"ברוכה הבאה לממשלה, שרת האוצר". תארו לכם פניה כזאת בעוד ימים אחדים מעל דוכן הכנסת. לא סמוטריץ, לא ברקת, לא כץ, לא גולדקנופף, אלא שרה ראשונה אי-פעם מתמנה לשר האוצר. חבל, אבל את הברכה הזאת כנראה לא נשמע ביום הצגת הממשלה. ולא רק זאת, גם הבטחה אחרת רבת שנים של בנימין נתניהו, ראש הממשלה המיועד, למנות "שר מקצועי" לכהונת שר האוצר - לא תקרה. ושוב חבל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דווקא מר נתניהו הוא שמינה לפני שנים, בממשלתו הראשונה, שר אוצר מקצועי, את פרופ' יעקב נאמן המנוח, שאכן היה לדעת רבים שר אוצר מהטובים שהיו כאן. זאת, על אף שכהונתו הייתה קצרה יחסית, רק שנה וחצי, ודווקא 16 שנים לאחר שכיהן כבר כמנכ"ל משרד האוצר.
הרכבת קואליציה היא עניין לא פשוט וקשה לוותר על מינוי פוליטי לכהונת שר כה חשוב ומרכזי בממשלה. אולם, עובדה שדווקא נתניהו ביצע כבר מינוי כזה וכעת, כאשר בכוונתו למנות כ-17 שרים מהליכוד לשרים - ניתן היה לצפות שיפגין מנהיגות ובמקום למנות שר אוצר שאינו בעל השכלה בתחום (חוץ מהמועמד, רואה החשבון ח"כ אלי כהן), הוא יוכל למנות שר מקצועי.
למה שר/ה מקצועי/ת זה כ"כ חשוב?
העולם הכלכלי עובר טלטלה כמעט בכל התחומים, שלא הייתה דוגמתה כבר עשרות שנים: האינפלציה כובשת שיאים חדשים מדי חודש, הצמיחה במדינות רבות צונחת, סכנת מיתון מרחפת על המעצמות הכלכליות, יחד עם סטגפלציה (אינפלציה ומיתון בו-זמנית), הבורסות נעות מעלה ומטה בעצבנות ומלחמת מטבעות פוקדת את הדולר, האירו, היין, הפאונד ומטבעות נוספים.
מינוי בעת הזאת של פרופ' לכלכלה, שככל הנראה יידע יותר טוב בהרבה מסמוטריץ', דרעי וגולדקנופף (עם כל הכבוד להם, ויש כבוד) לנהל את כלכלת ישראל - פשוט מתבקש.
דומה שמינוי מקצועי בעת הזאת אפילו יסייע לנתניהו. במקום לריב עם שישה מועמדים, כאשר ייאלץ לבחור רק אחד מהם לכהונה הרמה של שר האוצר, הוא יסביר להם - ובהסברה נתניהו הוא אלוף - שבעת הזאת, למען המשק הישראלי, החליט לבצע מינוי מקצועי אמין.
וכמה יהיה מפתיע שבעידן שבו יהיו רק תשע חברות כנסת נשים בקואליציה, יפתיע נתניהו עוד יותר וימנה לכהונה הרמה שרת אוצר, פרופ' לכלכלה. וכאלה לא חסרות. הרי נגידת בנק ישראל, פרופ' קרנית פלוג, כבר הייתה לנו, וגם המשנה שלה - ד"ר נדין בודו-טרכטנברג.
דבר אחד בטוח: משעמם לא יהיה באוצר
במשרד האוצר המתח עולה בדבר זהותו של שר האוצר הבא ובינתיים מודאגים שם לא מעט משתי סיבות עיקריות. ראשית, הרמיזות שנתניהו "יפשיט" את משרד האוצר מלבושו החשוב ביותר - אגף התקציבים - ויעבירו למשרד ראש הממשלה, יחליש את האוצר ויהפוך את המשרד לחסר משמעות.
אגף התקציבים הוא הקובע את הרפורמות במשק והוא האחראי לחקיקה הכלכלית של הממשלה. אם האגף החשוב הזה יהיה במשרד ראש הממשלה, יישאר האוצר עירום, עם האגף הבינלאומי, אגף השכר ועוד כמה אגפים פחות משמעותיים בהרבה.
הסיבה השנייה לדאגה היא האפשרות שתחוקק פסקת ההתגברות. במקרה כזה ניתן יהיה בקלות רבה, לדברי בכירים במשרד האוצר, לשנות את כללי המשחק העיקריים, להעלות את כלל ההוצאה (לפרוץ את מסגרת התקציב כלפי מעלה), לצפצף על עתירות לבג"צ שיבקשו למנוע העלאות מיסים או גזירות כלכליות שונות ומשונות, ועוד כהנה וכהנה.
דבר אחד בטוח: משעמם לא יהיה במשרד האוצר, לאחר תקופה יחסית שקטה, שבה אושרו בכנסת לראשונה מזה שלוש שנים וחצי תקציב מדינה וחוק הסדרים, נרשם עודף עצום בתקציב המדינה, האבטלה ירדה פלאים לאחר שנתיים של משבר הקורונה, הצמיחה זינקה והאינפלציה עודנה מהנמוכות בעולם.
