הוועדה הציבורית שהוקמה במשרד האוצר לבחינת מתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ב-7/10 ממליצה להעמיד לרשות נפגעים ברמות שונות סכומי כסף של עד 30 אלף שקל.
הוועדה הציבורית של משרד האוצר, בראשות פרופ' אביעד הכהן, הוקמה רק לאחר לחצים ודיונים רבים של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת, שעסקה בטיפול במשפחות הנרצחים והנפגעים בעקבות אירועי 7/10.
המענים הקיימים בחקיקה, בהחלטות הממשלה ובנהלים השונים, ובראשם חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, נותנים מענה רחב עבור נפגעים שנכחו באופן פיזי במקום ובמועד האירוע, ועבור בני משפחותיהם של חללים ושל אנשים שנקבעו להם אחוזי נכות לצמיתות. אולם, על רקע חריגות האירועים והיקפם, הן בהיבטי היקף הפגיעה והן בהיבטי מגוון הפגיעות, לצרכים הנלווים לאירוע זה הוחלט כי יידרשו כספים נוספים.
הוועדה הוקמה לצורך גיבוש המלצות בנוגע למענים משלימים למענים הקיימים היום בדין. על מנת להקל על הנפגעים ולהימנע ככל הניתן מבירוקרטיה ולתת מענה מהיר ככל הניתן, הוועדה שמה דגש על גיבוש מענים שיתבססו בעיקרם על מתן מענק כספי חד פעמי ללא צורך בעמידה בפני וועדות רפואיות, הוכחת נזק והוכחת קשר סיבתי, כך שגם נפגעים שהוכרו כנפגעי פעולות איבה יוכלו לבחור בפיצוי בהתאם להמלצות הוועדה. לצד זאת, הוועדה בחנה מתן מענים כמו שירותי שיקום ומענים בתחום בריאות הנפש.
הוועדה פעלה במסגרת המנדט והתקציב שניתן לה בסכום של מיליארד שקלים, מתוך ידיעה כי אין בכך כדי להביא למזור מלא לנפגעים.
הקריטריונים לקבלת תגמולים - והסכומים
הוועדה שהמלצותיה הוצגו היום (שלישי) בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת קבעה שני תבחינים שעל פיהם ניתן יהיה לגשת למסלול התגמולים שעליו המליצה:
1. נוכחות או תושבות באזורים אשר הוגדרו על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון כאזורים בהם היו אירועי איבה, בחלוקה ל-3 מדרגות תגמולים, בהתבסס על קריטריונים שקבעה הוועדה לחישוב ציון מידת הפגיעה של היישוב, ובחלוקה למוכרים ולא מוכרים כנפגעי פעולות איבה כפי שנקבע במוסד לביטוח לאומי.
2. קירבה משפחתית לנרצח או חטוף מ-7/10, אשר אינה מספקת במענה מספק או כלל, או בהכרה כנפגע פעולות איבה למרות חשיפה לפעולה כזו באופן דיגיטלי או במהלך מאמצי החיפוש בימים שלאחר הטבח.
תחת תבחין זה נכללים: אחים של פדויי שבי, אחים שכולים, יתומים להורה אחד שנרצח בפעולת איבה, הורה גרוש או חורג שמגדל את ילדיו הביולוגיים של נרצח בפעולת איבה, קרוב משפחה בדרגה ראשונה שנחשף באופן דיגיטלי בזמן אמת לרצח או החטיפה של בן או בת משפחתו, קרוב משפחה בדרגה ראשונה שחיפש את יקיריו שנרצחו או נחטפו בימים שלאחר הטבח.
סכומי הכסף המוצעים על ידי הוועדה לנפגעים על בסיס תבחין 1:
• דרגה 1: 7,180 שקל למבוגר (שווה ערך תגמול בתקופת הטיפול הרפואי), 1,436 שקל לילד.
• דרגה 2: 14,360 שקל למבוגר (שווה ערך לפעמיים לתגמול הרגיל), וסכום של 2,872 שקל לילד. סל טיפול ושיקום בגובה של 7,300 שקל.
• דרגה 3: 28,720 שקל למבוגר (שווה ערך לארבע פעמים הסכום הרגיל), 5,744 שקל לילד. סל טיפול ושיקום בגובה של 30,000 שקל.
סכומי הכספים המוצעים לנפגעים על בסיס תבחין 2:
• קבוצה 1 (אחים של פדויי שבי): סל טיפול ושיקום בגובה של 15,000 שקל.
• קבוצה 2 (קרובי משפחה בגירים שכולים ושל חטופים מדרגה ראשונה): 14,360 שקל (שווה ערך לפעמיים הסכום הקבוע).
