משפחה ממוצעת בישראל צפויה להפסיד בשנת 2025 אלפי שקלים בשנה בשל גזירות תקציב המדינה שיובאו מחר (ה') לאישור הממשלה, בישיבה מרתונית שעשויה להימשך לתוך יום שישי.
ההפסד הכספי של משק בית יהיה הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות והוא יהיה תוצאה של עליית שיעור המע"מ באחוז, הקפאת מדרגות מס ההכנסה, נקודות הזיכוי ממס וקצבאות הביטוח הלאומי, קיצוץ תשלום ימי ההבראה, פגיעה בשכר עובדי המגזר הציבורי ובשכר המינימום ופגיעה בהטבות שהובטחו לפנסיונרים. כמו כן יגרמו גזירות אחדות לפגיעה במגזרים מסוימים, למשל רוכשי רכבים חשמליים או מעשנים שלא יזכו בהנחת מס בדיוטי פרי. עם זאת, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אמר ל-ynet, כי "הדברים עדיין לא סגורים, חלק מהגזירות עוד יירדו בהמשך. אנחנו מחכים לראות מה הממשלה תעשה ובמהלך השבוע הבא נקבל החלטה".
יממה בלבד לפני ששרי הממשלה יידרשו להצביע על מאות סעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים, קיבלו השרים באיחור משמעותי את ספר התקציב וקשה להניח שגם שר שזמנו בידו יספיק לעיין בכובד ראש ב-240 עמודי ספר התקציב העיקרי ובעוד עשרות עמודים של העלאות המיסים ונתוני המאקרו. הסיכוי ששר יוכל להתעמק בכל הנתונים הללו, להתייעץ עם מומחים בנושאים השונים, כפי שנהגו שרים לעשות בעבר, ולגבש דעה בכל סעיף - הוא אפסי.
אולם, כך נראה הפעם ניהול תקציבה המדינה. גם בכירים במשרד האוצר הודו בימים האחרונים שחלק מהתקציב נבנה בהחלטות של שליפה מהמותן וכרגיל הוכנסו לתקציב גם כמה "עיזים", שוויתור עליהם, בעיקר מול ההסתדרות, מוסדות פיננסיים וארגונים חברתיים, נראה כאילו "הישג" בעצם הוצאתם מהתוכנית הכלכלית של משרד האוצר.
7 צפייה בגלריה
הוכנסו לתקציב "עיזים", שוויתור עליהם, בעיקר מול ההסתדרות נראה כאילו "הישג" בעצם הוצאתם. ארנון בר דוד יו"ר ההסתדרות
(צילום: קובי קואנקס)
על אלה נמנים בעיקר הפגיעה בקרנות ההשתלמות לחוסכים החל מהשנה השביעית, גזירה שמלכתחילה סיכוייה להתממש מול עקשנות ההסתדרות הקבועה בתחום הזה היו מעטים במיוחד. גם מתן האפשרות לרשויות מקומיות להעלות את שיעורי הארנונה בחריגות של עד 30% נעלמו מספר התקציב הסופי, כיוון שהיה ברור שבוועדת הכספים של הכנסת זה לא יעבור.
גם שאלת סגירת חמישה משרדי ממשלה נותרה אמנם בספר התקציב, אולם הסיכויים למימושה, כפי שמסבירים בסביבתו של ראש הממשלה, נמוכים ביותר. וגם אם אלה ייסגרו - אגף התקציבים הציע בעבר לסגור עשרה משרדי ממשלה, שהוגדרו כ"מיותרים", ולבסוף התפשר על חמישה שכעת גם הם מוטלים בספק.
אם ייסגר משרד כמו משרד האסטרטגיה של השר רון דרמר (שכמובן לא יפוטר) החיסכון יסתכם ב-10.55 מיליון שקל. סכום זניח ביותר. לכן, למשל, נראה כי המשרד לשירותי דת בראשות השר מיכאל מלכיאלי, עם תקציב שנתי של 557 מיליון שקל, לא ייסגר.
נראה גם שמשרדה המיותר של השרה אורית סטרוק להתיישבות ומשימות לאומיות, עם תקציב שנתי התחלתי של 331 מיליון שקל (שגדל מאוד במהלך השנה) לא יהיו בין המשרדים שיומלץ, אם בכלל, לסוגרם. אגב, ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הבהיר שהוא מתנגד עקרונית לסגירת משרדי ממשלה.
7 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה. סגירת 5 משרדי ממשלה נותרה אמנם בספר התקציב, אולם הסיכויים למימושה נמוכים ביותר
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
אפס מנועי צמיחה או רפורמות משמעותיות
בתקציב המדינה לשנת 2025 אין שום מנועי צמיחה, אין רפורמות משמעותיות, חוק ההסדרים דל בצעדים שישפיעו על אזרחי ישראל לטובה, ועיקרו – גזירות בתחום יוקר המחיה, גזירות מיסוי ועוד שלל גזירות בתחומים שיפגעו באזרחים, כמו קיצוץ משמעותי מאוד בשירותי הממשלה לאזרחים.
