בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה את חברת "פיסנטרה", המשווקת את מוצרי "רב-קו אונליין", לשלם כמיליון שקל ליועץ אסטרטגי ירי ירון הלוי שסייע לה בימי רפורמת הכרטוס בתחבורה הציבורית.
לפני כשש שנים קידם משרד התחבורה רפורמה לביטול אפשרות התשלום לנהג האוטובוס במזומן או להטענת כרטיס הרב-קו באוטובוס. בתחילת 2018 הוחלט ליישם את הרפורמה בגוש דן, תוך הגברת פעילות החברות המאפשרות טעינת הכרטיס באמצעים חלופיים. בשוק פעלו אז פיסנטרה וחברות נוספות, בהן "הופ-און", שהיא חברה בת של "דן". הרפורמה יצאה לדרך בסוף אותה שנה.
בתביעה, שהוגשה על סך של 10 מיליון שקל, סיפר הלוי שבאותה עת הייתה פיסנטרה ערוכה טוב יותר מהופ-און, אך יישום הרפורמה עוכב על די משרד התחבורה, לדעתו ללא הצדקה עניינית. מנכ"ל פיסנטרה, מוטי מימון, חשד שבבסיס העיכוב עומדים שיקולים לא ענייניים, על רקע קשרים אישיים בין בכירים במשרד התחבורה לבין עמיתיהם בחברת דן.
הוא פנה ליועץ האסטרטגי כדי שיסייע לו להביא ליישום הרפורמה בהקדם. הם נפגשו באוקטובר 2018 בבית קפה, ונכרת ביניהם חוזה בעל פה שלפיו הלוי יקבל 10% ממניות פיסנטרה באופן מיידי, ובתמורה הוא יטפל במשבר. לדבריו הוא הסתפק בהבטחה בעל פה מאחר שהוא מיודד עם אביו של מימון ובין הצדדים שררו יחסי אמון.
עו"ד מורן בן יצחקאלא שלטענתו, לאחר שקיים את חלקו והחברה יצאה מהמשבר, התנער המנכ"ל מהתחייבותו וסירב להעביר לו את התמורה המוסכמת. מימון התעקש שלא נכרת כל חוזה ביניהם, וכי הרקע לפגישות ביניהם היה ניסיונו של הלוי "להידחף לחברה" בטענה שהוא "יודע למכור חברות". לדברי מימון, הפגישה בבית הקפה הייתה בגדר החלפת רעיונות ראשוניים ובלתי מחייבים.
אבל השופטת יעל בלכר קבעה שהלוי הוכיח שמנכ"ל פיסנטרה ביקש את עזרת היועץ בקידום יישום הרפורמה. היא ציינה כי מחומר הראיות עלה שמנקודת מבטו של הנתבע בזמן אמת, יישום הרפורמה עוכב או נדחה מטעמים לא ענייניים על רקע קשרים מושחתים, לסברתו, בין משרד התחבורה לבין חברת דן והופ-און. השופטת הדגישה שלחשדות לא נמצא בסיס בפועל אך לעניין התביעה די בכך שהוכחה תחושתו הסובייקטיבית של מימון שכן זה היה הרקע לפנייה שלו להלוי.
במקביל נקבע שהלוי לא הוכיח שבפגישה בבית הקפה נכרת חוזה שלפיו הוא זכאי לקבל 10% ממניות החברה. היא ציינה שהאופן שבו הציגו הצדדים את הלוי כלפי צדדים שלישיים לא מלמד שהם ראו בו שותף בזמן אמת.
לעומת זאת הוכח שלאחר הפגישה, בפרק זמן של כחצי שנה, עסק הלוי בענייני החברה והשקיע מזמנו ומרצו, מתוך הנחה שהתמורה עבור פעולות אלה תיכלל בחוזה שייכרת בין הצדדים בעתיד. בנסיבות אלה קבעה השופטת שהוא זכאי לשכר בהתאם לעילה של עשיית עושר ולא במשפט. היא פסקה לטובתו מיליון שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 140 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אלי בורשטיין, עו"ד בת חן ליפסקי
• ב"כ הנתבע: עו"ד אילן סופר, עו"ד יונתן דורי
• עו"ד מורן בן יצחק עוסק בדיני חוזים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
