במהלך יותר מ-40 שנות עבודתו ברפאל מערכות לחימה, נהג מיכאל זברצ'יק, לשעבר ראש תחום הנדסה במחלקת החלל בחברה, להשתתף בכנסים ובתערוכות, בהם לקחו חלק נציגי החברות הגדולות בתחום. עם השנים הוא הכיר את המשתתפים הקבועים באותם כנסים, כשמאחד מהם, הוא מספר, אי אפשר היה להתעלם. היה זה צעיר, שנראה לסובביו תמוה ומשונה, ושמו אילון מאסק. "אני משער שאם תשאלו אותו היום עליי ומי אני, קרוב לוודאי שלא יזכור ולא ידע. אני זוכר", אומר זברצ'יק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מה אתה זוכר?
"פגשתי אותו בשנות ה-80 וה-90, כשהיה בתחילת דרכו. הדוכן שלו בוועידות היה מוצב באזור של חסרי התקציב. כששאלתי מי זה, נהגו להשיב שזה איזה מדען הזוי, שיש לו חלומות חשיש".
מה הכוונה?
"זה ביטוי מהתחום שלנו", הוא מחייך. "הכוונה היא, שאתה לוקח בבוקר חשיש, חולם והוזה וחושב שזה מה שיהיה, ואז מתפכח. אני דווקא התחברתי אליו. בין ההרצאות והמפגשים נהגתי לשבת ולדבר איתו. הוא היה מספר לי על החלומות שלו. אותי הוא סיקרן והרשים וריתק, ובניגוד להרבה אחרים, נהניתי מהשיח איתו ולא חשבתי שהוא הזוי".
מה עשה עליך רושם?
"התרשמתי ממנו כאיש חזון, כשדיבר אז על המאדים, אותו הגדיר כיעד שלו. טסלה עוד לא הייתה קיימת במוחו, רק החלל עניין אותו. הוא נהג לומר שישגר חללית לחלל במחירים שלא חלמנו עליהם, כולם צחקו, והנה, הוא עשה זאת. כל הרעיונות שאמר אז התגשמו, והיום הוא צוחק על כולם".
מה אפשר ללמוד מהסיפור של מי שהונו שווה היום, לפי פורבס, כ-260 מיליארד דולר?
"חשיבות החזון. ללכת עם החלומות ועם החזון שלך עד הסוף".
גם אתה כזה?
"אני לא כמוהו, כמובן, מבחינה כלכלית, אבל יש לי חזון, שאני מקווה להגשים".
4 צפייה בגלריה
"כששאלתי מי זה, נהגו להשיב שזה איזה מדען הזוי, שיש לו חלומות חשיש". אילון מאסק
(צילום: AFP)
להניע לוויינים
זברצ'יק נולד באזור, סיים את לימודיו התיכוניים בחולון והתגייס לחיל החימוש. לאחר חמש שנים בצבא, השתחרר ו"יצא לחיים", כהגדרתו. הוא סיים את לימודיו בטכניון כהנדסאי מכונות, כשמקביל ללימודיו כבר עבד ברפאל. "התחלתי להרגיש, שאני מבזבז את עצמי, והחלטתי להשלים את התואר להנדסה. קיבלו אותי בטכניון, אבל מכיון שכמות הפטורים לא סיפקה אותי ורציתי לקצר את המסלול, החלטתי לאמץ הצעה של חבר טוב וטסתי עם המשפחה לניו ג'רזי".
אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד, ולמרות הרצון לקצר את התואר, בסופו של דבר סיים שם תואר שלם בהנדסה, ונשאר גם לעבוד. ב-1985 חזרה המשפחה לישראל וזברצ'יק לרפאל. "הציעו לי שם ג'וב טוב, שמצא חן בעיניי, להיות אחראי על תחום ההנעה בחלל", הוא מספר. "זו הייתה חדשנות ועיסוק ב'דברים נקיים', ומכיון שהתחום היה ב'חיתולים', זכיתי להיות חלק מתחילת הדרך שלו".
