מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב והממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, הודיעו ל-4 בתי חולים ממשלתיים – שמיר (אסף הרופא), וולפסון, הלל יפה ובני ציון - כי לאחר שחרגו מהמסגרת התקציבית שהוקצתה להם (גרעון) הם יענשו בהתאם לתקנות החדשות שנקבעו במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2022.
בין הסנקציות שהוטלו על בתי החולים: ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות שלהם לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו; בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקל להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח; בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש שמחליף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם; בית החולים יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור של 5%.
לפי המכתב, ועדות החריגים המורכבות מנציג משרדי הבריאות והאוצר, החלו לפעול אתמול (14 באוקטובר). לבתי החולים האפשרות לתקן את החריגה מהמסגרת התקציבית (למחוק את הגרעון) ולהסיר את המגבלות. אך לפי סעיף 21 של התקנות, אם בית החולים יסיים עם גרעון גדול – משרד הבריאות יוכל להצמיד רואה חשבון מדווח ואם הגרעון גדול מאוד החשב הכללי באוצר רשאי למנות חשב מלווה.
במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2022, חוקקה אחת מהרפורמות המבניות המרחיקות לכת במערכת הבריאות בשנים האחרונות שקיבלה את השם "התקציב האחיד". הרפורמה מבקשת לתקצב את כספי הסיוע שהממשלה מעניקה מדי שנה לבתי החולים לפי פרמטרים אובייקטיביים ומדידים ולא לפי זהות הבעלים. בעבר, בתי החולים הממשלתיים, זכו לתקצוב נדיב יותר לעומת בתי חולים עצמאיים (הדסה, שערי צדק, לניאדו וכו') בגלל שהם שייכים לממשלה לעומת העצמאיים שאין להם "אבא ואמא". משרד האוצר דרש לצד ה"גזר" גם להטיל סנקציות כבדות לבתי החולים שלא עומדים בתחזיות שנתנו ונקלעים לגירעונות. זו הסיבה כי חלק משמעותי ממנהלי בתי החולים הממשלתיים התנגדו לצעד ובעיקר לחומרת העונשים שנקבעו באות הרפורמה. זו הפעם הראשונה שהסנקציות יוצאות אל הפועל, לפחות בכתב.
עוד נודע לכלכליסט כי בתי החולים בצפון ובדרום לא נכללו הפעם בבדיקה על רקע המצב הביטחוני והאתגרים שאותם מוסדות בריאות נאלצים לעבור. הלכה למעשה, רק בתי החולים הממשלתיים הגדולים – שיבא, איכילוב ורמב"ם – לא נקלעו לגירעונות גדולים.
בהתאם לתקנות החדשות, בתי החולים חייבים להגיש תחזית הכנסות והוצאות (מהם נגזר הגרעון) ולדווח כל רבעון על ההתפתחויות ועמידה בתחזיות. בתי חולים הם "מפעלים עסקיים" כאשר רוב הכנסותיהם מגיעות מפעילויות שלהם ורק חלק מגיע בצורה של "סיוע". אלא שהשנה חוו מספר בתי חולים, לרבות קטנים והממוקמים במרכז, ירידה בפעילות (בהכנסות).
"כל בתי החולים הללו היו מעורבים באירועים רבי נפגעים בתקופה האחרונה: הפיגוע ביפו, הכתב"מ שלשום. דווקא עכשיו להטיל הגבלות כלכליות על בתי חולים? בתקופת המלחמה שבה בתי החולים נמצאים בחזית המאבק?", אמר לכלכליסט בכיר במערכת הבריאות. לפי הגורם בקרב הנהלות של בתי החולים שיפגעו קיים זעם גדול מההחלטה שמטילה מגבלות חריפות בתפעול, ברכש, בקליטת רופאים ואחיות ואנשי מנהלה. "במקום שיוסיפו תקציב ויסייעו לבתי החולים שנמצאים בחזית העשייה הציבורית בכלל ומאז הקורונה וה-7.10 בפרט, הרגולטורים משיטים הגבלות. מישהו שם למעלה חייב להתעורר ולהבין שבתי החולים הם הזרוע הארוכה של מערכת הבריאות בישראל והם אלו שנמצאים שם בכל פיגוע ועד פעילות בשגרה".
בכיר במשרד הבריאות דחה את הטענות על הסף והגדיר את הגירעונות של אותם בתי החולים "מטורפים". כמו כן, שם מסבירים כי הגירעונות אינם מוסברים אך ורק בגלל ירידה בפעילות אלא גם בגין התנהלות של אותם מוסדות רפואיים.
