האוצר מסרב לפיצוי לעסקים. גד ליאור באולפן ynet
(צילום: שמוליק דודפור)
"ליברמן הוא איש רע". כך אמר לי אתמול בעל עסקים אחדים בירושלים, נוכח דבריו של שר האוצר כי אין שום כוונה במשרד האוצר לחזור ולחלק מענקים או לפצות עסקים שיינזקו מהחלטות של הממשלה, שנועדו לבלום את הגל המתפשט של זן האומיקרון המדבק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לשר אוצר בכל מדינה בעולם תפקיד עיקרי אחד: לשמור על כספי המדינה, שאת רובם משלמים האזרחים כמיסים, ולדאוג לחלוקתם באופן מושכל וצודק. ליברמן מנסה בכל כוחו לעמוד במשימה הזאת, שהיא תמיד כפויית טובה.
הנטו של כחלון, הפזרנות של כץ ונתניהו והבוטות של ליברמן
נדמה שבעניין הזה לא הקפידו יתר על המידה שני שרי האוצר האחרונים. קודמיו חילקו כסף לכל דכפין כמעט, הרבה על פי הוראותיו של הבוס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, והרבה גם על פי גחמותיהם.
כך יזם השר משה כחלון - באופיו ההפך הגמור מאביגדור ליברמן - שורת תוכניות "נטו", שתכליתן הייתה כפולה: להיטיב עם הציבור בהוזלת יוקר המחייה ולאסוף מצביעים לבחירות הבאות. למרבה הפלא בשניהם הוא נכשל: רוב המכסים שהופחתו על מוצרים שונים לא הגיעו במחירים מוזלים לצרכנים, ובבחירות הבאות הוא איבד 60% מבוחריו. בכל מקרה "מבצעי" כחלון, עלו לקופת המדינה באובדן מיסים של מיליארדי שקלים.
אחריו הגיע ללשכה, שבקומתו השנייה של בניין משרד האוצר בירושלים, ישראל כ"ץ. יחד עם בנימין נתניהו, נתקלו השניים, ללא הזמנה כמובן, במשבר הכלכלי הקשה ביותר מזה עשרות שנים. נגיף הקורונה גרם לסגירת המדינה שלוש פעמים, לשליחת כמיליון וחצי עובדים הביתה, לפשיטות רגל של עסקים ולצורך לנסות ולמנוע קריסה כללית. וזה עלה לנו עד היום 168 מיליארד שקל, כאשר עוד 40 מיליארד מחכים בקופה לשימוש בסוף 2021 וב-2022.
מחד, טוב כמובן שנתניהו וכ"ץ סייעו לציבור ולעסקים במשבר הקשה. מאידך, חלק מהכספים הגדולים בעצם חולקו ללא שום היגיון והצדקה. לפזר 6.5 מיליארד שקלים ב"מענק לכל אזרח" גם למי שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש ולא איבדו את מקום עבודתם בגין משבר הקורונה - במילה אחת זאת שטות ובשתי מילים שטות גמורה.
ואז הגיע למשרד האוצר אביגדור ליברמן, כאשר הקופה למעשה ריקה, הגירעון גדול מאי פעם ואפילו תקציב מדינה מאושר לא קיים. בכירי משרד האוצר, בהם המנכ"ל הדעתן שהביא עמו, רם בלינקוב, החליטו לשנות דיסקט. "אין יותר מענקים. אין יותר פיזור כספים ללא שיקול דעת. אין יותר מצב שבו גם מי שהרוויח כספים כתוצאה מהקורונה – יקבל פיצויים ומענקים", הם אמרו לבכירי משרד האוצר, שהסכימו עמם.
לאחר כניסתו למשרד, שר האוצר בדק את מצב הקופה, ביקש נתונים על מצב העסקים במשק ועל מצבם של האזרחים – וקיבל החלטה סופית בשבועות האחרונים: נגמר הסיוע בשל משבר הקורונה.
ליברמן לא נוהג לברור מילים כאשר הוא מרוגז וחושב שהצדק עמו. כך שלח במשפט אחד הביתה ו"לחפש מקצוע אחר" את 3,500 מורי הדרך ומדריכי התיירים, בהם בני 60 שעובדים כבר 30 שנה במקצוע שהם גם אוהבים. "אם אין תיירים, את מי בדיוק הם ידריכו? שיחפשו פרנסה. אנחנו לא קופת צדקה", אמר ליברמן.