מאז ועד שפרש לפני כשלוש שנים, כמנהל תחום ההנדסה של מחלקת החלל, התמקד זברצ'יק בתחום החלל וקצר בו הצלחה רבה. בין היתר, כמומחה להנעת לוויינים, ייעץ לשלושה שיגורי לוויין של הטכניון, ועסק בהשפעה הסביבתית של לוויינים שמונעים באמצעות הידרזין, דלק מזהם ומסוכן, כדי למצוא לו תחליפים. ולא רק זה. "בכל לווייני אופק שנמצאים היום בחלל", הוא מספר, "יש רכיבים שאני תכננתי. חלק גם בניתי במו ידיי. לשמחתי, פרצתי עם העבודה שלי ברפאל לעולם, ואני גאה בזה.
"יש שלושה שחקנים ראשיים בתחום החלל בעולם המערבי: האמריקנים, הגרמנים ואנחנו, וישראל הקטנה הצליחה להתחרות במדינות גדולות אלו ולהכניס רגל לתחום הנעת הלוויינים. נכון להיום יש יותר מ-100 לוויינים לא ישראלים, שהייתי שותף בתכנונם ופועלים באמצעות מערכות שאנחנו תכננו. זו פעם ראשונה שאני מודה בכך. רק השבוע צפיתי במקרה במצגת שהכינו עבורי, כשפרשתי. היו שם הרבה בכירים מהתעשייה, והרגשתי נבוך מאוד מהמחמאות שהרעיפו עליי. אני מרגיש שזכיתי, שהיה לי הכבוד לקחת חלק בהובלת תחום ההנעה החשמלית של לוויינים, תחום חדש יחסית בעולם. היום ממשיכים לעבוד בו המחליפים שלי".
"הרעיון דיבר אליי"
לאחר שפרש מרפאל החליט להרפות ולהקדיש יותר זמן לביתו, גינתו ומשפחתו, אבל שלא כמתוכנן, מצא את עצמו מצטרף לחברת AGWA, שהקימו האגרונום אלון וואלך, וניב סטולרסקי, מומחה לבינה מלאכותית. החברה מפתחת מכשיר ביתי, שמהווה מעין גינת ירק נקייה מכימיקלים ללא צורך בידע או שטח לגידול. "אחד מחבריי הטובים, אביו של ניב, שאל אם אוכל לסייע לבנו בתכנון המכשיר. הרעיון דיבר אליי, האג'נדה דיברה אליי, והשבתי בחיוב. כשנכנסתי לפרויקט, החלטתי עם עצמי שאקדיש לזה יומיים בשבוע. היומיים האלו הפכו ל-24/7. הוא שאב אותי".
במכשיר, שנראה כמו מקרר יינות, יש 60 כיסי שתילה, בהם שותלים את זרעי הירקות והצמחים השונים. תאורת לדים, מערכת הידרופונית וחיישנים שונים, מעניקים לצמחים את הנדרש להם לשם גידולם, וכל הנדרש מבעל המכשיר, להלן המשתמש, זה להוסיף לו מים אחת לכמה ימים, ודשן אחת לכמה חודשים. "הכל כל כך פשוט", הוא מדגיש. "בתמורה לסכום של 3,200 שקל למכשיר, הלקוח מקבל מאיתנו זרעים, תמיכה טכנית וגנן וירטואלי. כל אחד יכול לבחור באפליקציה מה הוא רוצה לגדל. האפליקציה פשוטה, שמים תקע בשקע ועוקבים אחר ההוראות".
נכון להיום יש 15 עובדים בחברה, שכרגע מספקת זרעים לירקות ירוקים ולתבלינים בלבד, כשבתכנון נמצאת תוספת עגבניות שרי ועוד. "גידול הידרופוני זה היתרון שלנו", הוא מצהיר. "הכל גדל ללא ריסוסים, שזה הדבר החשוב ביותר באכילת ירקות ופירות. בסופו של יום, העולם הולך לעבר גידולים בהידרופוניקה בדיוק מטעמים האלו. צריך להבין. כשקוטפים לדוגמה חסה, עד שהיא מגיע לצלחת של הצרכן עברו לפחות יומיים, ולפחות 60% מהוויטמינים כבר נעלמו. אנחנו, מדי ערב, קוצרים את הירוקים מהמכשיר ואוכלים מיד. בגידול הידרופוני אין נזקים לסביבה, ויש חיסכון עצום במים ובדשנים. משאבי טבע ומים הופכים יותר ויותר יקרים, עוד יהיו על זה הרבה מלחמות בעולם.
