בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד שירותי בריאות כללית ורופא מטעם הקופה טוענים הורים לתינוקת כבת שנתיים כי בשל רשלנות הוחמצה אבחנה של תסמונת דאון בילדה בשלב ההיריון. לדבריהם, ממצא חריג של מוקד אקוגני בלב העובר שנמצא בסקירה הראשונה, בשילוב תוצאות בדיקת הסקר הביוכימית, חייב לפי הוראות משרד הבריאות המשך בירור, כולל הפניה לבדיקת מי שפיר, אך הדבר לא נעשה.
ההורים, שמיוצגים על ידי עו"ד מאי מרקוביץ, סיפרו שבשבוע 16 להיריון בוצעה סקירת מערכות מוקדמת. אף שעל גבי טופס הבדיקה כתב הרופא בכתב יד כי קיים מוקד אקוגני בחדר שמאל של העובר (מדובר בהסתיידות או עיבוי של המיתרים המחזיקים את אחד ממסתמי הלב), אין לכך כל התייחסות בסיכום הבדיקה. התנהלות שהיא בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל.
בשבוע 19 להריון בוצעה בדיקת סקר טרימסטר שני שבה נכתב כי הסיכון לתסמונת דאון לפי הגיל והבדיקות הוא 1:400. לטענת ההורים, שילוב של המוקד האקוגני בלב העובר עם סיכון של 1:400 בבדיקת סקר שליש שני מחייב המלצה לביצוע בדיקת מי שפיר. למרות זאת, הרופא המטפל התעלם משילוב הממצאים ולא הפנה את האישה לבדיקה זו.
זמן קצר לאחר הלידה אובחנה בתם של התובעים עם תסמונת דאון, וכיום היא סובלת מהיפוטוניה (חולשת שרירים) ועיכוב בתחום השכלי והתקשורתי בדרגת חומרה משמעותית. לטענת ההורים, בשל הטיפול הרפואי הרשלני נמנעה מהם האפשרות לבחור שלא לגדל ילדה בעלת מוגבלות, על הקשיים הכרוכים בכך, ועל בתם נגזרו חיי סבל.
בחוות דעת שצירפו התובעים צוין כי בחוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות ובנייר עמדה של האיגוד למיילדות וגינקולוגיה נכתב כי מוקד אקוגני בחדרי הלב נמצא בכ-28% מהעוברים עם תסמונת דאון. הכותבים המליצו כי כשיש מוקד אקוגני בחדר שמאל בשילוב עם חישוב סיכון משוקלל שגדול מ-1:380, יש להפנות את האם לייעוץ גנטי.
כך גם לדברי המומחה במקרה זה, לנוכח הנתונים (מוקד אקוגני בחדרי הלב בנוכחות סיכון לתסמונת דאון לפי סקר ביוכימי 1:400) הייתה חובה להפנות את האם לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר, בה היה מתגלה שהעוברית סובלת מתסמונת דאון.
המומחה הוסיף כי מאחר שמוקד אקוגני בלב הודגם בסקירת המערכות המוקדמת על ידי אותו רופא שביצע את הסקירה המאוחרת, ניתן היה לצפות שבדיקת לב העובר בסקירה המאוחרת תבוצע בהקפדה יתירה, ובדו"ח הבדיקה תצוין התייחסות לגבי קיום המוקד האקוגני או היעלמותו, דבר שגם לא נעשה.
לטענת ההורים, הרופא המטפל התעלם מהממצא של המוקד האקוגני שנמצא בלב העובר לאורך ההיריון ולמשמעות של ממצא זה בשילוב עם תוצאות בדיקת הסקר, וזאת בניגוד להנחיות משרד הבריאות ולנייר העמדה של האיגוד.
כתוצאה מכך, האם לא הופנתה לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר, ובכך נמנע ממנה המידע אודות מצבה הרפואי של עוברה, מידע שהיה מאפשר לה להחליט לגבי המשך ההיריון. "עם אבחנה של תסמונת דאון בעובר כל וועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת את הפסקתו בכל שלב", כתב המומחה מטעם התובעים בחוות דעתו.
משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
