מי היה חושב שחשמל יכול לעזור לצמחים להיות חזקים יותר, עשירים יותר בחומרים תזונתיים, וגם להניב יותר יבול? סטארט-אפ האג-טק אקסטריון (XtrION) עושה לצמחים את מה שאילון מאסק עושה לבני אדם: מחבר להם אלקטרודות ומשפר אותם. בעוד שחברת נוירלינק של מאסק עדיין צריכה להסביר למה היא עושה את זה, לאקסטריון יש הוכחות בשטח: כמות גדולה יותר, גידול מהיר יותר, ערך תזונתי משופר, חיי מדף ארוכים יותר ואפילו עמידות למזיקים ומחלות, הכל בזכות החשמל.
"אנחנו מתחברים לצמח באמצעות אלקטרודות וקוראים אותו, ממש כמו א.ק.ג. אצל בני אדם", אומר מתן רוזנפלד, מנכ"ל החברה. בסך הכל זה נשמע הגיוני כשחושבים על זה. חשמל משמש כבר היום להרבה טיפולים בבני אדם, אבל בצמחים? מי היה חושב על זה.
"התהליכים שאנחנו עושים בצמח משפרים אותו", אומר רוזנפלד. "הוספנו לכוסברה 50% יותר ברזל, בתות היה לנו 15% יותר סוכר ו-30% יותר פרי, ואנחנו רק בקצה של הקצה מבחינת הבנה של הדבר המדהים הזה". אם החקלאות המודרנית מבוססת על ארבעה אינפוטים - השבחת הזרעים, השקיה, הגנה ממזיקים ודישון – אז באקסטיריון אומרים שיש להם פוטנציאל להפוך להיות אינפוט נוסף לחקלאות - חשמל.
זה אפילו מרחיק מזיקים
איך זה עובד? הטכנולוגיה שפיתחה החברה נקראת TEF (Tailored Electrical Fields). היא מאפשרת להגדיל את שאיבת חומרי ההזנה על ידי הצמח, להגביר את תהליך הפוטוסינתזה ולהאיץ את קצב הגידול שלו. בשלב הראשון האלקטרודות מאפשרות לקבל מידע שוטף על מצבו של הצמח באמצעות גרף מתמשך שעוקב ברציפות אחר נתונים כמו תכולת חומרים, פוטוסינתזה וכמות מים. על בסיס הנתונים אפשר לראות מתי הצמח במצוקה ולשלוח לו הוראות לטיפול עצמי: למשל, לשתות יותר מים או לקלוט יותר אשלגן.
"זו יכולת פורצת דרך כי בסוף אתה עוזר לצמח למשוך את האוכל דרך השורשים בצורה שהוא לא היה יכול לעשות לפני זה, אתה מתערב לו בתהליך הכי מרכזי שלו. אתה בעצם משפר לו את כל התהליכים, מקצר את שלב הגידול, משפר את המאזן המינרלי שלו ומגדיל את כמות הפרי", מוסיף רוזנפלד. לדבריו, היכולת להגדיל את היבולים ולהעשיר את תכולת המזון בצמחים הן הבשורה שהעולם הרעב מחכה לה.
ויש עוד השפעה חיובית של זרם החשמל, מתברר שמזיקים למיניהם לא ממש אוהבים את השדה החשמלי שמקיף את הצמח, והם פשוט תופסים מרחק ממנו. ככה פשוט, בלי כימיקלים ורעלים.
הטכנולוגיה של אקסטיריון נמצאת בשלב הניסויים והוכחת ההיתכנות. השותפים האידיאלים של החברה הם המגדלים שעובדים בשיטת ההידרופוניקה והמצעים המנותקים, כלומר בתוך מתקני הזנה ולא באדמה. הסיבה העיקרית לכך היא השמרנות של החקלאים המסורתיים. המגדלים בשיטות החדשניות גם פתוחים יותר להכנסת חדשנות נוספת.
ההולנדים התאהבו
בשנתיים שהחברה קיימת היזמים מדלגים בין שטחי גידול ושטחי ניסוי בישראל. בניסוי של גידול כוסברה הם הצליחו להגדיל את היבול ב-30% לעומת גידול רגיל. בניסוי של גידול חסה 'לליק' הם הצליחו להגיע ל-31% גידול ביבול. עבור חקלאים שמתקשים להתמודד עם העלויות הגדלות והתמורה המצטמקת זו עשויה להיות בשורה גדולה.
השאלה שצצה בכל שיחה של היזמים היא עד כמה זה מסובך לתפעול, לחבר אלפי אלקטרודות לאלפי צמחים בחממה. אסף זרח, מנהל התפעול (COO) של החברה, אומר שאחרי שיחות עם מגדלים בהולנד החשש הזה הופרך לגמרי: "הם מגדלים עגבניות, שיח שדורש המון טיפול לאורך חיי הגידול שלו. התוספת שלנו בכלל לא מכבידה ולא משנה את תהליך העבודה. הבנו שלא רק שלא נפריע, אנחנו בעצם נהיה חלק מהתהליך הרגיל והשגרתי שלהם".
יש עוד חברות שמציעות טכנולוגיות לחשמול צמחים?
