"אני מאמין שניתן להציל כמעט כל עסק וכל חברה", אומר אבי קמינסקי (54), מייסד חברת KCR הוותיקה, שמתמחה בהצלת והבראת חברות במשבר. שמו של קמינסקי לא מוכר למרביתנו, אולם בעולם הבראת חברות הוא מוכר היטב וצבר מוניטין רב. החברה שלו מטפלת בחברות פרטיות, ציבוריות ורב לאומיות ממחזור שנתי של 70 מיליון ש"ח ועד מיליארדי ש"ח. המטרה היא לסייע לאותן חברות במצוקה כלכלית להבריא לצד ליווי של חברות שמעוניינות לשפר ביצועים. זאת, תוך עבודה מול בנקים, נושים, ספקים, הנהלה, בעלי מניות וכל מי שקשור להבראת החברה.
בשורה התחתונה, המטרה היא לא להגיע לבית משפט להליך של חדלות פירעון. "ברגע שמגיעים לבית משפט זו אופרה אחרת", מסביר קמינסקי "הכל נהיה קשה יותר. ההמלצה שלי היא שתעשו הכל כדי לא להגיע לבית משפט. אנחנו מדברים על עולמות תוכן שונים לחלוטין. הכללים בבית משפט הם משפטיים ולא עסקיים. כשאתה נכנס לבית משפט בעולם חדלות הפירעון אתה יודע איך אתה נכנס, אתה לא יודע אף פעם איך אתה יוצא. אם יש אפשרות לבעל חברה לפעול להבראתה מחוץ לבית משפט כדאי לו לעשות את זה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
קמינסקי נוהג להתרחק מפרסום, ממעט להתראיין אבל לאור המצב הנוכחי במשק ועלייה במספר החברות שפונות לבית משפט לאחר שנקלעו לקשיים, וכן אנשים פרטיים שפונים בבקשות לחדלות פירעון, חשוב לו לספק כמה עצות על מנת למנוע את הקריסה הבאה. "חייבים לייצר אמינות מול הגופים המממנים. לא צריך לחשוש. בעלי עסקים חושבים שככל שהם מסתירים יותר אז יתנו להם עוד אשראי, זה בדיוק הפוך. אם אתה נכנס להסתרות אתה נכנס לאירוע מתגלגל והאירוע הזה בסוף מתגלגל עליך. עוד לא ישבתי בחברה במשבר שבה לא אמרו לי 'ברגע שאקבל את הסכום הזה והזה כל הבעיות שלי נפתרו'. כולם משוכנעים שכסף זה הפתרון, זה אף פעם לא הפתרון. חשוב לייצר פתרון אמיתי. אם תסתיר זה יתפוצץ, אם לא עכשיו אז עוד שנה. אם לא עשית תהליכים אמיתיים להתייעלות בחברה אז כסף לא פותר בעיות. כסף אף פעם לא פותר בעיות, אלא השקיפות והדרך לפתרון נכון".
"אנחנו מאוד גאים בה"
קמינסקי יודע מניסיונו שכסף לא יכול לפתור הכל, ומבין דבר או שניים על פרופורציות בחיים. הוא אף דוגל בשקיפות בחייו הפרטיים. הוא נשוי לנורית המשמשת כאחראית ומנהלת ב-KCR, אבא לרותם (26), שמסיים תואר במנהל עסקים ואלה בת ה- 22 עם צרכים מיוחדים. "מאלה אנחנו לומדים המון", הוא מספר בגאווה. "המאמץ שלה להצליח גדול פי שלושה ממאמץ שצריך להקדיש אדם אחר. ההתמודדות שלה היא אדירה, חסרת גבולות כמעט. אנחנו אוהבים אותה מאוד, ומאוד וגאים בה. אנשים מתבלבלים בעולם הכספי חושבים שכשאין כסף זו הצרה, אבל אתה מקבל פרופורציות ואיזון כשאתה מבין שהבריאות בסופו של יום זו המהות. נורית אשתי כחלק מעמותה, ובשיתוף של מועצת כוכב יאיר צור יגאל, מקימים מרכז יום לבוגרים עם צרכים מיוחדים מגיל 21. מדובר במרכז ייחודי ואיכותי שאמור להתחיל לפעול בשנה הבאה".
