עברו כבר 115 שנה מאז נחגג יום האישה הבינלאומי לראשונה בארה״ב, זיכרון לשביתת איגוד פועלות נשים. מאז חלחל היום הזה כמעט לכל ארצות המערב, ובימינו יום האישה הבינלאומי נחגג כדי לציין הישגים שנראים היום טריוויאליים כמעט בתחומים שונים בכלכלה, חברה ופוליטיקה. אפילו בארץ יש ליום הזה פז״מ לא מבוטל: הוא נחגג כאן מאז 1928, התחיל כ״יום הפועלת״ והגיע היום למקום שבו הוא מציין את הסולידריות הבין־נשית, אך גם את האינדיבידואל, מתוך מאמץ למחוק את הזהות הקולקטיבית של היום הזה, ולעבור לחגוג אותו בגוף יחיד - יום האישה במקום יום הנשים.
במעבר מעט גס, וברוח מדורנו קל הדעת, נקדיש את יום האישה לטעם אינדיבידואלי במשקאות. כשהתחלנו לחשוב על נושא למדור, התלבטנו בין משקאות מחוספסים לעדינים, אבל בעוד הדעה הקדומה גורסת שנשים מעדיפות משקאות עדינים יותר, אנחנו מוקפים בנשים קשוחות גם בטעם שלהן במשקאות. אז בואו נעזוב בצד את ההבדלים בין נשים לגברים ופשוט נתרכז בכמה בקבוקים שנוטים מעט יותר לכיוון של קלים לשתייה, ולאחרים שהם קשוחים יותר. אז יאללה, בואו ניגש אליהם בעדינות. או בקשיחות: תלוי בטעם שלכם ואיך שאתם רואים את החיים.
כבר התלטפתי כאן עם כמה יינות של יקב ברבדו בעבר, אבל
הלנדמרק שלהם הוא באמת השיא. יחידות עילית של סוביניון בלאן מגיעות ליקב לאחר בציר ידני סלקטיבי, שמרכיבים את הלבן הראשון בסדרה היוקרתית של היקב לאחר תסיסה על שמריהם. פירותי, משגע, אחד הלבנים הטעימים בארץ. האדום, המיוצר בשיטת ריפאסו, נחשב לספינת הדגל של היקב, בלנד אדיר של קברנה סוביניון ומרלו שהתבגר במשך שנתיים בחביות עץ צרפתי. איזה יין!
ברבדו לנדמרק לבן, 150 שקל
ברבדו לנדמרק אדום, 170 שקל
השחור הוא אחד הוויסקים הידועים, הנמכרים בעולם והחביבים עליי באופן אישי, הכחול הוא סמל ליוקרה, הזהב הוא ויסקי לניסיונות, שיש כאלה ששמים אותו בפריזר, ועכשיו הצטרף לאחת החבורות הידועות בעולם גם הג׳וני ווקר בלונד, יציר כפיה של ד״ר אמה ווקר, המסטר בלנדר של ג׳וני ווקר, אחד התפקידים הנחשבים ביותר בתעשיית הוויסקי העולמית. זהו בלנד קליל, ונילי, שלא צריך לחשוב הרבה לפני ששותים אותו: הוא מתאים גם לקוקטיילים ומושלם לצ׳ייסר: מה שנהוג לקרוא אצלנו בשכונה, ויסקי לצהריים. תוספת נפלאה למשפחה נדירה.
ג׳וני ווקר בלונד, 105 שקל
סדרת אבני החושן של בנימינה היא הסדרה היוקרתית של היקב, והיהלום שבסדרה נאמן לרמה הגבוהה שהיא מציגה. זהו בלנד של קברנה סוביניון, שיראז, מרלו ופטי ורדו, שמגיע כמעט מכל מקום בצפון הארץ: רמת הגולן, הגליל והגלבוע. אחרי שנה וחצי של התיישנות משותפת מקבלים בלנד עולם ישן, מורכב ומעניין ומשיי לשתייה.
לבנימינה יש גם רוזה פרימיום, יין שמושפע ממפעל תמציות הבושם שהיה באזור, רובו גרנאש ומקצתו ברברה. זהו יין הדרי, סינגל־ויניארד מרמת סירין, כולו פרחים וצלצולים, שכדאי לשמור לאחרי הצהריים הנעימים שמתקרבים אלינו, עם צלחת דגים כבושים או גבינות קשות. בעצם גם וגם, למה או.
