ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את פרק הבנקאות בחוק ההסדרים לשנים 2024-2023. במסגרת ההצעה, יורחבו הסמכויות של המפקח על הבנקים להטיל עיצומים כספיים במקרים של חריגה מתעריפוני עמלות והבנקים יחויבו לעדכן את הלקוחות מדי חודש על אודות סכום העמלות והריביות ששילמו לבנק. כמו כן, אושר לבטל את ההוראה בעניין צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לפי הוועדה, "תיקוני החקיקה נועדו, בין היתר, להגביר את השקיפות בעמלות הבנקים ולקבוע כי כללי נגיד בנק ישראל לחישוב עמלות הבנקים לא יתייחסו לעמלות מינימום, שכן הדבר עלול לפגוע בצרכנים שאינם מודעים לאפשרות של הבנק לגבות עמלה נמוכה מהמינימום".
1 צפייה בגלריה
חמשת הבנקים הגדולםי בישראל: הפועלים, הבינלאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות ולאומי
(צילום: עידו ארז ורויטרס)
בישיבה הראשונה שקיימה הוועדה בהצעה, לפני כשבועיים, הציג רפרנט פיננסים באגף התקציבים באוצר, מיכאל בן דהן, נתונים לפיהם ההכנסות בשוק הבנקאות ב-2019 עמדו על כ-60 מיליארד שקל. לדבריו, ההוצאה השנתית הממוצעת של משקי הבית על שירותי בנקאות עמדה בשנת 2021 על 9,300 שקל, מתוכם 2,100 שקל על עמלות ועוד 7,200 שקל עבור ריביות. על רקע זה דרש יו"ר הוועדה, דוד ביטן, מבנק ישראל להגביר את הפיקוח על הבנקים בעניין העמלות.
בעקבות זאת הציעה בישיבה הקודמת נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, גרניט אופק, להרחיב את סמכויות המפקח להטיל עיצומים כספיים במקרים של הפרות ספציפיות. אופק הסבירה כי כיום המפקח יכול להטיל עיצום רק על תעריפון שקבע הנגיד בכללים, והכוונה היא לתקן את החוק כך שתהייה סמכות להטיל עיצומים גם על חריגה מהתעריפונים שהבנקים עצמם קבוע או גביית סכום גבוה יותר ממה שהוסכם עם הלקוח. סכום העיצום צפוי לעמוד על 750 אלף שקל לכל הפרה.
בנוסף, אושר להגביר את השקיפות בעמלות כך שהלקוח יקבל שתי הודעות בחודש: אחת על סכום העמלות והריביות ששילם על ניהול חשבון הבנק והודעה נוספת על עמלות וריביות המשכנתא. ההוראה לשלוח מידע זה צפויה להיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה, וההוראה באשר לריביות צפויה להיכנס לתוקף בעוד כשנה.
בתוך כך, בישיבות הקודמות עלתה שאלה באשר להגבלה שקיימת כיום על הבנקים, המונעת מהם לפנות ללקוחות שהנפיקו כרטיס חוץ בנקאי במשך 45 ימים ולהציע להם הצעה מתחרה. נציג בנק לאומי, ברי רוזנברג, טען כי טובת הלקוח היא שיוכל לקבל הצעות מתחרות ולהוריד מחירים, והארכת הגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי בחמש שנים נוספות תפגע בלקוחות. במהלך ההצבעה על סעיפי הצעת החוק השונים קיבלה הוועדה את הצעתו של ח"כ אליהו ברוכי בעניין זה, כי הגבלות הינוקא יפקעו בעוד שנתיים, כאשר ניתן יהיה להאריך את ההגנות בשנתיים נוספות.
כמו כן, הצעת החוק עסקה גם בקושי של חברות פינטק לפתוח חשבונות בבנקים, ועל רקע זה נקבע כי הבנקים יצטרכו להודיע לבנק ישראל במקרה שסירבו לפתוח חשבון כזה. בדיון ביקש ח"כ זאב אלקין לקבוע בחוק חובה על הבנקים להודיע על כך גם ללקוחות ונציגי בנק ישראל הסבירו כי הדבר יקבע בהוראות הבנק. בעקבות זאת, הוחלט להוסיף דיווח של המפקח על הבנקים על הטיפול במקרים הללו, שיימסר לוועדה אחת לשנה במשך חמש שנים.
בתוך כך, ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את החוק המעגן מסלול מופחת בירוקרטיה לעסקים זעירים, לפיו סכום מחזור העסקים של עוסק זעיר ועוסק פטור יעודכן, כך שזה יעמוד על מחזור של עד 120 אלף שקל במקום 107 אלף שקל כיום. בנוסף, שיעור ניכוי ההוצאות הנורמטיבי במסגרת המסלול החדש, יעמוד על 30% ממחזור העסקאות של העסק, לעומת 20%.
במקביל, הוועדה אישרה לקריאה שנייה ושלישית גם הצעה לפיה ייאסר על גופים מוסדיים לסרב באופן בלתי סביר להתקשר עם יועצים פנסיונים, במטרה לחזק את התחרות במקטע התיווך למוצרי ביטוח וחיסכון, ולהנגיש בצורה טובה יותר את הייעוץ הפנסיוני האובייקטיבי לפרט.
