"יש מידי יום פגיעה מאוד משמעותית בכלכלה, אבל בזמן שאנחנו נלחמים זה צריך להיות שיקול משני רק לדבר אחד - הסיוע שצריך לתת כבר עכשיו למפונים, ליישובים שסובלים כיום, לעוטף עזה וליישובים שנושקים לגבול הצפון". כך אמר היום פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, בריאיון ל-ynet Live על השפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית.
צפו: משמעויות המלחמה לכלכלה הישראלית
(צילום: שמוליק דודפור)
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
במקביל, לדבריו, צריך באופן מיידי להיערך ליום שאחרי המלחמה. "ברור שכלכלת ישראל הולכת להיות מושפעת קשות מהאירוע הזה. זה אירוע שהוא שונה לחלוטין מכל מה שמדינת ישראל ידעה בעבר מאירועים ביטחוניים, הרבה יותר קשה, עם פגיעה הרבה יותר עמוקה במשק. לכן צריך לפתוח את תקציב המדינה ל-2024. כלומר, לעשות שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות אל מול התקציב שחוקק ב-2024, ולהתאים את מסגרת התקציב. המסגרת שנקבעה לא מתאימה. האם הממשלה עושה זאת כיום? לא. האם תוכניות הסיוע שהוצהרו נותנות מענה למצוקות המיידיות? לא. האם יש מענה למפונים? המדינה נאלמה דום בעניין הזה. לא פועלת".
הוא מותח ביקורת על המספר המנופח של משרדי הממשלה ותפקודם בזמן המלחמה. "ברור לכולם שהמערכת הממשלתית, גופי הממשלה, לא פועלת נכון בלשון המעטה. היא לא נותנת מענים. היא לא התעשתה. למה? מכיוון שמשרדי הממשלה פורקו כמו משחק לגו, שאתה זורק את כל החלקים ואת כל האבנים על השולחן, ואז אתה מרכיב מחדש על פי קריטריונים שהם לא ענייניים. זה מה שקרה. ואז אנחנו רואים איזשהו מבנה שאין לו שום היגיון. אחד הביטויים הצורמים ביותר של זה הוא המספר העצום של משרדי ממשלה. זה מפריע לפעילות. זה לא רק עניין של כמה עולה לשכה של שר עם כל הצוותים שמסביב. זה משתק פעילות".
פרופ' טרכטנברג סבור גם שצריך לנסות עד כמה שניתן להחזיר את המשק לפעילות של שגרה בעת חירום. בהתייחס למערכת החינוך הוא אמר, כי "חייבים קצת לשחרר שם את המגבלות באזורים שניתן. הרי אם הילדים בבית, זה מונע בדרך כלל מההורים ללכת לעבודה. זה צוואר בקבוק מאוד רציני".
הוא הוסיף, כי "יהיה צורך לשקול מה קורה עם חלק מהמילואימניקים שקיבלו צו 8. אולי, ואני אומר את זה בזהירות, לא כולם נחוצים ברגע זה. יכול להיות שחלק אפשר להחזיר בינתיים לאזרחות. צריך גם לדאוג לכל מיני צווארי בקבוק שנוצרו במשק שפוגעים בפעילות, למשל חוסר אקוטי בנהגים. אם אין נהגים, הסירקולציה לא עובדת במשק. צריך לנסות כמה שיותר להחזיר את הפעילות התקינה. זה גם תורם למורל, שזה פקטור לא פחות חשוב".
מבחינת ההשלכות על המשק, פרופ' טרכטנברג מבהיר כי בתרחיש של פתיחת חזית משמעותית בצפון הפגיעה בכלכלה תהיה קשה יותר מאשר בקורונה. "במקרה הנוכחי יש פגיעה ממשית בחבלי ארץ מאוד משמעותיים. אנחנו חושבים על עוטף עזה כאיזה חבל ארץ שולי - הוא לא. גם בצפון, וזה מקרין על אזורים הרבה יותר רחוקים. יש פגיעה ישירה בנפש, ברכוש, בפעילות, בכול. בנוסף, חלק ניכר מכוח האדם רתום למשימות הלאומיות - מגויס - בצפון, בדרום, מגויס לפעולות אחרות, לא רק בצו 8. זה שוני עצום. אם תיפתח החזית הצפונית, אז שם הפגיעה תהיה הרבה, הרבה, הרבה יותר קשה. שם אנחנו מדברים על סדרי גודל אחרים, פגיעה מרחיקת לכת במשק".