קמינסקי מתגורר בכוכב יאיר, אך גדל בקריית ביאליק. אביו, זאביק ז"ל, עסק בחיי הלילה בצפון, ומאוחר יותר הוריו עסקו במסחר. "אבא שלי תמיד היה אומר לי 'רוץ קדימה, יש לך גב'. הוא הקנה לי המון ביטחון בילדות, אבל צריך להיזהר מעודף ביטחון, וכאן נכנס לתמונה אבא של אשתי נורית, אל"מ במיל בחיל האוויר נסים אשכנזי (85). הוא היה טייס ונתפס בשבי המצרי. הגרעין שלי זו המשפחה. כשהתחתנו גיליתי עולם חדש. הייתי יושב עם חמי חודשים ולמדתי ממנו המון. זה בדיוק העולם ההפוך מבית הורי שם קיבלתי את העולם היזמי ואת הרצון לגדול ולהתרחב. אצל אבא של נורית למדתי את מתודת העבודה וחשיבות הניהול המסודר. איך חמי אמר לי? 'תמיד תחפש את הטעויות ותלמד אותן. כך תדע לתחקר את האירוע ולעשות זאת להבא יותר טוב'. השילוב של היזמות ותהליכי העבודה והבקרה יצר את הבסיס למה שאנחנו עושים".
את חברת KCR הקים בשנת 1999. "בתחילת הדרך רכשתי חברה במשבר עמוק, שהייתה אז הבעלים של מגזין בתחום המשפחה, הבראתי אותה והיא נמכרה כחברה טובה, וכך המשכתי למספר חברות נוספות שכולן היו חברות במשבר ששוקמו ונמכרו. מפעילות זו נוצר הבסיס של הידע שלנו בטיפול בחברות בקשיים. לפני כ-10 שנים שונה המודל והיום אנחנו לא רוכשים, אנחנו מבריאים ומשביחים עבור בעלי החברות".
אני מדמה את מה שאנחנו עושים למציל ששוחה במים סוערים, בדרך להציל טובעת או טובע. על המציל להתמודד עם אדם במצוקה, כמעט היסטרי, ולמצוא את השיטה ואת הדרך הנכונה לשכנע את הטובע להפסיק להתנגד ולהתחיל לשתף פעולה".
אגב, לקמינסקי עצמו אין תואר אקדמי. "אני מאמין ומכיר בחשיבות הלימודים. מכורח מציאות חיי בתקופה הרלוונטית מצאתי את עצמי אז עובד כדי להתפרנס ולהתקיים. התחלתי ללמוד מנהל עסקים תוך כדי כך שהייתי סמנכ"ל חברה ציבורית, בשנה השלישית פרשתי כי הרגשתי צורך לשים יותר דגש על הקריירה ולצבור ניסיון. אין ספק שיש פער בין הלימודים לבין המציאות, אך אני מאמין שלימודים זו הדרך הנכונה להתחיל בה".
אתה באמת בטוח שכל חברה שנמצאת במשבר ניתן להציל?
"את רובן ניתן להציל. ווינסטון צ'רצ'יל כתב ש'פסימיסט רואה בעיה בכל הזדמנות ואופטימיסט מוצא הזדמנות בכל בעיה'. אני אופטימיסט. אני מאמין שניתן להשביח כמעט כל חברה כל עוד שומרים על מספר עקרונות בסיסיים".
מתי לא תטפלו בחברה?
"כאשר מתגלה חוסר שקיפות או נוצר חוסר אמון או אי הסכמה על ההליך הנכון לטיפול. היה לנו מקרה של חברה תעשייתית מוכרת שהייתה בקשיים ופנתה אלינו, ולא הסכמנו להיכנס פנימה מתוך מספר רב של סיבות אשר הצדיקו זאת. הצענו תוכנית הבראה, אך אשתו של אחד מהבעלים סירבה ללכת עם התוכנית שהצענו. החלטנו לא להיכנס לזה וכמה חודשים לאחר מכן הם נכנסו לחדלות פירעון ופירקו להם את העסק. לפעמים בעלי עסקים אומרים לעצמם, 'מי הם שיגידו לי איך לנהל את העסק שלי'. אם אתה כבעל עסק במצב משברי לא יכול לקבל עצה ממומחה אתה בבעיה. אני מבין שזה לא פשוט".
