קרוב ל-250 כלכלנים בכירים מצטרפים לאזהרות של הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, והביעו את דאגתם מפני העברות הכספים שצפויות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שצפויים להעלות להצבעה השבוע בכנסת, בדגש על הכספים המיועדים לחינוך החרדי שאינו רשמי ללא התנית לימודי ליבה. כך, במכתב פומבי שפורסם הבוקר (א'), נטען כי "העברות הכספים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, כפי שמשתקף בתקציב הקרוב שעולה להצבעה השבוע, צפויות להביא לפגיעה משמעותית וארוכת טווח בכלכלת ישראל ובעתידה כמדינה משגשגת".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
על המכתב חתומים בין היתר הכלכלנים שחתמו בעבר על שני המכתבים שהתריעו מפני ההשפעות של המהפכה המשפטית על הכלכלה, ואליהם הצטרפו כלכלנים נוספים.
בין החותמים: פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; פרופ' אביה ספיבק, ד"ר מאיר סוקולר ופרופ' נדין טרכטנברג, שכיהנו כמשנה לנגיד בנק ישראל בעבר; פרופ' אודי ניסן, לשעבר ראש אגף תקציבים באוצר; בארי טאף ופרופ' משה חזן, לשעבר חברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל; פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, לשעבר ראש חטיבת המחקר של בנק ישראל; ד"ר אורן רגבי, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות התחרות וכלכלנים בכירים נוספים.
2 צפייה בגלריה
מימין למעלה: פרופ' אביה ספיבק, פרופ' משה חזן, פרופ' אבי בן בסט, פרופ' יוג'ין קנדל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' נדין טרכטנברג
עוד טענו במכתב, כי "ההגדלה חסרת התקדים בהקצאת המשאבים למוסדות חינוך חרדים שאינם רשמיים, ללא התניה בחובת פיקוח ובלימודי ליבה מלאים, והגדלת התמיכה הכספית באברכים והענקת תלושי מזון דרך ערוצים שמחוץ למערכת הרווחה הרגילה, ללא עמידה במבחן תעסוקה, ימנעו מילדים בחינוך החרדי את האפשרות לרכוש מיומנויות יסוד החיוניות להשתלבותם כבוגרים בשוק העבודה בכלכלה מתקדמת, ויקטינו את התמריץ של הבוגרים החרדים להשתלב בשוק זה".
דברים אלו מצטרפים כאמור לסקירה שפרסמה לפני כשבוע וחצי גרינברג, בה היא תקפה את החלטת הממשלה להעביר מיליארדים למימון חינוך חרדי לישיבות לגברים שאינם עובדים ולכרטיסי מזון בצורה שמתעדפת משפחות חרדיות. לדבריה, "החלטות הממשלה שמסתמנות במועד זה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים מגדילות את הקצבאות התחליפיות לעבודה ומהוות תמריץ שלילי משמעותי נוסף לתעסוקה".
"הממשלה מדרדרת את ישראל לעולם השלישי"
בהתאם, גם הכלכלנים הבכירים שחתמו כעת על המכתב הפומבי טוענים כי "כבר היום, כמעט רבע מהילדים מתחת לגיל בית הספר נולדים למשפחות חרדיות, ושיעור זה צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2050. קיים קונצנזוס בקרב כלכלני ישראל כי יכולתם של ילדים אלה להשתלב בעתיד בשוק העבודה, להתפרנס בכבוד, ולשלם מיסים, היא סוגיה מכרעת לגבי עתידו של המשק הישראלי. המחקר מראה באופן ברור כי ילדים שאינם לומדים לימודי ליבה בהיקף מלא מתקשים מאוד להתגבר על כך כמבוגרים".
בשל כך, סבורים הכלכלנים כי "הממשלה אמורה לשדרג במידה ניכרת את מערכת החינוך הישראלית בכללותה, ובכלל זה את מערכת החינוך החרדית. כדי לאפשר השתלבות בשוק העבודה, ילדים צריכים לקבל חינוך המאפשר זאת, והבוגרים צריכים לעמוד בפני תמריצים לעשות כן. לצערנו הרב, ממשלת ישראל לא רק שאינה מתמודדת עם סוגיה כאובה זו, אלא גם בוחרת בצעדים שמחריפים את הבעיה ומדרדרים את עתיד כלכלת ישראל אל עבר העולם השלישי.
"הפגיעה ביכולתו של הציבור החרדי להשתלב בשוק עבודה מודרני תפגע, בראש ובראשונה, במצבו הכלכלי של הציבור החרדי עצמו, תקטין את הסיכוי של בוגרים חרדים להתפרנס בכבוד ותגדיל את שיעור העוני בקרב האוכלוסייה החרדית. אלא שלא רק האוכלוסייה החרדית תיפגע: כאשר שיעור ניכר מילדי ישראל אינם רוכשים מיומנויות יסוד, ברור מאליו שמדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהימנות עם הכלכלות המפותחות בעולם. בפרט, משרד האוצר חוזה כי כלכלת ישראל תפסיד קרוב ל-6.7 טריליון שקלים עד 2060 בגלל העלייה בשיעור האוכלוסייה הנעדרת מיומנויות יסוד ומתקשה להשתלב בשוק עבודה מודרני. המחיר הכלכלי-חברתי יתבטא לא רק באובדן תוצר, אלא גם בעובדה שהמשק יתקשה לספק לתושבי ישראל שירותי בריאות, חינוך, תחבורה, ורווחה ברמה של משק מתקדם", נטען במכתב.
יתרה מכך, הוסיפו הכלכלנים כי "המגמה הנוכחית לפיה שיעור החרדים באוכלוסייה מכפיל את עצמו בכל 25 שנה, כאשר ילדים חרדים אינם רוכשים מיומנות יסוד החיוניות להשתלבות בשוק עבודה מודרני, מהווה סכנה קיומית לעתידה של ישראל, משום שרק מדינות מתקדמות יכולות לממן טכנולוגיות צבאיות הנחוצות להגנה על תושביהן מפני איומים בשדה הקרב העתידי.
"על ממשלת ישראל להתעשת ולשקול מחדש את הקצאת הכספים הקואליציוניים הניתנים כעת משיקולים פוליטיים קצרי טווח, אך יהפכו את ישראל בטווח הארוך ממדינה מתקדמת ומשגשגת למדינה נחשלת שבה חלק גדול מהאוכלוסייה נעדר מיומנויות בסיס לחיים במאה העשרים ואחת", סיכמו הכלכלנים.