על מנת להימנע מהליך סבוך ולא נעים עבור משפחות הנפגעים, כמו גם הבירוקרטיה שמתלווה להליכי הוכחת זכאות מסוג זה, ממליצה הוועדה כי התגמול בעבור בני המשפחה הבגירים מדרגה ראשונה של נרצחים וחטופים שעודם בשבי יינתן באופן רוחבי, הן מתוך הנחה שמרביתם של בני המשפחה אכן עברו ייסורים קשים הנכללים בחוויות הקשות שתוארו לעיל, הן על מנת לאפשר מענה מהיר ופשוט עבורם ומבלי להעבירם בהליך כואב של הוכחת הפגיעה.
"המשפחות קורסות, הפיצוי לא מספיק בשביל כלום"
הילה אביר, נציגת המשפחות השכולות, אמרה: "יו"ר הוועדה שכתב את הדוח מבין שהוא נותן למשפחות מענה חלקי בלבד. המסקנות הן לעג לרש. צריך להתייחס אלינו, ולהכיר בבני משפחות נרצחי 7/10 כנפגעים בעצמם. אנו משפחות שכולות בטראומה שדורשות חקיקה ייעודית ומהירה. חייבים להקים מהר ככל הניתן את הגוף המתכלל שיטפל במשפחות הנרצחים והנפגעים".
תמר תשובה, נציגת המשפחות השכולות, הוסיפה: "המשפחות קורסות מבחינה כלכלית. הפיצוי שניתן לא מספיק בשביל כלום. המדינה מעניקה כספים למשפחות המפונות ולמשפחות של המפונים, אבל אין שום סיועי למשפחות של הנרצחים. אנחנו מגיעים לכנסת כבר עשרה חודשים ושומעים כל הזמן את אותן תשובות".
יעל גורן חזקיה, מנהלת החטופים, אמרה: "לא די בחקיקות משנה קטנות. יש מקום לחקיקה ייעודית לקבוצות מסוימות לאחר 7/10. ברגע שיסתכלו על האירוע במענה הוליסטי יהיה יותר קל לתת פתרונות מתאימים. הדוח הזה מתנה את קבלת הסיוע בשלילת זכויות אל מול הביטוח הלאומי בעתיד – דבר כזה הוא לא מתקבל על הדעת".
עו"ד תמר שטיינר, ראשת בית הדין ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל, במשרד המשפטים, ציינה כי "חלק מהמסקנות בדוח של משרד האוצר מצריכים תיקוני חקיקה. יש תקציב מוגדר למסקנות הוועדה וזה דבר שיקל מאוד על התהליך. הממשלה צריכה לתת אמירה שהיא מקבלת את מסקנות הדוח, או האם היא רוצה לתקן אותו. ועדת ההיגוי אמורה להקים גם ועדת ערער שתאפר לאנשים להגיש ערעורים על הדרגות שנקבעו להם".
שלומי מור, מהמוסד לביטוח הלאומי, אמר כי "המלצות הוועדה הן ראשית התהליך ולא תחילתו. כל מי שנפגע הוא חלק מאוכלוסיית נפגעי פעולות איבה. נפגעי פעולות איבה זוכים להשוואת תנאים ביחס למשפחות השכולות במערכת הביטחון. אנחנו לא רוצים ועדות ופרוצדורות מיותרת. לדעתי, להעביר החלטה ייעודית שתתייחס לכל הצרכים הספציפיים של בני משפחות הנרצחים והנפגעים מ-7/10, תקל על כל התהליך".
"מציע למשרד האוצר לשקול שוב את הדוח"
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, אמר: "המשפחות של הנרצחים והנפגעים שקופות כבר במשך עשרה חודשים. אני מציע למשרד האוצר לשקול שוב את הדוח ולאפשר למשפחות הנפגעים והנרצחים לקבל כפל של מסלולים ולא לאלץ אותם לבחור בין מסלולים שונים לפיצוי".
ח"כ אפרת רייטן מרום (העבודה), טענה: "אי אפשר לתת מענה ראוי למצוקות של בני המשפחה כאשר יש לנו מגבלה תקציבית. ברור לחלוטין שאי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא כיום. אם הוועדה נועדה לסייע למשפחות לצלוח את הטראומה צריך לתת להם כלים שלא מוגבלים בתקציב. עלות תקציבית של מיליארד שקלים לטיפול בבני המשפחות היא לא מספיקה. אם המדינה לא תתאפס על עצמה היא הולכת לקבל צונאמי של תביעות נזיקיות של קרובי משפחות הנרצחים והנפגעים".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הוסיפה: "אין התייחסות לנכות נפשית שנוצרת כתוצאה מהטראומה של 7/10. לא ברור לי מי קובע את הדרגות של הפגיעה. גובה התגמול שנקבע לא מספיק עבור צריכת שירותים בסיסיים למצוקה נפשית שנוצרת אצל קרובי המשפחות של הנרצחים. משפחות של מי ששרד את הטבח לא נמצאות בתוך ההמלצות של הוועדה וגם הן צריכות לקבל התייחסות. צריך להעניק סיוע לכלל בני המשפחות של הנרצחים, הנפגעים והשורדים לשוב אל מעגל העבודה. כל הכבוד על המסקנות אבל הן ממש לא מספיקות".