בישיבת הממשלה השבוע שב ליברמן להיות "האיש הרע" ולדבר בבירור ומבלי לעשות חשבון. לא יהיו שום מענקים, שום פיצויים. לא צריך לסגור כלום במשק. בסך הכל נפטרו בעולם 12 בני אדם מאומיקרון, טען ליברמן, טענה שהוכחשה מיד בנמרצות על ידי ראשי משרד הבריאות.
האם עמדתו של שר האוצר "הקמצן" צודקת?
במפלגות העבודה ומרצ מתנגדים בתקיפות למצב שבו יוטלו הגבלות על הציבור, החל בקניונים וכלה על הבלתי מחוסנים, מבלי שיובטח מראש פיצוי למי שייפגעו מצעדים כאלה כלכלית. גם כלכלנים, ארגוני הסוחרים והעצמאים טוענים שאם צפויה פגיעה בתחומים מסוימים – חייב להיות מצב שבו הממשלה תיתן פיצוי לניזוקים, שהרי הממשלה עצמה היא שבהוראותיה גורמת לנזק הכספי.
בשני תחומים הבינו בימים האחרונים במשרד האוצר, כי אי אפשר יהיה שלא לסייע – התעופה והתיירות. הסיבה כפולה: הנזק שנגרם בהם הוא עצום ורב ומתמשך מאז ראשית משבר הקורונה ובכל מקרה לא צפוי בתחומים הללו שינוי לטובה, לפחות לא בחודשים הקרובים ואולי אפילו לא בשנתיים הקרובות.
הסיבה פשוטה מאוד: רוב רובן של קבוצות התיירים הגדולות, שלהן מצפים כאן בכיליון עיניים, לא מתכננות טיול של שבועיים לארץ הקודש לשבוע הבא וגם לא לעוד חודשיים. לרוב התכנון הוא לפחות שנה מראש. בתחומים הללו 2022 לכן כבר אבודה. 5 מיליון תיירים היו אמורים להגיע לכאן ב-2020. הגיעו כמה עשרות אלפים, וכך גם ב-2021. וזה מה שצפוי גם לשנה האזרחית שתחל בעוד 10 ימים.
דבריו של ליברמן מישיבת הסיעה בנוגע למחאת גורמי התיירות
(צילום: משה מזרחי)
ומה עם בית הקפה והמסעדה, אולמות התיאטרון ואירועי השמחה? באלה כבר מורגש היטב זן האומיקרון הן בביטולי אירועים והן בפחות בילויים. ההפסד הכספי שכבר נגרם שם ברור וכואב.
ליברמן צודק ולא צודק בנחישותו לא לעזור. צודק, כיוון שיש גבול לתקציב שמדינה כמו ישראל יכולה להעמיד לפיצוי אזרחיה, גם במשבר כה גדול הנובע ממגפה. כאשר כל תקציב ההוצאות השנתי, ללא חובות, מגיע בקושי ל-400 מיליארד שקל, קשה מאוד להקציב עוד כמחצית מהסכום הזה בישראבלוף הישראלי של "קופסאות קורונה" למאבק במשבר ולסיוע למשק.
אולם, גם בפתח הגל החמישי, באוצר לא מעוניינים שבעלי אולם שמחה או רשת מסעדות יקלעו למצב פיננסי חמור ויפשטו את הרגל, מבלי יכולת להתאושש עוד.
הפתרון צריך להיות לכן, גם אצל מר ליברמן הקשוח, כמו שהיה נהוג בשיא משבר הקורונה, ואף בהחמרה מסוימת:
עסק שמחזורו יירד במשך חודשיים לפחות ב-40% (ולא רק ב-25%) – יזכה בפיצוי מהמדינה. אם יתברר שבהמשך השנה העסק התאושש ועבר לרווחים, יקוזזו המענקים מרווחיו. מצב כזה יבטיח ששום עסק לא ייסגר בגל החמישי, אך גם יאפשר לשרים מכל המפלגות לתמוך בימים הבאים בצעדים הגיוניים של הגבלות במשק – ולא חלילה סגר – שיבלמו את התפשטותו של זן הקורונה המדבק מכל קודמיו.