לאחרונה, בעקבות ביטול עילת הסבירות, פרסמה חברת הדירוג הבינלאומי הנחשבת מודי'ס דוח מיוחד על מצבה הכלכלי של ישראל, שחומרתו נובעת בעיקר מכך שהוא מיועד למשקיעים. מה שעליהם להבין ממנו הוא שכדאי בעת הזאת להתרחק מהשקעות בישראל, שהופכת למדינה מסוכנת כלכלית נוכח חקיקת הרפורמה המשפטית. קמינסקי: "הדו"ח שפורסם משקף דאגה לכלכלת ישראל. הוא מנסה להעריך את השפעת החקיקה על הכלכלה לאורך זמן. מבלי להיכנס לפוליטיקה של החקיקה עצמה, אין ספק שהיא מכניסה מידה לא מבוטלת של אי ודאות לשוק הישראלי ובכך מגדילה את הסיכויים שמשקיעים יצמצמו או ימנעו מהשקעות בישראל. למגמות כמו אלה ישנן השפעות רוחב כלכליות שבסופו של דבר משפיעות על כלל המגזר העסקי. מתעלמים מעוד נתון משמעותי, חברות משלמות כבר תקופה את הלוואות הקורונה שמשפיעות על תזרים המזומנים. תוסיפו לזה את עלויות המימון, מדובר בסיכון משמעותי. הראשונות להרגיש את זה הן חברות בקשיים. לא כל חברה מסוגלת לשרוד תקופה של צמצום וחסר. עדיף להתחיל לטפל בתהליכי השינוי והשיפור מוקדם ככל האפשר ולא להיכנס למשבר שמחייב 'טיפול נמרץ'".
גם מנותנים רשמיים של הממונה על חדלות פירעון שפורסמו החודש, עולה כי במחצית הראשונה של שנת 2023 נרשמה עלייה חדה של כ-31 אחוז במספר הבקשות של חברות שפנו לבית המשפט השנה בבקשה למנות להן בעל תפקיד באופן מידי לאחר שנקלעו לחובות. כמו כן, נרשמה עלייה של כ-4 אחוז במספר הבקשות בתחום חדלות פירעון, שהגישו אנשים פרטיים. לדברי קמינסקי "הנתונים הרשמיים של הממונה על חדלות פירעון מהווים אינדיקציה על תהליכים כלכליים במדינה. אם כלכלת ישראל תשקע במיתון, אני מעריך שנראה גידול מתמשך בפניות לבית משפט. אף על פי כן, כדאי לציין שהמדינה פעלה וחוקקה חוק בעניין חדלות פירעון, שבפועל דורש מחברות לשים אצבע על הדופק העסקי שלהן הרבה לפני חדלות פירעון. החוק קובע, בין היתר, שישנה אחריות אישית, שלא הייתה בעבר, של הנהלה או דירקטורים לחובות החברה ולנזקים שיגרמו לנושים אם הם לא עשו פעולות אקטיביות לצמצום היקף החוב. אגב, אחת מהפעולות שהחוק מציין כפעולה מסירה את האחריות האישית - היא לפנות לעזרה".
עברו אצלך לאורך השנים מאות חברות בקשיים. מה הסיבה המרכזית לכניסה לקשיים שמאפיינת את מרבית החברות בהן פגשת?
"בדרך כלל מדובר באשכול של בעיות אשר חלקן רציונליות וחלקן רגשיות. בחברות בסדר גודל של עשרות ומאות מיליוני דולרים, קיימת גם בעיה של מידע. אי זרימת מידע, בעיות של עיבוד מידע ובעיות של הבנה וביקורת. ברוב המקרים מדובר בהבנה לא נכונה של המצב האמיתי של העסק, אבל בתוספת של התנהלות פיננסית לקויה. זה יכול להיות ניהול תזרים בעייתי, תהליכי עבודה ותפעול בעיתיים, מימון שגוי, התנהלות לחוצה מול ספקים ובעלי חוב. לפעמים אנחנו נתקלים בסכסוכים בין בעלי עניין בחברה שתוקעים את העסק ומביאים אותו למצב של מצוקה".
יש חברות בקשיים שבוחרות ללכת לבית משפט ולעשות תספורת לנושים. מהי עמדתך?
"אנשים כנראה מתפתים לזה. אם אין ברירה אז אין ברירה, אבל לתפיסתי תספורת לנושים היא לא הפתרון. תעבוד כמה שצריך ותחזיר את החובות. מישהו מסתכל על אותם נושים לא מובטחים? (נושים רגילים כמו ספקים שאין בטוחות לחוב שלהם -ל.ד). מדובר בנושים שמניעים את גלגלי המשק, אלו אותם בעלי עסקים שסיפקו מוצרים ושירותים. אותם בעלי עסקים שלא מקבלים את הכסף שלהם או מקבלים את הכסף שנים אחרי באחוזים בודדים, מה קורה איתם? אנשים לא מסתכלים על הספק הבודד שסיפק את הסחורה ולא יקבל את הכסף".
ספר לי על כמה מקרים של הבראה שהצליחה?
