הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק של שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, שתמנע פגיעה בייבוא המקביל ותטיל קנסות של עד 100 מיליון שקלים על הייבואנים הרשמיים - אם ינסו לסכל תחרות מצד הייבואנים המקבילים. יש לציין כי ההצעה המקורית הייתה של שרת הכלכלה הקודמת, אורנה ברביבאי, והממשלה הנוכחית החליטה להעביר אותה כדי שלא תצטרך להתחיל מחדש את הליך החקיקה.
בהצעת החוק מפורטים סוגי מעשים שעשויים, בנסיבות מסוימות, להיות אסורים וביניהם – התניית תנאים מסחריים, שינוי תנאים מסחריים, סירוב לספק או דיווח על סחורה שמקורה ביבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה של אותה סחורה. על פי הנוסח, בגין הפרה של החוק תהיה הממונה על התחרות רשאית להטיל עיצומים כספיים בסך של עד 8% ממחזור החברה, ועד לסכום מקסימלי של כ-100 מיליון שקלים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"אני בהחלט מקווה שהצעת החוק הזאת תיושם ותיאכף בהקדם", אמר רונן רגב כביר, מנהל פיתוח מקצועי בארגון "אמון הציבור" לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio: "המצב היום הוא שלייבואנים הרשמיים, אלה שקשורים באופן ישיר כמעט תמיד בהסכמי בלעדיות עם היצרנים מחו"ל, יש הצלחות יוצאות דופן נאמר את זה לשלילה בחסימה של תחרות מצד יבוא מקביל, וכולנו משלמים על זה בכיס בצורה בולטת. זה בחשמל ואלקטרוניקה, ואין ספור תחומים אחרים, וזה תופעה שעד היום המדינה לא בנתה את הכלים להתמודד איתה".
עוד אומר כביר: "אחת הפעולות הראשונות שצריך לעשות זה למנוע מייבואנים רשמיים לעשות פעולות של איסוף מודיעין ולשלוח ליצרן המקורי בחו"ל פרטים ספציפיים של מוצרים ביבוא מקביל כדי שהם יחסמו את הרכישה של היבואן במקביל. זה אחד הצעדים החשובים, לא היחידי אבל אחד החשובים שצריך לעשות".
מצד שני, בא היבואן הרשמי ואומר שיש לו מערך הפצה ומערך תיקונים, והוא עושה את השיווק והפרסום, ויצר קשרים מסחריים במשך שנים, ופתאום מגיע מישהו אחר מייבא במקביל והמדינה עוד פוגעת בי עם החוק הזה.
"אז כמו כל דבר אחד, הזכות של היבואן הרשמי מהמוניטין שבנה וטיפח היא עד גבול מסוים. אתה יכול לקחת את זה למקרה קיצון שהוא ימכור במחיר אינסופי וכל המתחרים שלו ימכרו במחירים בשמיים, למעשה לא פעם אנחנו חווים את החוויה הזאת, ובעצם באה הממשלה ואומרת עד כאן. לא מדובר גם באמירה מסתובבת רק בכנסת, מדובר במהלך שרשות התחרות התחילה לפני כמה שנים והצעת החוק הוגשה על ידי רשות התחרות כבר בקדנציה הקודמת, כלומר זה מהלך שהדרג המקצועי שאמון על התחרות בה קידם".
למה זה לא קרה אם מקדמים את זה כבר כמה שנים, איפה זה נעצר?
"קודם כל יש הרבה לחצים מצד יבואנים. אנחנו מדברים על כמה מהגורמים החזקים ביותר במשק הישראלי, זה בהחלט יכול לפגוע בפעילות שלהם. אבל זו גם סיטואציה מעט מורכבת. למשל, באחד הניסיונות הראשונים שרשות התחרות עשתה כדי לחסום את אקט ההלשנה הזה, האקט בו בא היבואן והלשין ליצרן על הסיטונאי, או נתן לו אינפורמציה למצוא את הסיטונאי שממנו היבואן המקביל יביא את הסחורה כדי לחסום, אז רשות התחרות אסרה על יבואן להעביר פרטים בכלל ליצרן, בא בית המשפט ואמר 'לא אי אפשר לחסום לחלוטין את התקשורת בין היבואן ליצרן כי למשל היבואן כן רוצה להגיד ליצרן איזה כמות מביא היבוא המקביל, באיזה מחיר הוא מוכר כי זה עוזר לו במו"מ להוריד מחירים בארץ'. אבל אסור ליבואן להעביר את הפרטים המזהים שבאמצעותם היצרן בחו"ל יחסום את היבואן המקביל".
החוק נשמע כמו משהו קשה לביצוע, כי בסוף זה בנוי על מערכות יחסים בין הייבואנים הרשמיים ליצרניות בחו"ל, ויש דברים שאפשר לעשות בקריצת עין, ולא הכל רשום.
"נכון, זה אתגר לא פשוט, וזה חלק מהבעיה. אבל קודם כל חשוב לייצר איזשהו מתווה נורמטיבי ברור שלא קיים בארץ, שאומר יש דברים שאסור ליבואן רשמי לעשות כצעדים לחסום את היבוא המקביל. נקודה. וזה חשוב על המוצר המוגמר. זה חשוב גם על חלקי חילוף כי דיברת קודם על מוניטין שבונה היבואן הרשמי. לפעמים המוניטין בנוי על זה שהוא חוסם את היבוא המקביל מגישה לחלקי חילוף, ואז הוא אומר השירות שהם נותנים זה שירות גרוע כי הם לא מתקנים כלום כמו שצריך, אבל בעצם החוסר תיקון כמו שצריך מתחיל מהחסימה של הגישה לחלפים. לכן בהחלט יש פה פעולה שהרשות לתחרות צריכה להיות הרבה יותר בטוחה, היא בהחלט צריכה חיזוק גם מהצד של תיקוני החוק אבל היא גם צריכה להיות הרבה יותר פעילה, הרבה יותר נשכנית, הרבה יותר אגרסיבית בפעילויות החקירתיות והאכיפתיות. זה לא מאבק של זבנג וגמרנו, שבפעולה חד פעמית יקרה, אבל זה חד משמעית אחת הזירות החשובות ביותר למאבק ביוקר המחיה".
אתה יכול לתת דוגמה אחת טובה ליבוא מקביל שבגללו אנחנו משלמים פחות?
"בחומרי ניקוי למשל רואים את זה חד משמעית. הרבה פעמים המותגים שאנחנו מכירים נמכרים פתאום במחירים הרבה יותר זולים. כשאתה מסתכל באותיות הקטנות אתה רואה שזה הגיע מטורקיה או ממזרח אירופה, וזה עם פחות חומר פעיל מאשר המוצר הרגיל שהכרנו, אבל הרבה יותר זול. ככל שיש יותר כוח ויכולת ליבוא המקביל לשים על המדף באופן רציף את המוצרים שלו, אז האיום על היבואן הרשמי הוא יותר חזק. נכון להיום הם משחקים במשחקי חתול ועכבר כי הם לא יכולים להתחייב לקמעונאי על כמות מסוימת לאורך זמן כי הם לא יודעים מתי היבואן והיצרן הרשמי יחסמו אותם. המטרה של החוק היא לשנות את המצב".
