הסכסוך בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למועצה האזורית עמק הירדן בעניין שיווק הקרקעות בקיבוץ האון הגיע לדיון בכנסת. בזמן שבמועצת עמק הירדן חוששים שהקיבוץ יהפוך ליישוב קיץ לעשירים בלבד, ברמ"י טוענים כי ברשות מתנהלים תחת חוק חובת המכרזים וכי המקרה של קיבוץ האון ייחודי.
בדיון שהתקיים היום (א') בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בהשתתפות עידן גינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, והילה בלוטרייך, מנהלת מרחב צפון ברמ"י, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, כי "ניתן לפרסם מכרז שונה לשיווק 248 המגרשים שיניב הכנסות לקופת המדינה, לעלויות הפיתוח וגם ליצירת דיור בר השגה אמיתי בצפון לחיילים משוחררים, לחיילי מילואים ולבעלי מקצועות נדרשים. ידנו מושטת ואני מוכן לעבוד על הנושא יום וליל ואם אחרי חודש אכשל, שמורה לכם הזכות להמשיך ולהתגושש בבתי משפט ובתקשורת. צריך להתגבר על הדם הרע שזורם פה".
ביטון התייחס גם לשינוי בתנאי המכרז שפורסם בימים האחרונים, המציע 48 מגרשים למילואימניקים חסרי דיור. לדבריו, לאנשי מילואים שנמצאים בימים אלה בעזה אין אפשרות לדעת על השינוי ומי שמעודכן לא יספיק, ככל הנראה, להגיש את הטפסים בזמן. "העניין הזה מצדיק פתיחה מחודשת של המכרז ופרסום ייעודי למשרתי המילואים", אמר ביטון.
גרינבאום אמר בדיון כי "אני ותושבי המועצה משלמים מחיר כבד מאוד סביב הסכסוך בנושא האון, ואנחנו נפגעים בכוונת מכוון כך שפרויקטים לא מאושרים ולא יוצאים לדרך כדי להראות לנו מה קורה למי שלא משתף פעולה. בקיבוץ האון יושבים תושבים ותיקים, כולם פנסיונרים".
הוא הוסיף כי "אנחנו רוצים לחדש את היישוב הזה בצורה מושכלת ובשיתוף פעולה, והנה לפני פחות מחודש החליט מנהל רמ"י על דעת עצמו להוציא את השיווק מהיום להיום במכרז לכל המרבה במחיר. אבל אפילו ברמ"י מבינים שהדבר נעשה עקום, כי אחרי שהמכרז פורסם - הוא השתנה כבר חמש פעמים. אנשים שכבר הגישו טפסים ולקחו ערבויות הופתעו לגלות שמישהו שינה את כללי המשחק".
גרינבאום התייחס לסעיף המטיל את אחריות הפיתוח של המגרשים על המועצה וציין: "אין לנו כסף לעשות את הפיתוח הזה, ואין לנו דרך לקדם את התשתיות. התחושה היא שהמהלכים נעשים באופן חד צדדי כדי להראות מי בעל הבית ולא כדי להגיע להסכמות ולקיים ישוב משגשג על שפת הכנרת. התחושה שלנו היא ששיווק הקרקעות בסגנון הזה יהיה בעתיד בכל הגליל, בנגב ובכל ההתיישבות – כלומר מגרשים לכל המרבה במחיר. יש מטרות נוספות לציונות: ההתיישבות בפריפריה ובניית יישובים, וכל זה נעלם מסדר היום. צריך לעשות את המכרז הזה בשלבים ובשום שכל מבלי להפיל הכול על המועצה, ולהתנות את הרכישה בהבטחה שמרכז החיים של הרוכשים יהיה ביישוב".