נתוני המאקרו בתקציב ככל הנראה לא ייושמו בשנה הקרובה. יעד הגירעון צפוי לעמוד על 4%, אך אין אפילו בכיר אחד באוצר, מלבד השר בצלאל סמוטריץ', שמאמין שזה יהיה הגירעון. גם ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, שצוותו עובד ימים וגם לילות על הכנת התקציב, היה סקפטי ביחס לסיכויים שזה אכן יהיה הגירעון, בעיקר אם התקווה שמלחמת השבעה באוקטובר תסתיים כבר בקרוב, בתחילת 2025 - כהנחת מכיני התקציב במשרד האוצר - תהיה תקוות שווא.
סכום ההוצאות בתקציב המדינה לשנה הבאה צפוי להגיע לשיא חדש של 743 מיליארד שקל. באלה כלולים החזרי חובות על קרן של 71 מיליארד שקל.
כדי לעמוד ביעד הגירעון של 4% יהיה על הממשלה לקצץ לפחות 40 מיליארד שקל. בתוך אלה מחושבים כבר 5-10 מיליארדי שקלים שייגבו כמס מהרווחים הכלואים שלא משכו מנהלי חברות, כאשר ספק רב קיים אם יהיו יותר מ-1-2 מיליארד שקל הכנסות למדינה מבלי שמוכרז על "מבצע" שיפחית את תשלום המס מ-33% ל-25% על משיכת הכספים, כדרישת משרד ראש הממשלה.
קיצוצים רחבי היקף בשיעור של 5% יצמצמו עד מאוד את השירותים שמעניקה המדינה לאזרחים. 400 מיליון שקל יקוצצו ממערכת החינוך ובתוך כך 100 מיליון שקל מההשכלה הגבוהה, השקעה שהייתה אמורה לתרום לצמיחה בישראל בעתיד. זאת, בניגוד להעברת כספים קואליציוניים נוספים דווקא כתוספת לישיבות חרדיות ולמוסדות דת. הכספים האלה לא יקוצצו גם בשנת 2025, חרף תביעת ההסתדרות לקצצם - כשהיא מטילה זאת כתנאי לוויתורים. היו"ר ארנון בר-דוד איים בריאיון שהעניק ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" בהשבתת המשק אם האוצר לא יגיע להסכמות עם ההסתדרות. עכשיו זה גם המבחן שלו.
קיצוצים כואבים של מאות מיליוני שקלים יהיו גם בתקציבי משרדים חשובים במיוחד - הבריאות (סכום קיצוץ עתק דווקא בעת מלחמה של 275 מיליון שקל), הרווחה (100 מיליון שקל), הכלכלה (270 מיליון שקל), החקלאות, הגנת הסביבה, המשרד לביטחון פנים (כן, זה שהובטחו לו תוספות, יקוצץ ב-180 מיליון שקל) ועוד ועוד. כל זאת בימי מלחמה, ולאחר שכבר ב-2024 קוצצו תקציבי כל משרדי הממשלה פעמים אחדות בשיעור של כ-3%.
7 צפייה בגלריה
קיצוץ עתק דווקא בעת מלחמה של 275 מיליון שקל בתקציב הבריאות
(צילום: Leon Neal/Getty Images)
תקציב שמתבסס על הנחות אופטימיות למדי
ההנחות בתקציב מרובות. המלחמה תיגמר בהקדם, כפי שמצפים בכירי האוצר, אולם, גם אם תיגמר - עשרות אלפי חיילים יישארו במילואים כולל כוחות צה"ל שלא ייצאו במהרה מרצועת עזה ותקציבי משרד הביטחון, השב"כ והמוסד יגדלו בהרבה מעבר להערכות התקציביות הצנועות. גם 10 מיליארד שקל לא ייגבו מהרווחים הכלואים וספק אם חלק מהגזירות על ציבור העובדים יאושרו בכנסת, גם אם יאושרו מחר בממשלה.
אולם, דומה שמה שיעסיק מחר את הממשלה והאזרחים יותר מכל תהיה הפגיעה המתוכננת רחבת ההיקף בהכנסות ובהוצאות האזרחים.
וזהו חלק עיקרי מרשימת הגזירות העיקריות, שהיא ארוכה ומרגיזה:
שיעור המע"מ יעלה ב-1% ל-18% באחד בינואר. המשמעות למי מוציאים בחודש 10,000 שקל בקניית מוצרים ושירותים, היא תוספת הוצאות של 1,200 שקל בשנה.
הקפאת כל קצבאות הביטוח הלאומי. המשמעות היא הפסד של כ-4% מאי העלאת הקצבה, בזמן שהאינפלציה הגבוהה תימשך גם בשנת 2025 לפי כל התחזיות, לפחות סביב כ-3%. משפחה שכולה תפסיד כך בחודש 360 שקל. מי שמקבל קצבת זקנה וניצולי נשואה יפסידו בחודש כ-100 שקל. נכים יפסידו כ-200 שקל. ברור שיש גם כפל קצבאות למשפחות רבות. גם קצבה לילדים וגם קצבת נכות וכדומה.
