטק הישראלי מסמל פתיחות וקבלת האחר. אלו שדעותיהם מנוגדות הם החברים הכי טובים. אני לא חושב שמישהו יסומן".
למי זה מפריע שהעובדים שלך שובתים?
"חלק גדול מהמחאה הזו היא לאפשר. התעשייה שלנו מאפשרת ליברליזם ופלורליזם של דעות. לאפשר להם לשבות זה חלק מזה. אני לא בטוח שהיא מזיזה, אבל מה שאני כן יודע זה שחברות הסטארט-אפ הכי גדולות בישראל התגייסו למאבק, הן מייצרות הכנסה של מעל מיליארד דולר בשנה, אני מקווה שהקול שלנו ישמע. קורה כאן משהו שהוא הרבה מעבר לכלכלי, זה יכול לפגוע משמעותית במדינת ישראל, ואנחנו מייצגים את הכיס שלה".
אם היו לך עובדים בגוש קטיף שהיו רוצים לשבות בזמנו סביב ההתנתקות, גם היית מאפשר להם?
"בהחלט. בתור מנכ"ל של חברה שמעסיקה 350 עובדים, אני אומר לך שכן. הייתי קצין בצה"ל שפינה בגוש קטיף, זה היה דבר כואב מאוד, אבל בכל אופן הייתי מאפשר את זה".
גם יזם ההייטק זוהר לבקוביץ' התייחס להפגנה, ולטענתו לא מדובר בהתגייסות מצומצמת של עולם ההייטק. "אני דווקא רואה משהו מתפתח. להרבה מעובדי ההייטק יש את הדעה שלהם לגבי מה שקורה. זה לא מאבק פוליטי, אין שמאל וימין. הסיפור הוא דאגה אמיתית למה שיקרה בישראל וגם בהייטק. יש חשש שההייטק הישראלי יפגע, ואם הוא יפגע אז כולנו נחטוף".
למה בעצם שהייטק יחטוף, אם אני משקיע בסטארט-אפ ישראלי מדהים ואני גר בחו"ל, מה אכפת לי אם תהיה הפכיה משפטית בארץ?
"אני חושב על המשקיע הגרמני, הולנדי, אמריקאי, שמסתכלים על ישראל ואומרים שמשהו פה משתנה. בעוד 10-7 שנים אנחנו רוצים שהשוק יהיה פתוח עבורנו, שיהיה ביטחון מסוים, שחוקים לא ישתנו ושנוכל למכור את החברה".
יכול להיות שאתם אלו שגורמים לחשש הזה בקרב המשקיעים ומלחיצים אותם?
"אני רוצה שלא נזהיר אותם, שנשדר להם שאנחנו לא מודאגים. אין צונאמי של אנשים שעוזבים, אבל יש סנונית ראשונה של אנשים שאומרים בוא נחכה רגע, חברות גדולות שאומרות שאולי לא כדאי להשקיע ולחכות. צריך לעצור את זה לפני שזה מתפשט".
רשימת חברות ההייטק והעסקים שכבר הודיעו על שביתה: נטורל אינטלג'נס, רדיס, למונייד, INX, Hello heart, אקטיב אימפלימנטס, Wiz של אסף רפפורט, Cheq, אלגו סק, viber, cheetah technologies, האניבוק, Meat. The End, Luminescent, Track160 ו-Piggy של שאול אולמרט, apprentAI, גם סרטים, שוקן אדריכלים בע"מ, זנסיטי, Peanut Button, צ'יפ מחשבים בע"מ, ספירל סולושנס, בשיבה בריאה, אבולושן בינה, מרחבים המכון לקידום אזרחות משותפת, מילתא חנות ספרים, אלגול פתרונות מים בע"מ, עדין-ליס משרד עורכי דין, סטודיו למוזאיקה ופיסול בברזל ובטון, תמיר הנדסה, הפנינג איכילוב, אלון לב ושות' משרד עורכי דין, ישר אדריכלים, Dazz, brex.
בתוך כך, קרן אינסייט פרטנרס האמריקנית, המשקיעה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי, הוציאה הערב מכתב לכל החברות בהן השקיעה ובו היא מפרטת את עמדתה בנוגע למהפכה המשטרית שמבקשת לבצע הממשלה. "דוגלים בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון ושוויון הזדמנויות, ואנו מגנים כל ניסיון לרמוס חירויות אישיות או מעשים של שנאה, אלימות או אפליה", נכתב. עד היום השקיעה אינסייט בכ-75 חברות ישראליות, בהן ארמיס סקיוריטי, מאנדיי, ג'ויטיונס, לייטריקס, ויז ופאפאיה גלובל.
פורסם לראשונה: 10:35, 23.01.23