"כ-200 מכשירים כאלו נמכרו עד היום בישראל, כרגע בתכנון עוד 300 מכשירים, ונמשיך למכור בישראל. עם זאת, המטרה היא לצאת איתו. בארץ המקום קטן, קשה לעשות פה עסקים. אנחנו מכוונים לארה"ב ובכלל לחו"ל".
לגדל ירקות בחלל
ברצ'יק מדגיש כמה הנושאים של ירוק, בריאות וחקלאות מעניינים אותו ומהווים חלק בלתי נפרד מחייו. "אני גר בבית פרטי ועוסק בגידולים פרטיים. זה טרי, בריא מבחינת הערכים התזונתיים, מאפשר חיסכון במים, חוסך חשמל ופלסטיק ודשנים, לא צריך ריסוס ומונע זיהום אוויר. שמירה על איכות הסביבה היא אחד הערכים החשובים לי. אני ממחזר אצלי בבית, וכשאני עורך קניות בסופר, אני לא לוקח שקיות".
איך מקבלת משפחתך את האג'נדה ואורח החיים הזה?
"אשתי טבעונית ואני צמחוני, לכן המכשיר מאוד מתאים לנו. גם אחד הבנים שלנו בתוך האג'נדה הזו. עם זאת, אני מאמין שכל אחד צריך לחיות לפי האמונות שלו, לכן אני לא כופה על אף אחד אורח חיים כזה או אחר. אני כן מאמין, שכולם יגיעו לזה במוקדם או במאוחר. לדוגמה, הנכדים שלנו אוכלים ישר מהארון. כששמים מכשיר כזה בבית, והחסה והארגולה נמצאת זמינה ומול העיניים, צריכת הירקות הולכת וגדלה. לאור משבר האקלים, הבצורות והתחממות כדור הארץ, המכשיר עשוי להיות פתרון קריטי לביטחון התזונתי של האדם בכל מקום בעולם. צריך למצוא פתרונות לגידול באוכלוסיה. אני מאמין שהצמחונים יפרצו יותר ויותר. אם מסתכלים על הגידולים החקלאיים, הרי שכ-60% הולכים לגידול הבהמות, ולא לצריכה ישירה של האדם. נורא לדעת שמגדלים אותם ואז שוחטים אותם. לאט לאט יותר יעברו לצמחונות. לכל אלו מתחבר החזון שלי".
והוא?
"לשלב בין הטכנולוגיה הזו לניסיון שצברתי בהנעת לוויינים ולייצר בסופו של תהליך יכולת גידול ירקות בחלל. יש פה שלוש צלעות. אגרונומיה, הנדסת חלל ונושא הדשנים והמים. הידע שצברתי בתחום החלל בו התמחיתי, שזורם בדם שלי, נותן לי יתרון על חברות אחרות. היום יותר ויותר מדברים על המאדים, להלן החזון של אלון מאסק. ברור שלמאדים זה כרטיס לכיוון אחד בלבד. המטרה של נאס"א היא לגדל במאדים מזון בלבד בלי ירקות, כי אי אפשר להזרים שם מים ואין כוח משיכה. אני מקווה שתימצא הדרך לגדל את הירקות בחלל וגם במאדים".
אולי זה הרגע לחזור ולחבור לאילון מאסק?
"את כל הנושא השיווקי אני משאיר לעוסקים במלאכה הזו, זה לא אני. יש לי את הגב של AGWA, יש שם מי שידאג לקשרים שדורשים זמן. אני מספק את הידע, ומקווה שזה יתחבר לאלו שעובדים מול נאס"א. אני מאמין שאפשר יהיה להביא את המים איתנו, מה גם שיש כבר חברה ישראלית שיודעת להפוך אוויר למים, ואפשר שנשתף פעולה. אנחנו אמנם מדינה קטנה, אבל כזו שיכולה להציע פתרונות לעולם בהרבה תחומים. אם נצליח בתחום שלנו - יהיה מדהים. אז כרגע אני מחכה שיווצרו הקשרים הנכונים, ואז אני 'פנוי להובלה', לעשות את העולם למקום טוב יותר. אם כל זה יצליח, לא יגידו עליי שאני הוזה, זה גם לא יהיה בגדר חלום. זה יהיה חזון שאני מתעקש עליו, ויודע שהוא יכול להצליח. כל זמן שיש לי את הכוח והמרץ, אמשיך לעשות בשביל זה, עד שאגיע ליעד".