יהלום אבני חושן, בנימינה, 95 שקל
פרפום דה בנימינה, 89 שקל
יקב נטע הוא יקב צנוע מאזור השפלה, שהענבים ביינות שלו מגיעים מאזור מזכרת בתיה וכרמי יוסף. זהו יקב־בן ליקב ברבדו האגדי, ומטרתו היא לתת לו המשכיות צעירה, יצירתית ונועזת. נטע לבן הוא בלנד של שרדונה וסוביניון בלאן, בן לוויה מושלם לקיץ שכבר ממש כמעט כאן. האדום הוא מלבק ומרסלאן, אחד האדומים היותר קלים ונעימים לשתייה שאפשר למצוא בסביבה. ממש יינות כיפיים.
נטע לבן, נטע אדום, 79 שקל
סדרת Vineyards של יקבי כרמל היא אחת הסדרות האיכותיות של היקב. השרדונה שלהם, למשל, מופת אננסי של ענבים שגדלו באזור הרי ירושלים, הוא יין שיהיה עוול לשתות אותו בלי לבשל משהו דגי במיוחד לאירוע. הוא תסס על שמריו בחביות עץ אלון, ביטוי לסגנון הצרפתי של בעליו המקורי של היקב, הברון רוטשילד. הקברנה פטי ורדו מאותה סדרה, שגדל ליד מושב בית זית באזור הרי יהודה, הוא בלנד שרובו קברנה אבל הפטי שבו (40%) תורם לו טעמים ירוקים מעניינים, במיוחד אחרי התבגרות של 14 חודשים במכלי בטון וזעקה "תתאימו לי מנת בשר" שיוצאת מהבקבוק.
כרמל Vineyards,
שרדונה וקברנה סוביניון/פטי ורדו: 80 שקל
את העלמה הלבן כבר פגשתי בכמה סיטואציות שונות, כולן משמחות. זהו בלנד של ויונייה, קולומברד, גרנאש בלאן ושנין בלאן, שהתיישן ארבעה חודשים וכולו ריחני ופרחוני. האדום, בעיקר קברנה סוביניון שאליו הצטרפו מרלו, קברנה פרנק, שיראז וגרנאש נואר, ממש מרגיש קרוב משפחה של האדום: נעים לשתייה, מעט פלפלי, יופי של בן זוג לכמעט כל מנה ים תיכונית.
דלתון עלמה לבן, 75 שקל. עלמה אדום, 85 שקל
טוב, יאללה, בואו נעבור למשהו קצת יותר חזק. ה״לג׳נד אוף קרמלין״ היא וודקת סופר פרימיום, שבמהדורות מסוימות מגיעה בתוך ספר, ככה שאם אתם מתעמקים בה, אפשר להיראות אפילו אינטלקטואלים. זאת וודקה יחסית קלה לשתייה, שעברה שמונה זיקוקים, והיא מחליקה בגרון כמו שמן זית איכותי.
לג׳נד אוף קרמלין, 110 שקל
הפורטי היא וודקה חדשה בארץ, שמגיעה ממזקקה הולנדית, ויש לה נגיעה מקומית מעניינת: היא נקראת כך על שם 40 שנות ההליכה במדבר של בני ישראל. הוודקה הנקייה שלה היא משקה איכותי מאוד, שאפילו לא חייבים להטמין אותה בפריזר כדי ליהנות מטעמיה המורכבים.
וודקה פורטי, 99 שקל
עוד בקבוק מקליפורניה הוא הקברנה סוביניון פרייבט סלקשן של רוברט מונדבי. יש פה גם נגיעות של פטיט סירה, מלבק ופטי ורדו, שהתיישן בעיקר בחביות ברבן שבהן משתמשים בדרך כלל, ובכן, כדי ליישן ויסקי אמריקאי. יין מעניין, מורכב, עם הרבה קשיחות, שמפגין רצון עז לתבשיל בשר כבד.
רוברט מונדבי קברנה סוביניון פרייבט סלקשן, 95 שקל
רקנאטי הוא אחד היקבים המקומיים הבולטים שהביאו לשולחן המקומי את היינות המזרח־תיכוניים. הרקנאטי פרנץ׳ בלנד הוא קריצה לימים שבהם היו שותים כאן בעיקר יינות חצי־יבשים: זה סוג של יין אפריטיף, שמבקש להקדים את השתייה של הצהריים לשעה קודם, אפילו עם פלטה קטנה של פיצוחים או פירות לידו. מתקתק, נעים, קל לשתייה.
הפרא של רקנאטי הוא פצצת טעמים, שהיא ההפך הגמור מהפרנץ׳ בלנד העדין. ענבי קריניאין שמגיעים מכרם יחידני איכותי במיוחד, שהתיישנו שנה וחצי, והתוצאה שלהם היא יין מלא, כבד גוף, בטעמי פירות יער ואופי מעניין באורח יוצא דופן.
