בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר אתמול (ג') הגשת תביעה ייצוגית נגד רנואר רשת חנויות אופנה המפעילה רשת חנויות לגברים בעילת אי-קיום הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה. לעומת זאת, השופטת אופירה דגן-טוכמכר דחתה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילות תשלום שעות נוספות וחופשה בחסר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רנואר הוגשה לבית הדין ביולי 2019 על ידי עובדת החברה לשעבר, המיוצגת על ידי עו"ד אבי מור יוסף. במסגרת הבקשה, נטען כי המבקשת עבדה כיועצת מכירות ברשת במשך 3 חודשים. עוד לטענתה, הרשת הציבה את עמדת קיפול הבגדים במקום בו לא ניתן לבצע את העבודה בישיבה ואין מחלוקת שאין מושב לביצוע העבודה ליד עמדת קיפול הבגדים.
כמו כן, לטענתה, בהתאם לנהלי הרשת, אין אזכור לאפשרות לבצע העבודה בישיבה למעט בזמן ההפסקות או כאשר צורכי העבודה מאפשרים זאת ובמסגרת נהלים אלה אין הסבר לפיו מטלות כגון קיפול בגדים, הדבקת מדבקות או זמזום פריטים, ניתנות לביצוע בישיבה.
מנגד, טענה הרשת כי העובדת, אשר עבדה כשלושה חודשים בלבד ברשת, לא הביאה שום עד מטעמה לתמיכה בטענותיה וכי הרשת מעמידה בכל חנויותיה כיסאות לרשות עובדיה לשימוש בקופות ובמהלך העבודה, ככל שהדבר מתאפשר בהתאם לצרכי העבודה וגם בהפסקות.
השופטת קבעה כי "שוכנעתי שניתן היה לבצע את משימת קיפול הבגדים בישיבה. עוד שוכנעתי כי הלכה למעשה לא התאפשר לעובדי הרשת ובכלל זה למבקשת לבצע את קיפול הבגדים והנחתם על קולבים לאחר פינויים מתאי המדידה בישיבה וכי לא היה כיסא זמין במרחב העבודה. אומנם, מהראיות עולה כי חלק ניכר מהעבודה ממילא לא ניתן לבצע בישיבה ואולם לעניין כמותי זה ניתן יהיה להתייחס בשלב שקילת הפיצוי ואין בו כדי לאיין את תחולת החוק. יודגש, כי בפסיקה נקבע שעל המעסיק מוטלת חובה לעצב את סביבת העבודה כך שתנאי העבודה יאפשרו ביצוע העבודה בישיבה ואין ממש בטענות הרשת בהקשר זה".
עוד קבע בית הדין כי: "לא שוכנעתי שעמד לרשות המבקשת 'מושב עבודה' כהגדרתו בחוק, במתחם בו היא עובדת ומבצעת את עבודתה השוטפת, אשר יוכל לשמשה בעת החנות ריקה מלקוחות. הלכה פסוקה היא כי על המעסיק להעמיד לרשות העובד 'מושב עבודה' במתחם בו הוא עובד ומבצע את עבודתו השוטפת, בעוד שלדידי העמדת כיסא לרשות העובדים במחסן (אף מבלי שאדרש למחלוקת בין הצדדים בשאלה האם הועמדו מספר מספיק של מושבי עבודה במחסן), עת על העובדים לשהות בחנות, לא עולה כדי קיום חובותיה של המשיבה על פי החוק".
עו"ד אבי מור יוסף, בא כוח העובדת, מסר בתגובה כי הוא שוקל את עמדתו בעניין ערעור על רכיבי התובענה הייצוגית שלא אושרו, אך "מכל מקום אישור התובענה הייצוגית בעילת הזכות לעבודה בישיבה הוא הישג גדול לעובדים. למרבה הצער הפרת הזכות לעבודה בישיבה היא תופעה רווחת בענף האופנה ובעוד מקומות עבודה רבים, במיוחד מקומות בהם מועסקים עובדים מוחלשים".
עו"ד חיים פיצ'ון, בא כוח רנואר, מסר: "רנואר חברה שומרת חוק ופועלות בהקפדה בכל הקשור לזכויות עובדיה. התביעה נדחתה ברכיבים המהותיים שלה, תשלום שעות נוספות בחסר, תשלום דמי חופשה ופידיון חופשה בחסר, ובונוס תמריץ. גם לעניין קיום חוק עבודה בישיבה נקבע כי במחסן הצמוד ישנו כסא שקיומו מספק, והעניין היחיד שדורש בירור הוא האם נדרשת הצבת כסא נוסף בקופה. רנואר מקפידה היטב על דיני העבודה ופסק הדין מדבר בעד עצמו. רנואר סמוכה ובטוחה שהתביעה בעניין כסא תידחה גם כן".
