ישראל במלחמה, אבל מתברר שמלאי החירום של ישראל, שכולל מצרכי יסוד ואמור לספק את צורכי האוכלוסייה לפחות לשלושה חודשים, נמצא במצב לא מספק ונדרש להתאמה והגדלה. זאת לפי תרחיש חירום עדכני שהגישה רשות החירום הלאומית (רח"ל). אלא שזה לא קורה משום שהגדלת המלאי עדיין לא תוקצבה על ידי משרד האוצר.
רח"ל העבירה לפני שבועיים למשרדים האחראים, בהם משרד הכלכלה האמון על מוצרי המזון במלאי החירום, תרחיש עדכני, שמבוסס כנראה על הצטרפות זירות נוספות ללחימה ועל משך המלחמה, המצריך מלאי גדול יותר, אך לצורך כך נדרש תקציב מהאוצר שעד כה לא הועבר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
יש לציין כי הצטיידות למלאי החירום, שאמור הייתה עד כה להספיק לשלושה חודשים, אורכת זמן. מדובר בכמויות גדולות שיש להזמין ולא מדובר, לגבי רוב המוצרים, ברכישה מיידית מהמדף. כך שכל עיכוב בהעברת הכספים הוא משמעותי.
הנושא נחשף בדוח שהוציא שלשום משרד הכלכלה, ובו סקירה על מצב המשק בשבוע השישי של המלחמה. בדוח נכתב: "במלאי החירום האסטרטגי של מדינת ישראל דרושה התאמה לתרחיש הייחוס העדכני. לא מבוצע עקב היעדר תקצוב מהאוצר".
אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה, אמר ל-ynet ו"ממון": "קיבלנו לפני שבועיים מרח"ל תרחיש עדכני שלא ניתן לפרט. בהתאם לכך נדרשנו לעדכן את מלאי החירום והתחלנו בשיתוף עם רח"ל לגבש תוכנית מסודרת של הגדלת מלאי החירום והצטיידות בהתאם. מאז, למעלה משבועיים, אנחנו מחכים לתקצוב ממשרד האוצר על מנת לבצע את הרכש. התרעתי שזה לא הליך קצר שאתה מקבל כסף ונכנס לחנות וקונה, אלא זה עלול לקחת שבועות. עד ל-30 באוקטובר לא הייתה למשרד בעיה עם המלאים, אבל התרחיש החדש מחייב אותנו להגדלה. מהאוצר נאמר בע"פ שזה יתוקצב, אבל אנחנו לא קיבלנו את הכסף".
מגפת הקורונה הייתה קריאת השכמה לתיקון בנושא מלאי החירום שנמצא בחסר, במיוחד שקונספציית "הכל ניתן לייבוא" קרסה, לאחר שמדינות זרות עצרו יצוא מוצרים חיוניים כמו חיטה ואורז, כעת מסתבר שהמלחמה הנוכחית דורשת עדכונים נוספים. לפני שבועיים הוועדה לביקורת המדינה קיימה דיון במצב מלאי החירום בעת מלחמה בו טענו בעלי טחנות הקמח כי מלאי החיטה אינו מספיק לשלושה חודשים ונדרשות התאמות גם ביחס לאפסונו לנוכח המחסור בנהגים. בדיון דרש יו"ר הוועדה שיכונס בהקדם שולחן עגול שיוודא שיש בידיו תמונת מצב עדכנית.
משרד הכלכלה אמון על חלקו של המזון המוגמר במלאי החירום. מדובר במצרכי יסוד: קמח, בשר בקר קפוא, תה, קפה, שמן, סוכר, אורז ועוד. באחריות משרד החקלאות נמצאים מלאי גרעיני החיטה וגרעינים אחרים למזון בע"ח או טחנות הקמח. מלאי המזון לתינוקות נמצא באחריות משרד הבריאות.
הבעיה היא שלמרות אחריותם, התקציב לביצוע לא מצוי בידיהם אלא בידי האוצר שעד הקורונה גישתו הייתה שהמלאים תוקצבו בנדיבות עם שולי ביטחון רחבים מידי, שכן לטענתו דאז "פחתה סכנת המלחמה הכוללת ותמיד ניתן לייבא מוצרים מחו"ל". זאת למרות שביקורת על ניהול מלאי החירום הופיעה בדוחות מבקר המדינה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר עוסק בימים אלו בסיוע לצורכי הלחימה והמשק ובעדכון תקציב המדינה לשנת 2023 במסגרתו ייבחנו כל הצרכים. טוב יהיה אם משרד הכלכלה יזנח את ההתקפות הפומביות כלפי העבודה המקצועית והמאומצת של משרד האוצר. נמשיך לפעול לטובת סיוע למשק, לעסקים ולציבור כולו".
