בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי העירייה לא תוכל לגבות חובות ארנונה של מכוני כושר בסכום של כ-1.8 מיליון שקל באופן אישי מבני זוג שהיו הבעלים שלהם. השופטת אורנה סנדלר-איתן קבעה כי הם הקימו את העסק כדי להגשים חלום שקרס, ואין סיבה לחייב אותם באופן אישי בחובות שלו.
בני הזוג הפעילו את מכוני הכושר באמצעות שתי חברות שהקימו. ב-2005 החברה הראשונה נקלעה לקשיים ופעילותה הופסקה והחברה השנייה רכשה אותה. אלא שגם היא לא הצליחה ונסגרה ב-2011. בתביעה שהגישה העירייה ב-2014 עקב חובות הארנונה היא דרשה לחייב את הבעלים לשלם אותם מכיסם.
העירייה התבססה על חוק ההסדרים שמאפשר לגבות חובות מס מבעלי שליטה של חברות שהפסיקו את פעילותן. לטענתה, אפשר לחייב את הבעלים גם באמצעות הרמת מסך לפי חוק החברות, משום שניצלו לרעה את החברות כדי לשלשל לכיסם רווחים ורימו אותה כשהגיעו להסדר תשלומים על סמך מצג שקרי כאילו הן יכולות לפרוע את חובותיהן.
בני הזוג טענו מנגד כי התביעה "נפלה עליהם כרעם ביום בהיר" אחרי שמפעל החיים שלהם קרס. כיום הם בקושי מצליחים להתפרנס ומשלמים על הטעויות. לדבריהם אין עילה לחייב אותם באופן אישי לפי חוק ההסדרים משום שלא נשארו עם שום דבר אחרי שהזרימו לחברות כמיליון שקל מכיסם כדי לנסות להציל אותן.
עוד הם טענו כי אין הצדקה להרים את המסך משום שלא פעלו במתכוון כדי להונות אלא פשוט לא הצליחו לעמוד בתשלומי הארנונה הגבוהים למרות מאמצים לכסות את החובות.
עו"ד מיה זיסמן שנצרהשופטת אורנה סנדלר-איתן קבעה כי חיוב אישי של בעל שליטה במס של חברה שנסגרה אפשרי אם לקח מהחברה נכסים בלי לשלם או בתשלום חלקי. אלא שבמקרה של הנתבעים, הם לא קיבלו דבר. "לא זו בלבד שהנתבעים לא שלשלו לכיסם כספים כלשהם מנכסיהן של *** ו***, אלא שהם נותרו בחסרון כיס משמעותי כתוצאה משרשרת הפעולות העסקיות אותן נקטו במרוצת השנים", כתבה.
היא דחתה את טענות העירייה מכוח חוק החברות, לאחר ששוכנעה כי בני הזוג כשלו בניהול העסק אבל לא פעלו מתוך כוונה להונות או לרמות. צוין כי הם הקימו את העסק כדי להגשים חלום, לא רצו לוותר עליו והמשיכו בפעילות למרות הקשיים תוך מאמץ רב לפרוע את החובות אבל נכשלו.
"אני סבורה כי אין המדובר בענייננו במקרה חריג המצדיק שימוש בסעד הקיצוני והמרחיק לכת בדמות הרמת מסך", כתבה השופטת. "בלשון המחוקק, אין זה 'צודק ונכון' להשית על כתפיהם של הנתבעים את חובותיהן של החברות".
היא הוסיפה כי לא ברור מדוע העירייה טענה שהתובעים רימו אותה כשהגיעו איתה להסדר וממילא לא נראה כי ההסדר גרם לה לנזק כספי כלשהו. לפיכך, התביעה נדחתה והעירייה לא תוכל לגבות את החוב מהנתבעים. היא חויבה לשלם להם 90 אלף שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אפרת דבוש ינקלביץ ממשרד י. שפירא ושות' עורכי דין
• ב"כ הנתבעים: עו"ד בתיה קאופמן
• עו"ד מיה זיסמן שנצר עוסקת במיסים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
