בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין אלמנתו של אדם שנפטר ב-2016 לבין ילדיו מנישואיו הראשונים – סביב המשק שהיה בבעלותו במושב.
המנוח הותיר בן ושתי בנות מנישואיו הראשונים (אשתו הראשונה נפטרה לפניו) וכן אישה שלה נישא ב-1992. בצוואה עליה חתם כארבע שנים לפני מותו הוא קבע שאת המשק יקבל בנו. עוד הוא קבע כי אשתו תוכל לגור בביתו שבמשק במשך שנה לאחר מותו. באותו סעיף צוין כי היא נטלה מחשבונו 200 אלף שקל תוך ניצול מצבו הרפואי.
הבן ואשתו לשעבר טענו כי יש לקבוע שהזכויות במשק של אביו שייכות להם, בהתאם להסכם מינוי בן ממשיך מ-1982. הוא ציינו כי בהסתמך על המינוי בנו את ביתם במשק ולקחו משכנתא. גם כשנפרדו אחרי 20 שנה נשארה הגרושה במשק עם בנם. הבן טען שהזכויות מגיעות לו גם בהתאם לצוואת האב, שאותה ביקש לקיים כלשונה.
האלמנה טענה שלפי הסכם המשבצת היא זכאית להירשם כבעלת מלוא הזכויות במשק כבת זוגו של המנוח. לדבריה, יש לבטל את מינוי הבן הממשיך, בין היתר בשל "התנהגות מחפירה".
היא התנגדה לקיום הצוואה וטענה כי היא נערכה ביוזמת הבן ותוך מעורבות והשפעה בלתי הוגנת. עוד לטענתה, המנוח לא היה כשיר לחתום עליה שכן סבל מדמנציה ונזקק לסיוע להתנייד. היא הוסיפה כי בעלה טעה כשכתב שהיא הוציאה כספים מהחשבון המשותף וטענה כי מעולם לא עשתה כן.
השופטת אילת גולן-תבורי קבעה כי משמונה ואושר בן ממשיך, לא ניתן לטעון שהמשק הוא נכס בעיזבון. כמו כן, מחומר הראיות עלה שהמינוי לא בוטל כך שאין בסיס לטענת האלמנה שלפיה היא מקבלת את הזכויות במשק כ"בת זוג" של המנוח. במקרה זה, בהתאם להסכם המשבצת, לאחר הפטירה הזכויות תימסרנה לבן הממשיך.
עו"ד מאירה צדוקדגנית דורוןבפסק הדין נקבע שלא הוכחה טענת האלמנה לביטול המינוי בגין התנהגות מחפירה, ונראה כי חרף מערכת יחסים מורכבת בינה לבין ילדי בעלה, המנוח עצמו ביקש להמשיך איתם את הקשר ואף מסר לעובדת סוציאלית כי התובע הוא הבן המועדף עליו.
גם התנגדות האלמנה לצוואה נדחתה בהתאם לחוות דעת מומחה שקבע שהאב היה כשיר ולאחר שהשופטת הגיעה למסקנה שלא הוכחה השפעה בלתי הוגנת או מעורבות כלשהי מצד הבן.
עם זאת, השופטת קיבלה את טענת האלמנה כי נפל פגם בפירוט העובדתי בצוואה, וכי המנוח סבר בטעות שהיא לקחה כספים. היא הוסיפה כי עולה מניסוח הצוואה שטעות זו היא שהובילה את המנוח להגביל את תקופת המגורים של האישה לשנה.
נקבע שאלמלא הטעות המנוח היה מאפשר לאישה לגור במשק כל חייה (בהתאם להסכם ממון שעליו חתמו לפני נישואיהם), וכך היא הורתה. האלמנה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד דוד מזור, עו"ד מיטל לבנה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ענבר שנהב, עו"ד דן פיאלה
• עו"ד מאירה צדוק עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
