אביגדור ליברמן נראה תמיד טיפוס קשוח, שכביכול לא סופר אף אחד. אולם, מתברר שזו רק תדמית. האמת היא שגם שר האוצר, שהצטיין לאחרונה בשמירה על קופת המדינה שגירעונה פחת לשפל חדש, נתון ללחצים ואף נכנע להם מדי פעם, גם אם לא ברצון רב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך היה כאשר התעקש ליברמן לא להעלות כבר השנה את שכר החיילים, אלא רק ב-2023, אך מול הלחצים הרבים, כאשר מנגד תקפו אותו על התוכנית להקצות עוד מיליארד שקלים וחצי לשיפור הפנסיות של גמלאי צבא הקבע - ליברמן התרכך. שר האוצר "הקשוח" הודיע לפתע כי כבר בראשית השנה הנוכחית יעלה שכר החיילים ב-50%. בהחלט מהלך מבורך וצודק.
ואז הגיע גל האומיקרון. מאות אלפי ישראלים נכנסו לבידוד וציבור בעלי העסקים והעצמאים הקים קול זעקה על הפגיעה הקשה, כביכול, במחזורים וברווחים.
ליברמן "הקשוח" שלף מכיסו נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שתמיד הוא נוהג להצטייד בהם בעת צרה, והודיע כי מצב המשק מצוין ואין מקום לפצות את העצמאים. ליברמן אף העיד על עצמו, בתדריך לעיתונאים שבו שלל כל סיבה לסיוע, כי בקושי מצא מקום במסעדה במודיעין בעיצומו של גל האומיקרון.
אולם, גם כאן התרכך השר "הקשוח" עד מהרה. כאשר התברר לו שבכל זאת יש עסקים, אף כי לא רבים במיוחד, שסופגים הפסדים לא קטנים בגין התפשטות גל הקורונה החמישי - הודיע על מתווה פיצויים. אומנם הפיצוי - בתוכנית שטרם זכתה באישור הסופי של הכנסת - לא יהיה גבוה. אולם, ממצב של "אין מקום לסייע כאשר המשק בתנופה אדירה והמצב מצוין" - המצב השתנה ל"מובטח פיצוי לכל מי שנפגע מהאומיקרון. לא נשאיר אותם מאחור".
ואז החלו מחירי הנפט בעולם לטפס במהירות ויחד עמם, לקראת ועם פרוץ המלחמה באוקראינה, גם מחירי הדלק בישראל.
כידוע, המס הנגבה על הדלק גבוה במיוחד ומגיע, כולל ההיטלים השונים, לשיעור לא סביר של כ-70% ממחיר כל ליטר דלק. תזכורת: ליברמן "הקשוח" אמר רק לפני שבועות ספורים, כי אין בכוונתו בשלב הזה להפחית את המס הגבוה.
הייתה זאת למעשה תוצאת התנגדותם מקיר אל קיר של בכירי משרד האוצר לוותר על הכנסת הענק, כ-21 מיליארד שקל בשנה, ממיסי הדלק, כדי למנוע יצירת חוב גדול בקופת המדינה וצורך להעלות מיסים אחרים או לקצץ בתקציבי משרדי הממשלה השונים. הבכירים גם הסבירו שאת רוב המס משלמים ארבעה העשירונים העליונים, בעוד שבשכבות החלשות נוסעים בעיקר בתחבורה ציבורית שסבסודה גדל והעלאת מחיריה נדחתה עד כה.
ואז, כמו שכבר אירע לאחרונה פעמים אחדות, שיחק המזל לידיו של שר האוצר הסרבן. התברר, כפי שליברמן די התרברב היום (ג) במסיבת העיתונאים שכינס בנושא, שמצב המשק באמת מצוין, שהאומיקרון לא גרם נזקים כמעט, שהצמיחה גבוהה מאוד, האבטלה יורדת לשפל שלא היה כאן כבר מזמן, שגביית המיסים עולה לשיאים חדשים ושהגירעון בתקציב צפוי להסתיים ברבעון הראשון של השנה בשפל של עשור - רק 1.5% מהתוצר.
וכך התפנה לפתע כסף לבצע "תרגיל" מחוכם בתחום הדלק, משל היה זה ללכת עם ולהרגיש בלי, או להיפך: המס יופחת במחצית השקל - אחרי שמחיר הדלק עלה לצרכן בתחנה בשקל וחצי תוך שנה. גם זאת, בקמצנות המוכרת כבר של שר האוצר השומר די באדיקות על קופת המדינה, לתקופה של שלושה חודשים בלבד.
עוד הורדה בדרך? אל תהיו בטוחים
נכון, ליברמן הבטיח גם כי "אם יתאפשר לנו" הוא יודיע על הפחתת מיסים נוספת גם בחודש הבא. אך נא לא לשמוח יותר מדי. גם אם תהיה עוד הוזלה כזאת – כפי שהיו שתיים כאלה ברציפות בראשית העשור הקודם, כאשר זינקו מחירי הדלק, וזאת דווקא ביוזמת ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו - אף היא תוגבל לתקופה קצרה בלבד.
ולמה בעצם להגביל את משך ההוזלה? העניין פשוט מאוד: מדינת ישראל שואבת כיום כסף ענק ממיסי הדלק ואלו צפויים להצטמצם כבר בקרוב, לא בשל ירידת מחיר הנפט בעולם, כי אם מחמת כיבוש הכבישים על ידי מכוניות הנוסעות על חשמל.
כבר עתה מטכסים עצה במשרד האוצר כיצד להתגבר על המחסור הצפוי במיסי דלק. התוכנית - שייתכן שתשולב כבר בחוק ההסדרים הבא - היא לגבות מהנהגים לא רק מס גודש בכניסה לגוש דן, החל מעוד שלוש שנים, כי אם גם מס מיוחד מבעלי המכוניות שנוסעים הרבה, לפי מד הקילומטר שברכבם.
בכל מקרה, שר האוצר שתמיד מתהדר במשפט הידוע שהפך לסיסמא במערכות הבחירות שלו: "אצלי מילה היא מילה", מפר אותה מדי פעם, וטוב שכך. ההפרה עד כה הייתה לטובת המזומנים העוברים שוב ושוב לאחרונה מקופת המדינה לכיסם של האזרחים, של החיילים ושל בעלי המכוניות.