רקנאטי פרנץ׳ בלנד, 80 שקל
רקנאטי פרא, 159 שקל
טקילה היא האהבה החדשה שלי, תוצאה של כמה ביקורים במקסיקו בשנה האחרונה והבנה שמשקה הדגל המקומי לא נופל מהקוניאקים הטובים בעולם, כשהוא איכותי באמת. ושני הבקבוקים שלפניכם הם זיקוק האיכות של הטקילות המקסיקניות - למעשה, מספיק להציץ בבקבוק החרס היפהפה, שממוספר ונצבע ידנית בידי אומניות במקסיקו סיטי, כדי לדעת שלפניכם מוצר יוצא דופן מהמותג ועד הנוזל שבתוכו. ואיזה נוזל: אלינו הגיעו שני בקבוקים, האחד הוא הבלנקו סילבר, שעוברת זיקוק משולש ומתבשלת בתנורי אבן מסורתיים. זה מופע מהפנט של איזון ועדינות, עם טעמים מפתיעים כמו תאנים, תפוחים, קפה ועוד. תשכחו מהר מלהוסיף ספרייט או לשתות אותה עם לימון: זאת יצירת אומנות שדורשת ריכוז, כוס ושתייה, כמו ששומרים למשקאות הטובים בעולם.
הגראן מאיין אקסטרא אנייחו היא טקילה שעוברת זיקוק כפול ואז מתיישנת חמש שנים שלמות בחביות קוניאק, והתוצאה היא הטקילה הכי טובה ששתיתי בארץ, נקודה.
טקילה גראן מאיין בלנקו סילבר (750 מ"ל), 470 שקל
טקילה גראן מאיין אקסטרא אנייחו (750 מ"ל), 950 שקל
המידנייט שהגיעה אלינו היא וודקה בטעמים, שמיועדת לקוקטיילים בעיקר, עם 32% אלכוהול ופוטנציאל ערמומי: היא אחד מאותם משקאות שכל כך קל לשתות אותם, שפתאום ברגע אחד אתה עשוי להרגיש שהרצפה קצת עקומה. נא להשתמש בזהירות.
מידנייט בטעמים, 99 שקל
הקברנה סוביניון של וודברידג׳ הוא מה שנקרא יין ליומיום: בעיקר קברנה סוביניון, ענבים שהגיעו מקליפורניה והם דובדבניים מאוד, שוקולדיים. קליל יחסית ובמחיר נגיש מאוד.
וודברידג׳ קברנה סוביניו, 50 שקל
הפינו גרי של לינדמנס מדרום מזרח אוסטרליה הוא ההגדרה המילונית לפירותיות: אם מתרכזים, אפשר למצוא פה כמעט כל פרי שאפשר להעלות על הדעת, מתפוז ועד מלון. לשתות קר, ולהבין שממש תכף קיץ. הבין 45 הוא קברנה סוביניון אוסטרלי מעמק האנטר בדרום מזרח המדינה, שנבצר ונמעך ותסס ויושן, עד שהפך לאדום שכולו שזיפים ופלפלים.
לינדמנס כל הסדרה, 55 שקל
עם כל האדום הזה שהבקבוקים עטופים בו, סדרת המקס של פנפולדס נראית בהתחלה יותר כמו וודקה מיין. אבל זה יין, והוא טעים: קברנה סובניון אוסטרלי פלפלי, מעניין וכיפי.
פנפולדס מקס שיראז, 145 שקל
השרדונה של קונונגה היל הוא שילוב היברידי של טזמניה ואוסטרליה. הדרים, אפרסקים, פרחים ותבלינים על הצד העדין של השרדונה, בלי החמאה שמאפיינת כאלה ששכבו הרבה זמן בחביות.
פנפולדס קונונגה היל שרדונה, 75 שקל
שוופס, אחת מחברות המשקאות הקלים הידועות בארץ, נכנסה לראשונה לתחום האלכוהול, וזה משמח אותנו מאוד. מה העניין? סדרת קוקטיילים בבקבוק: וודקה ראשן, ג׳ין טוניק, מוחיטו ולימונערק, הכול מגיע בבקבוק שלא צריך להוסיף לו כלום חוץ מקצת קרח וקישוט לפי בחירה. זה נוח, זה קל לשתייה, וזה רק 5% אלכוהול, כך שזה לא יפרק אתכם - אפילו לא בבראנץ׳.
שוופס מחיר לבקבוק ( 280מ"ל), 13.90 שקל לבקבוק
פורסם לראשונה: 06:00, 08.03.24