"קיבוץ האון הוא מקרה מאוד ייחודי"
בלוטרייך מרמ"י הסבירה: "אנחנו עושים עבודה בחיזוק ההתיישבות בצפון. כל זה רלוונטי לשגרה אבל האון זה לא שגרה - האון הוא מקרה מאוד מאוד ייחודי. הקיבוץ נקלע לקשיים ונקלע לחובות של עשרות מיליונים, ומכוח זה ניתנה החלטת ממשלה לממש את נכסיו בהסדר נושים מאוד מיוחד". לדבריה, רק מכרז פומבי, המשווק את הקרקעות לכלל הציבור ללא אפליה, יתאים לחוזה עליו חתום הקיבוץ. היא הוסיפה כי השינוי במכרז נועד להפיג את החששות של המועצה האזורית וחברי הקיבוץ ולגרום לכך שלא יקומו שם רק בתי נופש על הכינרת. "יש כמה סוגים של מכרזים, בהם גם עם עדיפות למשרתי מילואים. אנחנו מתנהלים בעולם המכרזים לפי חוק חובת מכרזים".
דובי מילר, יו"ר ועד ממונה קיבוץ האון, סיפר כי בקיבוץ חיים כיום 40 חברים, רובם מבוגרים. לדבריו, חלק מהדירות מושכרות היום לסטודנטים ממכללת כנרת והם מהווים גם את כיתת הכוננות ביישוב. "יש עכשיו החלטה לפנות את הסטודנטים כדי להתחיל לשווק את הקרקעות. אני אומר לכם שמדובר בדיני נפשות. מי ישמור על הקיבוץ?".
עו"ד מרב ניב מהתנועה הקיבוצית ציינה כי חברי הקיבוץ מקבלים פנסיה בסכום של 2,400 שקל בלבד ונתמכים על ידי התנועה הקיבוצית. "קביעת הפנסיה שלהם שנעשתה לשנת 2002 בסכום של 2,400 שקל, בוצעה תוך ראיית ערכי הקרקע והתמורות שרמ"י תקבל כתוצאה מהמהלך", אמרה עו"ד ניב. "מאז הכול השתנה וכיום חברי קיבוץ האון הפנסיונרים נתמכים על ידי קרן סיוע מיוחדת של התנועה הקיבוצית, כי רף הפנסיה עומד על קרוב ל-5000 שקל, אך לקיבוץ אין את המקורות להשלים את הפנסיות. הם למעשה נזקקים לצדקה להמשך קיומם".
עו"ד טלי ארפי כהן, רשמת אגודות שיתופיות, הוסיפה כי "מה שרואים פה זה שרמ"י מחליטה אחרי שנים לרוץ קדימה בלי להסתכל על האנשים המבוגרים שחיים שם, שבקושי מתקיימים, ועוד מוציאים להם מכתב לפנות את כל המגרשים. אחר כך מטילים את כל עלויות הפיתוח על המועצה ללא כל שיג ושיח".
ח"כ ביטון אמר כי על רמ"י לעדכן את הרוכשים על כך שיש ויכוח לגבי פיתוח הקרקעות. "הרוכש יחשוב שהפיתוח יתחיל מיד, אבל בפועל יכול להיות שיחכה שנים", הבהיר. בסיום הדיון קרא ח"כ ביטון למשרדי השיכון, הנגב והגליל, ההתיישבות והפנים להגיש לוועדה את עמדתם בנוגע לסוגיית המכרז בקיבוץ האון.
"הוועדה מצטערת שהדברים הגיעו לידי כך שמרעיון ראוי של הצלת קיבוץ בישראל והפיכתו ליישוב בהסכמה, התדרדרנו למלחמת עולם בין רשות מקומית לבין רשות מקרקעי ישראל", אמר. הוא הציע לגשר בין הצדדים: "קורא לשר השיכון ולמנהל רמ"י לקבל את הצעתי לתפקד כמגשר. נעבוד יום ולילה על מנת להביא את קיבוץ האון להיות יישוב בעל מרקם חיים תוסס, ולא ישוב עם שכונות רפאים ובתי קיץ לעשירים".
