יו"ר התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, קרא הבוקר (שני) לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעצור את החקיקה. עם זאת, הבהיר כי אינו תומך בהשבתת המשק. "אתמול חווינו דבר שאני לא יודע אם קרה מאז ומעולם מקום המדינה. אנשים יצאו לרחובות באופן ספונטני, זה קרה רק בעצמאות של ישראל", אמר סרוגו. "המחאה חשובה. היא אותנטית. אי אפשר להתעלם ממנה. קראתי להידברות, לשים את האגו בצד, את השאיפות הפוליטיות בצד, לשים את טובתנו בצד, אף אחד מהמנהיגים לא עשה זאת, זה לא ימין ולא משמאל. היחיד שעשה את זה ודיבר על ביטחון המדינה וטובת המדינה היה יואב גלנט. אני קורא לבנימין נתניהו, דבר ראשון תחזיר את גלנט לתפקיד".
סרוגו, שדיבר בכנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, קרא לנגיד בנק ישראל שלא להעלות את הריבית: "בתקופה האחרונה הרפורמה משפיעה על הענף והריבית שעולה משנה את שם המשחק למה שחווינו עד היום. היום הרוכשים לא קונים דירות ויש קיטון בהתחלות הבנייה הנובע מהסיכון הקיים, מהבנקים ששמים רגל על הברקס בארץ ובעולם ומהאינפלציה ממשיכה. מה שאנחנו חווים בעולם לא חווינו מאז מלחמת העולם השנייה. אין לזה קשר לצמיחה, לכן בנק ישראל וגם הבנקים המרכזיים בעולם טועים בהעלאת הריבית. הגיע הזמן שכל הכלכלנים יעשו סוויץ' במחשבה שלהם, בטח בבנק ישראל".
מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, קרא גם הוא להידברות ולהקפאת החקיקה, בהמשך לקריאתו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג. "אנחנו נמצאים בבוקר מורכב, אחרי לילה מורכב, למדינת ישראל. אני מצטרף לקריאתו של נשיא המדינה - חייבים לדאוג למנוע את הקרע בעם, להקפיא את החקיקה ולקיים הידברות. אני אומר את הדברים לא בקונוטציה פוליטית, אלא מדאגה למדינה ולמשק הישראלי. כי אין לנו ארץ אחרת", אמר.
פרידמן התייחס בהמשך דבריו למשבר הדיור: "עד לפני שלושה חודשים מדד מחירי הדירות הצביע על עלייה שנתית של כ-20% - שיא של כ-12 שנים. בשלושת החודשים האחרונים עלו במצטבר מחירי הדירות בקצב שנתי של כ-2% בלבד. מגמת ההתמתנות בביצועי השוק נובעת הן מסביבת הריבית והן מפסיכולוגיה של ציפייה בציבור לירידות מחירים לאור נתוני המאקרו".
לדבריו, "ההאטה המתמשכת בפעילות שוק הדיור עלולה להקשות על עלייה מחודשת בהתחלות הבנייה ברבעונים הקרובים. מכיוון שככל הנראה הביקוש לדירות ימשיך להיות גבוה מההיצע, ניתן להעריך שכבר בתחילת השנה הבאה מחירי הדירות עלולים לשוב ולעלות. את הפער המתמיד שקיים בישראל בין הביקוש להיצע, יש לפתור בפתרון יסודי ובר קיימא".
פרידמן הוסיף כי "לשם כך נדרשת התייחסות והתגייסות של כל הגורמים הרלבנטיים יחדיו - על הממשלה להכריז על משבר הדיור כנושא חירום ברמה הלאומית ולגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח. יש להרחיב את הבנייה גם בנגב וגם בצפון, להשקיע בתשתיות חיונית, לקצר את ההליכים הבירוקרטיים. מצב שבו תהליך קבלת היתרי בנייה לוקח בממוצע ארבע שנים הוא בלתי נסבל, העלות הזו מתגלגלת לכיסם של רוכשי הדירות".
דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלי מרכז הנדל"ן, אמר בכנס כי "האירוע שאנחנו נמצאים בתוכו איננו אירוע רגעי ואנחנו עדיין לא יודעים לעמוד על טיבו במדויק. ובכל זאת, להערכתי, היום שבו השוק יחזור לעצמו לא מאוד רחוק. אני מאמין שזה יקרה במחצית הראשונה של 2024. ברגע שהריבית תתחיל לרדת, המוני ישראלים יירדו מהגדר. הפער המלאכותי שנוצר בין עקומות הביקוש וההיצע ייסגר, ובאופן טבעי, גם היזמים יתחילו להאיץ את הפעילות בשוק. אז מה לעשות עד אז? כל השחקנים בענף צריכים להתנהל בתבונה, להיות זהירים ולא לקחת סיכונים מיותרים. אבל גם, וזה אולי הכי חשוב, לחתור ליצירת שותפויות וחיבורים. נצלו את המשבר הזה כדי לצאת ממנו חזקים יותר".
בנושא ההתחדשות העירונית אמר קצ'נובסקי כי "כאן, לצערי, המצב קשה בהרבה. שני שלישים מכל הפרויקטים של פינוי בינוי בישראל מתקיים כיום בשלוש ערים בלבד – ירושלים, תל אביב וחולון. בנוסף, 70% מהדירות החדשות שנבנות בהתחדשות עירונית הן בפרויקטים של תמ"א 38. בינתיים, אנחנו רואים את רעידות האדמה בטורקיה, ונחרדים מהעובדה שערי הפריפריה שלנו, על השבר הסורי-אפריקאי, כמעט לא זוכות להתחדשות עירונית כלל".
הוא הוסיף: "כל זה צריך להציב לנו תמרור אזהרה ענק - אסור להשאיר את התמ"א בידי הרשויות המקומיות בלבד. כמו בהגנה מפני אסונות טבע ומפני טילים, מי שצריך ולנהל ולפקח על ההתחדשות העירונית זה השלטון המרכזי. במציאות שבה לוקח שש שנים ויותר לקבל היתרי בנייה בערים מרכזיות, וכשיזמים תוהים איזה ראש עיר יזכה בבחירות בכדי להחליט באיזו עיר לפעול, ברור שרק גורם-על יפתור את הבעיה".