הקפאת מדרגות המס. אי העלאת המדרגות ב-4% פירושה הפסד של 60 שקל בחודש למי שמשתכר 10,000 שקל והרבה מעבר לכך למשתכרים שכר גבוה יותר.
הקפאת נקודות הזיכוי ממס. נקודה אחת שווה 242 שקל ובשנה 2,904 שקל. אין אזרח ישראלי עובד שאינו זכאי לנקודות זיכוי ממס, כאשר נשים זכאיות ליותר מגברים. אובדן של 10 שקלים בחודש על נקודה אחת פירושה אובדן של מאות רבות של שקלים בשנה על כל נקודות הזיכוי שאזרח זכאי להן, כאשר לבני זוג מדובר במעל 1,000 שקל בשנה.
צפו: הפגיעה במשפחות השכולות
(צילום: מיקי שמידט)
דחיית העלאת השכר של 1.5% במגזר הציבורי לשנת 2026. אמנם סוכם שהשכר יועלה בעתיד, אולם הפעימות יידחו כולן בשנה, כאשר העלאה דומה תידחה מ-2026 ל-2027 ומ-2027 ל-2028. כאן מדובר למעשה גם כן בפגיעה של 4%, שכן העובד יכול היה להימנע מהלוואה או להשקיע את הכסף ולקבל ריבית או לקנות מוצרים שיעלו שנה לאחר מכן כ-3%-4% יותר. מי שמשתכר שכר ממוצע, כ-13,500 שקל, יפסיד בכל חודש יותר ממאתיים שקלים.
הקפאת ההצמדה לאינפלציה של הפנסיה התקציבית פירושה עוד הפסד של 4% מהפנסיה.
הקפאת שכר המינימום. פירושה אי העלאת השכר מ-5,880 שקל לחודש ל-6,000 שקל כבר בשנה הקרובה. כמו כן תופחת הצמדת שכר המינימום מ-47.5% מהשכר הממוצע כיום ל-40%.
ביטול ההטבה המובטחת לפנסיונרים. כיום הקצבה הפטורה כליל ממס עומדת על 4,904 שקל. על פי מתווה שנקבע בעבר במשרד האוצר הקצבה הפטורה ממס אמורה לעלות ב-1 בינואר ל-6,318 שקל. המשמעות היא שפנסיונר ישלם מס גם על 1,414 השקלים הללו ב-2025 וההפסד יסתכם בכ-1,700 שקל בשנה.
תרומת שני ימי הבראה על ידי כל עובד במשק. זאת, כאשר שווי נקודה אחת במגזר הפרטי הוא 418 שקל ובמגזר הציבורי 471.5 שקל. לעובדי קבלן ולמאבטחים יום הבראה שווה 485 שקל. שתי נקודות זיכוי שוות 836 עד 970 שקל בשנה לכל עובד - כמעט אלפיים שקלים לזוג.
מס היסף לבעלי שכר גבוה יועלה ב-2% מהכנסה חודשית של 721 אלף שקל.
ומה תרוויח המדינה מכל הגזירות הכלולות בתקציב של שנת 2025?
על העלאת המע"מ - 7.5 מיליארד שקל. על הרווחים הכלואים - 5-10 מיליארד שקל. על שחיקת מדרגות המס ונקודות הזיכוי - 2.7 מיליארד שקל. חובת דיווח על שכר דירה תכניס לרשות המיסים לתקוותה 1.5 מיליארד שקל. העלאת מס היסף תכניס עוד 1.5 מיליארד שקל. ביטול הפטור ממע"מ לתיירים יכניס במקרה הטוב חצי מיליארד שקל (אין כמעט תיירות לישראל). העלאת המס על רכבים - 600 מיליון שקל. ביטול חלקי הדרגתי של הפטור על סיגריות בדיוטי פרי - 50 מיליון שקל.
פרט לכל אלה יהיה על השרים לאשר מחר שורה של צעדים שיביא בפניהם משרד האוצר ושלחלקם קיימות התנגדויות רבות של גופים פיננסיים, לוביסטים של חברות וגם פוליטיקאים:
הטלת מס נוסף על הבנקים בשנת 2026, מינוי חשב כללי בצה"ל שיהיה כפוף למשרד האוצר, הקמת שתי תחנות כוח ביהודה ושומרון, הגדלת עתודות קרקע שמכוונת בעיקר לציבור החרדי, ביטול הפטור ממע"מ לתיירים, הקפאת השכר הממוצע במשק שפירושו גם פגיעה בשכר כל הבכירים, השרים, חברי הכנסת והשופטים, צמצום הטבת המס לרכבים חשמליים, מתן היתר ראשון להעסקת שוטרים בחוזים אישיים, הקדמת חלוקת דיווידנדים של חברות ממשלתיות, הפרטת נמל אשדוד וסגירת נציגויות ישראל של משרד החוץ במספר מדינות.
