בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה ישראלית למשמורת בלעדית על בתה בת ה-5, וזאת בניגוד לקביעת בית משפט בארה"ב, שם הוסכם כי הבת תגיע לארה"ב לזמני שהות עם אביה.
האב, אזרח אמריקני, הגיע לישראל כדי להשלים פוסט דוקטורט, ובמהלך שהותו כאן הכיר את האישה ישראלית. לטענתה, לאחר שהוא עזב את הארץ היא גילתה שנכנסה ממנו להריון. לדבריה, בתחילה הוא סירב להכיר באבהותו, ורק בהמשך שכנע אותה להגר עם בתם לארה"ב ולנסות לחיות שם יחד כמשפחה. אלא שלטענתה, תוך זמן קצר הוא החל במסכת התעללות שמטרתה הייתה להפריד אותה מהבת.
האם טענה שבן זוגה הגיש נגדה האב תלונת שווא בארה"ב שבה טען שהיא מטרידה אותו ומכה את הבת. בשל כך היא אף נעצרה והוצאו נגדה צווי הרחקה מהילדה. לדבריה, היא נאלצה להשתמש בכספי הפנסיה שצברה כדי לממן תביעה שתאפשר לה לחזור לישראל עם הילדה. לדבריה היא חתמה בלית ברירה על הסכם דרקוני, שהוכתב על ידי עורך דינו של האב, כתנאי לחזרה לישראל.
בתביעת המשמורת שהגישה לבית המשפט בישראל באמצעות עו"ד קרנית וסלינג גפן טענה האם שחתימתה על ההסכם נעשתה תחת אונס, ולפיכך אין משמעות לחלוקת זמני השהות שנקבעו בו. היא ציינה כי לאחר חזרתן לארץ בתה החלה לדבר באופן ספונטני על חוויות שעברה, ודבריה העלו חשד לניצול מיני מצד האב.
מנגד טען האב, שיוצג באמצעות עו"ד ג'יי הייט, כי בהתאם להסכם על הילדה לקיים עמו זמני שהות בארה"ב. עורך הדין הבהיר במהלך הדיון שנערך בישראל כי האב לא מתכוון להגיע לארץ, ויש לכבד את ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים בבית המשפט האמריקני שלפיהן הילדה תטוס אליו.
אלא שהשופט טל פפרני קבע שהאב לא פעל בדרכים מקובלות על מנת לאכוף את פסק החוץ, כך שסמכותו של בית המשפט בישראל לקבל את תביעת האם לא נשללה. לגופו של עניין נקבע כי הנסיבות מצדיקות להותיר את המשמורת בידי האם.
"אין מחלוקת כי הנתבע מתגורר דרך קבע בחו"ל ולמעשה אינו מצוי בקשר עם הקטינה", כתב. "עוד התברר כי הנתבע לא נקט כל הליך שהוא להשבת הקטינה לארה"ב, ולמעשה, מקום מושבה של הקטינה בישראל, כאן אף נולדה". הוא הדגיש כי טובת הילדה היא לוודאות משפטית ופיזית, ולא לטרטור בטיסות ארוכות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האם: עו"ד קרנית וסלינג גפן
• ב"כ האב: עו"ד ג'יי הייט
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
