בשל התפרצות הקורונה וסגירת המדינה לתיירים, הממשלה החליטה באוגוסט ובאוקטובר 2020 להעניק סיוע ייחודי לבתי המלון בסך כולל של עד 300 מיליון שקל. בדצמבר 2021 החליטה הממשלה להרחיב את הסיוע הייחודי ב-150 מיליון שקל נוספים. תכלית החלטות הממשלה הייתה למנוע סגירה של בתי מלון כתוצאה ממשבר הקורונה. אבל מבדיקת מבקר המדינה - בדוח שהתפרסם היום (ג') - עולה כי חלק מרשתות המלונות דווקא הציגו רווחיות באותה תקופה, ומצד שני מורי דרך - שהיו זקוקים כל כך לסיוע - לא קיבלו אותו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
המבקר מתניהו אנגלמן התייחס לממצאי הפרק, שבו נמתחה ביקורת קשה על התנהלות משרד התיירות, ואמר: "המלונות ניצלו את הסיוע שקיבלו מהמדינה להגדלת רווחים ולא בחלו בהעלאת מחירים לאחר מכן. נחיצות הסיוע לרשתות המלונות הגדולות בסכום של 60 מיליון שקל - מוטלת בספק. למרבה האבסורד מורי הדרך שהיו זקוקים יותר מכל לסיוע לא קיבלו את המגיע להם. רק 16% מהם זכו לסיוע חודשי ממוצע של 300 שקל מנובמבר 2020 עד דצמבר 2021".
לגבי הסיוע לחלק מרשתות המלונות, כתב המבקר כי אמנם הקריטריון לקבלת סיוע ייחודי מושפע משינויים במחזור הפעילות, אולם לנוכח היקף הרווחים או ההפסדים השנתיים, שיעורם ממחזור הפעילות, יחסי הנזילות שנבדקו והיקף יתרת הרווחים הצבורים, ועל רקע תכלית הסיוע הייחודי לבתי המלון: מניעת סגירתם, עולה בדיעבד ספק בדבר נחיצות הסיוע הייחודי שהעניקה המדינה באמצעות מענק מוחלט שאינו תלוי בהתפתחויות עתידיות לשלוש רשתות גדולות. מדובר, כאמור, בסיוע שהסתכם ב-60 מיליון שקל.
רווחים של עשרות מיליונים
המבקר כתב בדוח כי העובדה שברשתות מלונות א' ו-ב' (את שמם של המלונות המבקר לא מזכיר, בין היתר כיוון שהביקורת היא לא עליהם) נרשם רווח נקי בשנת 2021 וברשת מלונות ג' נרשם בשנה זו רווח תפעולי לא כולל עלויות מימון (כ-207.8 מיליון שקל) לצד הפסד לצורכי מס נמוך יחסית כ-7.7 מיליון שקל ביחס למחזור הפעילות שלה, שהיה כ-1.2 מיליארד שקל (כלומר שיעור הפסד של כ-0.6%), אף שהמדינה העבירה את תשלומי הסיוע הייחודי בעיכוב של ארבעה עד שבעה חודשים לאחר סוף התקופות שלהן יועד הסיוע, מחזקת ספק זה של הצורך בסיוע. נזכיר כי שלושת הרשתות הגדולות בישראל הן ישרוטל, דן ופתאל.
עוד מצא מבקר המדינה כי בשנת 2021 חלה התאוששות כלכלית בנתונים הכספיים של שלוש מהרשתות הגדולות של בתי המלון בישראל, ומהרבעון השני של שנת 2021 חלה אף התאוששות משמעותית ברווחיהן בארץ. ברשת מלונות א' אף נרשם שיפור בשנת 2021 לעומת שנת 2019, שהייתה שנת שיא בתעשיית התיירות טרום משבר הקורונה, במחזור הפעילות ובכל משתני ויחסי הרווחיות שנבדקו. בשנת 2021 אותה רשת מלונות דיווחה על רווח נקי (אחרי מס) של כ-252.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-24.5 מיליון שקל בשנת 2020.
המבקר ציין כי השיפור ברווחיות הרשתות מקורו בין היתר בגידול במספר הלינות של ישראלים בבתי מלון בארץ בשנת 2021 בהשוואה לשנת 2019, שנבע בין היתר בשל ההגבלות על יציאה מהארץ.
ליקויים בסיוע למורי הדרך
והיו גם כאלו שנזקקו מאוד לסיוע, אבל לא קיבלו אותו. המבקר כתב כי כדי לסייע למורי הדרך במשבר הקורונה הקצתה המדינה בשנים 2020 עד 2022 סך כולל של כ-35 מיליון שקל להפעלת שלושה סבבי סיורים מודרכים ללא תשלום לקהל הרחב. את הסיורים הפעילה רשות הטבע והגנים באתריה ובכמה ערים ברחבי הארץ.
המבקר מצא כי משרד התיירות לא קבע יעד כמותי שישקף את תכלית הסיוע למורי הדרך באמצעות הפעלת סבב הסיורים השני בנובמבר 2020 עד דצמבר 2021. למשל, לא נקבע מספר מינימלי של מורי דרך פעילים שהמשרד מבקש לשמר במקצוע בתיירות הפנים, בתיירות הנכנסת או לפי סוגי התמחויות גיאוגרפיים. בנסיבות אלה, והגם שסכום הסיוע בסך 10 מיליון שקל נוצל במלואו, לא ניתן לקבוע אם הסיוע שניתן למורי הדרך בסבב סיורים זה מימש את תכליתו - לייצר מקומות תעסוקה למורי הדרך כדי לשמור על תשתית מינימלית של מורי דרך במהלך המשבר ולסייע להם להתמודד עם הקשיים הכלכליים, המשפחתיים והבריאותיים שהמשבר יצר.