רוזנפלד: "התחום הזה נחקר כבר הרבה שנים, אבל תמיד במישור האקדמי. התוצאות היו מרשימות, אבל החוקרים לא ידעו איך הופכים את זה למשהו מסחרי. כיום יש עוד חברה מארגנטינה שהיא בשלב מאוד מוקדם, אבל יש להם תוצאות מאוד יפות וחברה שנייה משוויץ, אבל הם רק דוגמים את הצמחים ומנתחים את הדאטה. ישבנו איתם ואולי יהיו שיתופי פעולה בעתיד. זו בשורה מדהימה שלא רק אנחנו מפתחים את הדבר הזה, שלא יחשבו שהמצאנו משהו דמיוני".
מתן רוזנפלד (כן, יהיו שיזכרו אותו כמתן מנינג'ה ישראל) ואסף זרח הם שותפים ותיקים, בעלי חברה אחרת, שהוקמה עוד קודם לכן, שמספקת תאורה ייחודית לגידולים חקלאיים. תאורה מתאימה היא מרכיב מאוד חשוב בצמיחה בריאה, אבל לא מרכיב יחיד. "קיבלנו את הרעיון ממאמר שראינו", אומר רוזנפלד. "הוא תיאר ניסוי שעשו בסין כשחשמלו את האוויר מסביב לצמח בחממה. היו תוצאות מבטיחות, אתה לא מאמין שזה אמיתי. הבעיה הייתה שכמות החשמל הייתה עצומה, לא כלכלי בשום צורה, ושזה מאוד מסוכן: אם אתה נכנס פנימה אתה מת".
3 צפייה בגלריה
מימין: דוגמה של כוסברה מקבוצת הביקורת. משמאל: דוגמה מקבוצת הטיפול שטופלה ע"י אקסטריו
(צילום: XtrION )
השניים גייסו למיזם את ד"ר רועי וינטר, שהוא מהנדס חומרים, פיזיקאי וחוקר מוח, וגם חבר ילדות. "כשאסף ומתן ביקשו את עזרתי בניתוח המאמר, עסקתי במחקר שבבים שמשתמשים בשדות חשמליים לשינוי ריכוזי מולקולות במוח, כחלק מטיפול באפילפסיה", מספר ד"ר וינטר. "השיחות שלנו הביאו להבנה שהעקרונות הפיזיקליים מאחורי התופעות דומים, ושניתן ליישם אותם גם במערכת של צמחים ומצע גידול. תוך מספר חודשים החלו ניסויים ראשוניים שהוכיחו את הרעיון והניחו את הבסיס לטכנולוגיה של XtrION".
"יש לנו זמן יחסית קצר לגייס את הכסף"
בזכות פעילות התאורה לחקלאות, לחברה הצעירה כבר היו קשרים עם החקלאים, חברות השיווק החקלאיות ומכוני המחקר החקלאי, ואלה אפשרו כעת להגיע עם הרעיונות החדשים לאנשים שזה יכול לעניין אותם. אקסטיריון פועלת במסגרת חממת הטכנולוגיה InNegev. מנהל החממה, ארנון קולומבוס, הוא גם יו"ר החברה.
כדי לקבל תקציב תמיכה מרשות החדשנות הם התבקשו לבצע ניסוי הוכחת הרעיון (POC) תחת פיקוח של גורם חיצוני - מחברת פנורוט. בניסוי אחד החשמל הגדיל את היבול של הבזיליקום ב-20%, בניסוי אחר הצמחים קיבלו רק חמישית מכמות הדשן הרגילה, אבל בסיוע חשמל הם כמעט ולא נפגעו.
בעולמות האג-טק תהליכי הפיתוח ארוכים ומקורות המימון מצומקים. זה לא סייבר ולא AI, למרות שעל חשיבות המזון לבני אדם אין צורך להכביר במילים. בסיבוב המימון הראשון של החברה השתתפו רשות החדשנות, חממת InNegev, קרן גרמנית ומשקיע אנג'ל ישראלי. סך הגיוס הסתכם הגיוס ב-2.5 מיליון שקל. השנה ניגשה החברה לקבלת מענק נוסף מרשות החדשנות בהליך תחרותי, וזכתה. הסכום שהיא תקבל - 2.8 מיליון שקל, מותנה בגיוס סכום מקביל ממשקיעים פרטיים, כלומר סך הכל 5.6 מיליון שקל. חלק מהסכום הזה כבר גויס על ידי החברה, ועל השלמת הסכום הם עמלים בימים אלה. "יש לנו זמן יחסית קצר להשיג את זה", אומר רוזנפלד, "יש לנו עכשיו הרבה שיחות עם משקיעים".
מה על מפת הדרכים של החברה? לדברי רוזנפלד המימון החדש יאפשר לחברה לעבור לייצור מסחרי של המערכת, ובתוך כחצי שנה לצאת לפיילוט מסחרי, ולאחריו מכירה מסחרית ראשונה, ואז החברה תוכל לגשת לסבב הגיוס הבא, סבב seed, בהיקף של 4 מיליון דולר.
החיבור של הטכנולוגיה החדשה עם החקלאות החדשה, ההידרופונית וגם הווקטיקלית (גידול צמחים על משטחים אנכיים, בתוך מכולות), יכול לתרום למגמה של שיפור איכות התוצרת החקלאית וקירובה לצרכן, כך שהצמח נמכר סמוך לקטיף, עם פחות מזהמים ורעלים.
"אם זה יצליח כמו שאנחנו חולמים, זו באמת תופעה שיכולה לשנות את עולם החקלאות. לא יהיה חקלאי שלא יהיה לו את זה. כמו שיש דפיברילטור ברחובות תל אביב, כל חממה תרצה להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי להבין מה קורה לצמח ולטפל בו. תחשוב לאן זה יכול ללכת בתוך חמש שנים".
