היום (ד') התברר שוב שמצב המשק הישראלי הוא ממש לא "מצוין", אם כי נדגיש מיד - הוא גם לא גרוע. למעשה, כלכלני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גוף ניטראלי לחלוטין אף שמשתייך למשרד ראש הממשלה, הניפו היום כרטיס צהוב בכל הקשור למצבה של כלכלת ישראל עם פרסום אומדן החשבונות הלאומיים לרבעון השני של 2023.
אמנם הצמיחה עדיין מציגה נתון טוב יחסית למדינות רבות, והסתכמה ב-3% בחישוב שנתי ברבעון השני. אולם, כאשר היצוא צונח ביותר מארבעה אחוזים לעומת הרבעון הקודם, דווקא כאשר היצואנים אמורים להרוויח יותר בשל התחזקות הדולר והאירו מול השקל, וגם ההשקעות במשק פוחתות לעומת הרבעון הקודם, יש מקום לדאגה וחשש מהנפת כרטיס אדום בעוד רבעון או שניים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
ויותר מכך: כאשר הצריכה הפרטית לנפש יורדת, כפי שדווח היום, דהיינו שרמת החיים של אזרחי ישראל כבר פוחתת, וההסבר הוא ברור - בשל העלייה ביוקר המחיה, נקט בנק ישראל בצעד של עשר העלאות ריבית רצופות, עד לחודש החולף, והביא את האזרחים למצב שבו הם משלמים הרבה יותר ריבית על ההלוואות ועל האוברדרפט. תגובתם הייתה בעצם צפויה - נצמצם בהוצאות כדי להימנע מהצורך ליטול עוד הלוואות ולהיכנס למינוס יקר בחשבון הבנק, ונתחיל להתכונן לעתיד טוב פחות.
הדילמה של נגיד בנק ישראל
וכאן מגיעה הדילמה הגדולה של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית ב-4 בספטמבר - האם לחדש את העלאת הריבית, אחרי הפסקה אחת בלבד בהעלאות הרצופות בהחלטה הקודמת, או לנסות ולהותיר את הריבית ערב חגי תשרי ברמתה הגבוהה הנוכחית, לטובת האזרחים שמצבם הורע, ולקוות לטוב.
למעשה, חברי הוועדה של בנק ישראל יצטרכו לבחון היטב כמה וכמה נתונים ועובדות בטרם יחליטו אם להטיל עול כבד נוסף על אזרחי ישראל, משקי הבית, בתי העסק והחברות כאחד: האם להעלות בעוד פחות משלושה שבועות את הריבית - שהייתה רק לפני פחות משנה וחצי, באפריל 2022, בשיעור שפל של כל הזמנים 0.1% - לשיעור גבוה במיוחד של 5%, שתוביל את ריבית הפריים לטפס ל-6.5%? ואולי להמתין לחודש אוקטובר?
הבה נבחן את העובדות שששת הכלכלנים המנוסים שמרכיבים את הוועדה המוניטרית, בראשות נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, יצטרכו להתחשב בהם בעת קבלת ההחלטה, שהיא בוודאי מהחשובות במשק ערב החגים:
- הפד, הבנק המרכזי של ארה"ב, עשה הפסקה בודדת בהעלאות הריבית ובהחלטה האחרונה שב והעלה אותה. אולי גם בנק ישראל יצטרך לנהוג כך. סיבה טובה להעלאה.
- האינפלציה השנתית בישראל אמנם ירדה עם פרסום מדד חודש יולי, אולם הדבר נבע בעיקר מהמדד הגבוה מאד (1.1%) שנרשם בחודש המקביל אשתקד, ובחודש הבא צפוי זינוק מחדש, לאחר שבאוגוסט אשתקד המדד ירד ב-0.3%. ובכל זאת, אפילו פסיכולוגית זאת אולי סיבה טובה להמתין הפעם עם חידוש העלאת הריבית, ואולי גם לא.
- הדולר והאירו התחזקו מאוד מול השקל בשבועות האחרונים, על רקע החקיקה המשפטית. כך מתייקרים כל מוצרי היבוא, כולל חומרי הגלם, ונגרם מצב שבצנרת מצויות כבר שוב התייקרויות. ויש גם כאלה שמתרחשות מיד, כמו בעת שחרור מכונית חדשה מהמכס או קנייתם בחו"ל של חומרי גלם, כמו נפט, למשל. סיבה ברורה לבצע עוד העלאה בריבית, כדי לחזק את השקל מול המטבעות האחרים.
- נתוני החשבונות הלאומיים שפורסמו היום ושמעידים כבר בבירור על האטה במשק ואפילו חשש עתידי קל ממיתון, אם הצרכנים ימשיכו לצמצם את הוצאותיהם. זאת בהחלט סיבה טובה שלא להעלות את הריבית כבר בחודש הקרוב.
- נתוני האבטלה הם דווקא נקודת האור בשורת הנתונים הכלכליים האחרונים, כאשר רמת האבטלה נותרת נמוכה בחודשים האחרונים, ובחודש שעבר אף ירדה ל-3.4% בלבד. נתונים טובים שמעידים שההאטה עוד לא הגיעה לפחות לשוק העבודה, מה שיכול לתרום להחלטה כן להעלות את הריבית - אם כי בדרך כלל שוק העבודה מגיב מאוחר להאטה או למיתון.
- הודעתו של ראש הממשלה שחקיקת הרפורמה המשפטית תימשך בסעיף מהעיקריים שבה - שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. כל המוסדות הכלכליים הבינלאומיים ובארץ מזהירים מההשפעה הרעה על המשק. סיבה לדאגה בבנק ישראל, שיכולה למעשה להשפיע בשני הכיוונים, העלאה או אי-העלאה של הריבית, תלוי עד כמה ההשפעה תהיה הרסנית לכלכלת ישראל.
כאשר כל הנושאים הללו יונחו על שולחן חברי הוועדה, בישיבתה הראשונה כבר ב-30 באוגוסט, יהיה מעניין לעקוב גם כיצד השוק הפיננסי יגיב מראש להחלטה - האם השערים בבורסה יירדו או יעלו, האם תיבלם התחזקות המטבעות הזרים בשל התחזית האפשרית שהריבית על השקל תועלה, והאם הממשלה תנקוט במהלכים כלשהם למיתון האינפלציה, למשל המשך סבסוד מחיר הדלק גם לחודש ספטמבר.
ונספח קטן לדילמה - ההחלטה צפויה פחות משלושה חודשים לפני סיום כהונתו של הנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון. האם העלאת ריבית תרגיז את הממשלה עוד יותר בימים הללו מההתבטאויות של הנגיד בעניין השפעותיה הרעות של הרפורמה המשפטית על כלכלת ישראל? מי יודע, אולי גם העניין הזה יהיה חלק מהשיקול, כאשר כידוע - במקרה של תיקו בהצבעה על הריבית בוועדה - יש לנגיד שני קולות מכריעים.
אכן, הדילמה גדולה והמשק צפוי להמתין בציפייה עד לרגע ההחלטה.