בין 700 אלף שקל ל-1.1 מיליון שקל לפני עלויות פיתוח
בעקבות המאבק על עתידו של הקיבוץ ואיזה אופי יישא לאחר שיווק קרקעותיו, שוב ושוב מתעכבת ההגעה לפתרון באשר למחיר הקרקעות וכמה מהן יוקצו לאנשי המילואים וזוגות צעירים מחוסרי דיור. על פי מועצת עמק הירדן, מחירי המינימום במכרז של רמ"י נעים בין 700 אלף שקל ל-1.1 מיליון שקל לפני עלויות פיתוח, אולם עדיין לא ידוע מה צפוי להיות גובהן. במועצה ציינו כי החשש הוא שהעלויות יהיו גבוהות ולא יאפשרו לכל אחד להשתתף במכרז אלא רק למי שהפרוטה מצויה בכיסו. ברמ"י, לעומת זאת, סבורים שהתנגדות המועצה היא זו שתוביל לכך שאלו שיבנו בקיבוץ יהיו רק "בני מקום ומקורבים", לשון רמ"י.
בשבוע שעבר, למרות הצעת הפשרה של שר השיכון יצחק גולדקנופף להקצות חלק מהמכרז לטובת חיילי מילואים ונכי צה"ל, גילו בעמק הירדן כי ברמ"י שינו את הכללים בתנאי המכרזים שצפויים להיסגר מחר. הפעם התנאים החדשים היו אמורים לענות לכאורה על חששות אנשי המועצה בעמק הירדן. ברמ"י עדכנו כי הזוכים בקרקעות בקיבוץ האון יהיו מחויבים להחזיק בנכס במשך שבע שנים ולהתגורר בו בקביעות, ולא יוכלו להשכיר את הבית למעט מקרים חריגים בקבלת אישור. אך מינסיון העבר בעמק הירדן אומרים כי ניתן לפקח על דרישות כאלו ולאכוף אותן.
במודעה שפרסמה מועצת עמק הירדן בעיתונים הזהירה יזמים מפני השתתפות במכרז שפרסמה רמ"י לשיווק 248 מגרשים בקיבוץ, שבה נכתב: "כל המשתתף במכרז שם את כספו על קרן הצבי". ראש המועצה האשים כי "הצעה במתכונתה הנוכחית, כפי שפרסמה רמ"י במכרז, היא אחיזת עיניים והטעיה, שכן לפי התנאים הנוכחיים גם לחיילים וללוחמים מוצעים המגרשים בשיטת 'כל המרבה במחיר', והתוצאה היא שרק חיילים עשירים יוכלו להתמודד במכרז ובמקרה הגרוע ייפתח פתח לספסרות על גבם של אותם לוחמים וחיילים".
גם ברמ"י הפשילו שרוולים והחזירו מהלומה: "המועצה האזורית עמק הירדן אינה בוחלת בכל אמצעי, לרבות שימוש לרעה בהוראות הדין, כדי לפגוע בשיווק המגרשים ביישוב האון" האשימו קוינט ואנשיו. לדבריהם, "צר לנו שבאצטלה של ציונות, מבקשת המועצה לסכל את פעולות רמ"י, שכל מטרתן פיתוח הארץ בכלל ואזור הגליל והנגב בפרט, וכמובן מתן הטבות לחיילי מילואים ולנכי צה"ל, שאין מוצדק מהן בימים אלו". כמו לאורך כל הדרך מאז מונה לתפקידו הקפיד שר השיכון ויו"ר מועצת רמ"י, יצחק גולדקנופף, להעניק רוח גבית לרמ"י: "צר לי שראש מועצת עמק הירדן מסרב להיטיב עם חיילי המילואים ונכי צה"ל ורואה רק את טובתו האישית. אמשיך לדאוג לכלל לאזרחי ישראל ולחיילי צה"ל" מסר.