"מעורבותה של KCR בפעילות חברת נען דן ג'יין, חברה רב לאומית המתמחה בפתרונות השקיה, התחילה בשנת 2020 כשנדרשנו לבחון היתכנות להבריא ולהשביח את החברה. הצלחנו להפוך אותה לרווחית ולהוציא אותה ביחד עם ההנהלה ממצב של קטסטרופה כלכלית למכירה/ מיזוג עם חברת ריווליס, בעסקת ענק שהחזירה 100 אחוז מהחוב לכל בעלי החוב. במקרה אחר חברה מוכרת בישראל נכנסה לקשיים וחדלות פירעון, הבעלים קרא לי ורצה הבראה אמיתית. לאחר תהליך הבראה החברה הזו נרכשה בכמה עשרות מיליוני ש"ח, ונמכרה לאחר חמש שנים בשווי של 200 מיליון ש"ח.
עוד מקרה מוצלח של הבראה היה של חברת "כל יכול" הישנה, שהעסיקה עובדים אשר מרביתם נכים עם מוגבלויות במוקד טלפוני שמספק שירות לחברות שונות. לבעלים של החברה היה חזון כי אנשים עם צרכים מיוחדים יעבדו במוקד טלפוני ויקבלו שכר רגיל ולא שכר מותאם. לפני כעשר שנים החברה נקלעה לקשיים ופנתה לבית משפט, שמינה שני בעלי תפקיד ששכרו את השירותים שלנו. בסופו של יום, יחד עם האוצר, החברה הזו ניצלה, עברה תהליך הבראה מוצלח ונשארה בידי הבעלים, והחובות שולמו. החברה פועלת כיום כסדרה.
"לעומת זאת, טיפלנו במפעל מוכר שהיה שרוי בחובות אדירים. בהליך מסודר תוך שקיפות מול המערכת המממנת הצלחנו להגיע לרווחיות חודשית משמעותית של כמה מאות אלפי ש"ח לחודש, הסדר מול המערכת המממנת ודרך טיפול מסודרת בבעיות ההון חוזר והחוב. ברגע של חוסר ביטחון החליטו הבעלים לפנות להליך משפטי ובסופו של יום נוצרה קריסה מוחלטת בהליך ההפעלה תחת בית המשפט ונמכרו נכסים במהירות כדי לנסות להציל "משהו" מהחוב. חד משמעית זו לא הדרך להינצל".
"תילחמו אל תיעלמו""
בית משפט המחוזי בתל אביב אישר באפריל הסדר חוב לחברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט, שיו"ר הדירקטוריון שלה לתקופה קצרה היה שר האוצר לשעבר משה כחלון. החברה נזקקה להסדר אחרי שנקלעה לחובות של כ-120 מיליון שקל, ובעקבות טענה לאי סדרים שנתגלו בה כביכול. רשות ני"ע חקרה בעניין ונמסר כי תיק החקירה לקראת השלמתו ובסיומה יעבור לפרקליטות. בפן האזרחי הסדר החוב של החברה גובש באמצעות צוות מטעם החברה, ובאמצעות קמינסקי ואנשיו.
למה היה חשוב פה לאשר הסדר במקום ללכת לפירוק?
"פירוק זו הבחירה הקלה, אבל לא בהכרח המיטבית. בשורה התחתונה, אם מה שמנחה אותך זה להחזיר כמה שיותר מהחוב, אתה רוצה להשאיר את העסק חי ומתפקד. לפירוק יש גם השפעות חברתיות כמו אובדן מקומות עבודה, אובדן חוב לבעלי החוב וכיוצא בזה. אנחנו ביונט עסקנו בעיקר ביצירת הסדר חוב מכיוון שהאמנו שחברה בהסדר עדיפה על חברה בפירוק. ניתן לגבות החובות לתבוע, ולייצר הבראה. יונט היא דוגמא מצוינת שגם חברה שתקשורתית נראית במצב נואש ניתן לשקם ולייצר מצב בו הנהלתה עובדת בכדי להחזיר החובות ולשקם עצמה. ברגע שאושר ההסדר, נכנסה הנהלה חדשה ואנו סיימנו עבודתנו".
אתה מטפל אמנם בהבראת חברות, אבל יש לך טיפ לאזרח הקטן שנקלע לחובות שגדולים עליו?
"צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להימנע מהליך של חדלות פירעון. ישנם קווי דמיון בחלק מהאספקטים של משברים בחברות גדולות לבין משברים ברמת האזרח. גם ברמת האזרח בדרך כלל הייתה התנהלות עקבית שהובילה למשבר, וגם שם היו דגלים שהתעלמו מהם. כמו בשיקום תאגידי שאנחנו מבצעים, גם כל אחד מאיתנו בפרטי צריך שתהיה לו תמונת מצב ותוכנית וגם הוא צריך לדבוק בתוכנית. חדלות פירעון צריכה להיות המוצא האחרון. יש הרבה מה לעשות לפני כן, אבל בהרבה מקרים אנשים פשוט לא מודעים לאופציות שלהם וזה חבל".
