חלק מסעיפי תקציב המדינה תמיד מקוממים. למה נמצא כסף בקופת המדינה, שהיא בעצם של כולנו, מכספי משלמי המיסים, ולמה לא נמצא. קבוצה של אנשים, במקרה הזה בעיקרי חברי הממשלה, ולאו דוקא ראשי משרד האוצר, מחליטים עבור האזרחים מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. להם לפחות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הדבר מקביל אך לא דומה לסל הבריאות. גם כאן קבוצת אנשים, אולם במקרה הזה פרופסורים ומומחים, מקבלים החלטות מצילות חיים ולעתים שאינן מצילות לצערנו, אבל בהבדל אחד: כאן מוקצב סכום קבוע לסל מדי שנה ולא ניתן ולהכליל בו את כל התרופות הקיימות. לפחות פה מופעל היגיון: בודקים כמה חולים לקו במחלה מסוימת ומה תהיה העלות הגבוהה לטפל בהם ולא לטפל ברבים אחרים.
והנה באים פוליטיקאים ועם הקמת כל ממשלה, הנוכחית ואגב גם הקודמת, מחליטים במסגרת הענקת "כספים קואליציוניים" – שיטה פסולה גם לדעת ראשי מפלגות לאורך השנים - לא מה חשוב לאזרחים אלא מה חשוב לחלק מהנבחרים. זאת, כדי לרצות את בוחריהם, גם אם מספרם קטן, למשל מצביעי מפלגות שקיבלו 5 או 7 מנדטים, מיעוט שבמיעוט מתוך 120.
הדוגמא האחרונה מקוממת במיוחד. שר האוצר בצלאל סמוטריץ קיבל החלטה טובה והחליט להגדיל את ציבור ההורים מקבלי נקודות הזיכוי על ילדיהם מגיל 13 עד 18. קודמו, אביגדור ליברמן הגדיל את מתן נקודות הזיכוי מגיל 6 עד 12, גם כן מהלך חשוב ונכון.
נקודות הזיכוי הללו נועדו לתמוך בהורים עובדים ולסייע להם לגדל את ילדיהם. זאת, לעומת אלה שאינם עובדים ולא תורמים לצמיחת המשק, אלא רק עולים כסף לקופת המדינה בקצבאות שונות.
והנה אנחנו מתבשרים שלא ברור כלל אם ניתן יהיה לתקצב השנה את המהלך הנכון שיזם השר סמוטריץ, להעניק נקודות זיכוי גם לכל אחד מההורים לילדים בני 13 עד 18. מדובר בנקודת זיכוי ששווייה גדל השנה ל-235 שקל, שיקבלו כאמור שני ההורים עבור כל ילד. לפירוט נוסף לגבי הסכומים והזכאים לחצו כאן.
התוספת הזאת ל-600 אלף הורים עובדים אמורה לעלות מיליארד וחצי שקל בשנת תקציב ואנחנו מתבשרים בימים האחרונים שיתכן שההטבה לא תצא אל הפועל השנה "כי נגמר התקציב". ולמה כן נמצא תקציב שיעלה סכום כפול של שלושה מיליארד שקל? קיום ההסכם הקואליציוני עם המפלגות החרדיות לתמיכה בישיבות ובאברכים, שרבים מהם אינם עובדים, אלא לומדים.
גם להסכם השכר הענק במגזר הציבורי נמצא כסף, ולא מעט. כך, לפי הערכות ההסכם צפוי לעלות למדינה כ-12 מיליארד שקל. באוצר אומרים שאת רוב הסכום לקחו בחשבון, אך נראה שקיצוץ מסויים נוסף יבוצע מעבר ל-3% שכבר קוצצו בתקציב המדינה. מי שיהנה מהסכם זה היא כמובן אך ורק אוכלוסיות העובדים במגזר הציבורי, שכן גם קיצור שבוע העבודה שנכלל בהסכם לא יורחב לכל המשק בזמן הקרוב.
אנחנו חלילה לא מבטלים את חשיבות לימודי האברכים וגם מצדיקים הענקת תוספות שכר למי ששכרו נשאר קפוא במשך 5 שנים. אולם, קבלת החלטות כאלה על חשבון אי-מתן סיוע להורים עובדים, היא מקוממת. אפילו מאוד.