עוד מצא מבקר המדינה כי היקף הסיוע האפקטיבי הכולל בסבב הסיורים השני, כ-6.2 מיליון שקל, סכום הסיוע החודשי הממוצע ששולם לכל מורה דרך - כ-300 שקל כולל מע"מ - ושיעור מורי הדרך שהשתתפו בסבב סיורים זה - כ-16% - מעלים ספק בנוגע להשגת מטרת הסיוע של סבב סיורים זה, יעילותו ומועילותו.
בנוסף כתב המבקר אנגלמן כי בחלוף שני שלישים מהתקופה שבה נקבע כי יתבצע סבב סיורים שלישי בשנת 2022, נוצל רק כשליש מהתקציב שיועד לכך (8 מתוך 25 מיליון שקלים). כדי לנצל את מלוא התקציב שהוקצה לסבב סיורים זה האריך משרד התיירות את סבב הסיורים בשנה נוספת עד לדצמבר 2023.
הלכו לאיבוד: הפתרון ששהציעה הממשלה ולא מקובל על מורי הדרך
(צילום: סטס קופולו)
לגבי התנאי לקבלת דמי אבטלה למורי דרך בעלי רכב אשכול, מצא מבקר המדינה כי לצורך קבלת דמי אבטלה נדרשת תקופת אכשרה. משרד האוצר התנגד לכך שהמועד הקובע לתקופת האכשרה במשבר הקורונה לגבי מורי הדרך בעלי רכב אשכול יהיה זהה למועד שנקבע למורי הדרך שאינם בעלי רכבי אשכול.
כתוצאה מכך המהלך שהוביל המוסד לביטוח לאומי כדי לסייע גם למורי הדרך בעלי רכב אשכול שנפגעו במשבר הקורונה, לא ייצר עבורם כל זכאות להגיש תביעה לדמי אבטלה בתקופת הקורונה, ולו באופן מופחת, אלא רק במשבר עתידי. זאת בעוד שלעניין הפגיעה בפרנסה עקב המשבר לא היה הבדל בינם לבין מורי הדרך שאינם בעלי רכב אשכול והנימוקים לשלילת הסיוע אינם שונים מנימוקים נגד הטבות אחרות לציבור העובדים שעמדו לדיון בתקופת המשבר, אך במקרים המתאימים ניתן להם מענה במסגרת האיזון הכולל בין השיקולים השונים.
ליקויים בתוכנית ההסבה לעובדים בתיירות
המבקר גם מצא ליקויים בתוכנית ההסבה המקצועית לעובדים בתעשיית התיירות שנפגעו במשבר הקורונה. בביקורת נמצא כי נתוני הביצוע של תוכנית ההסבה היו נמוכים: כ-1% (1,422 מתוך כ-140 אלף) מהעובדים בתעשיית התיירות פנו למשרד התיירות והביעו רצון להשתתף בתוכנית; כשליש (431 מ-1,422) מבעלי אישורי הזכאות ממשרד התיירות פנו למוקד של זרוע העבודה כדי לברר על הכשרות לשינוי מקצועי; מיעוט מהפונים למוקד של זרוע העבודה (51 מ-431, שהם כ-12%) קיבלו שובר לביצוע הכשרות לשינוי מקצוע, וכ-6% מהם (3 מ-51) קיבלו מלגת קיום בזמן ההכשרות.
בביקורת נמצא כי עד תחילת משבר הקורונה משרד התיירות לא השלים תהליך הפקת לקחים שהתחיל בו בשנת 2015 עם משרד הכלכלה והתעשייה על מידת היעילות והמועילות של השימוש בהכשרות מקצועיות ככלי סיוע לעובדים בתעשיית התיירות במשבר עתידי וכדי לבחון אפשרויות שיסייעו לטייב את פעילותם בתחום ככל שנדרש.
ויש גם ציון לשבח מצד המבקר אנגלמן. המבקר ציין לחיוב את מאמציו של משרד התיירות לסייע לתעשיית התיירות במשבר הקורונה, ובמיוחד את שתי העובדות במשרד התיירות שהיו ממונות על תפעול מערך הסיוע הייחודי לכ-600 בתי מלון ועמלו קשות כדי להוציאו לפועל, בשיתוף חברי ועדת התמיכות המשרדית, נוסף על תפקידן העיקרי במשרד.
בסיכום הפרק, כתב המבקר כי בהינתן שהכספים שמדינת ישראל יכולה לייעד לסיוע הם לעולם מוגבלים ושמדובר בסיוע ייחודי המחייב רף הצדקה גבוה לעומת הסיוע הכלל-משקי, מומלץ כי תונח בשלב גיבוש הסיוע תשתית שתגדיל את הסיכוי שהסיוע יינתן בצורה יעילה ומועילה ושתוכל להגשים את תכליתו הן מבחינת מהירות חלוקתו והן מבחינת זהות הגופים שיקבלו סיוע.
ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "הדו"ח מתייחס לשנים קודמות, בהן משרד התיירות התמודד עם ארוע יוצא דופן בקנה מידה עולמי, שהוביל לעצירה מוחלטת של התיירות למשך כשנתיים. המשרד הפעיל מערך סיוע לתעשיית התיירות, חרף העדר מנגנון מובנה והתאמה לטיפול בנושא. מנכ"ל המשרד החל בהתוויית נהלים להתמודדות עם ארועי חירום עתידיים".
