מצוקת קבלני השיפוצים: לאחר מאבק של יותר משנה לקבלת אישור מהמדינה לכלול מכסת עובדי בנייה זרים גם בענף השיפוצים, על רקע המחסור החמור בידיים עובדות בעקבות סגירת השערים בפני עובדים פלסטינים, יצא היום (ראשון) לראשונה צוות של התאחדות קבלני השיפוצים למיין כ-3,000 פועלים בסרי לנקה.
בעקבות אזהרת המסע שפרסם משרד החוץ לסרי לנקה בחודש שעבר, הנסיעה המתוכננת נדחתה ואף כמעט בוטלה. לדברי ערן סיב, יו"ר ההתאחדות, בסופו של דבר המשלחת יצאה לדרכה בעקבות מאמצים משותפים של ח"כ ארז מלול (ש"ס), מ"מ יו"ר הוועדה לעובדים זרים של הכנסת; משה נקש, ראש מינהל העובדים הזרים ברשות האוכלוסין וההגירה; ומיכל ארן, מנהלת אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון.
בראש המשלחת עומדת נטלי ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, ושמונה קבלני שיפוצים שיבצעו את עבודות המיון תוך 10 ימים. המיונים יתמקדו בעיקר בנושאים הקרובים לעולם השיפוצים, כגון התקנת קירות ותקרות גבס, עבודות צבע, שפכטל, ריצוף וטיח.
נזכיר כי ביולי האחרון החליטה ועדת המנכ"לים לעובדים זרים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, על הקצאת 5,000 עובדים זרים לענף השיפוצים. מדובר בהחלטה היסטורית, שכן עד 7 באוקטובר ניתן היה להעסיק בענף רק עובדים פלסטינים. על פי ההחלטה, העובדים יועסקו בהעסקה ישירה, ללא מעבר דרך חברות כוח אדם.
"בשטח אנחנו יודעים שרק 50%-40% מהפועלים עוברים את מבחני המיון בחו"ל", אומר סיב. "אנחנו מעריכים שעד אמצע ינואר יגיעו פועלים לעבודות בענף השיפוצים בישראל. מדובר במהלך שיסייע רבות לשיקום הנזקים העצומים בצפון הארץ ובדרומה, כדי לאפשר את חזרת התושבים המפונים כמה שיותר מהר לביתם".
משבר חמור
ענף הבנייה והתשתיות כולו נקלע למשבר מהחמורים שידע בעקבות המלחמה בעזה, על רקע המחסור של כ-90 אלף פועלי בניין פלסטינים ועזיבתם של כ-15 אלף עובדי בניין זרים בחזרה למדינות מוצאם בעקבות המצב הביטחוני. מרבית הפעילות בענף שותקה בתחילת המלחמה, לאחר שבמהלך אוקטובר רק 15% מאתרי הבנייה היו פעילים בעקבות סגירת השערים לפועלים מיו"ש, הנחיות פיקוד העורף ומגבלות שהטילו רשויות מקומיות, ובנובמבר פעלו פחות ממחציתם. תוכניות הממשלה להבאת עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה הובילו להבאה של כמה אלפים בודדים של עובדים עד כה.
בהתאחדות קבלני השיפוצים מאוגדים 2,500 קבלנים, כאשר בישראל יש כ-6,000 קבלני שיפוצים רשומים גדולים, וכ-20 אלף קבלני שיפוצים קטנים. בענף השיפוצים לבדו, העובדים הפלסטינים היוו כ-90% מכלל העובדים, וכיום חסרים בין 15-20 אלף פועלים. לפני ה-7 באוקטובר הענף העסיק כ-15 אלף עובדים פלסטינים - 10,000 בעלי רישיון עבודה ועוד 5,000 עם "רישיון סוחר", שעומדים בצומת ונאספים על ידי קבלני השיפוצים. מלבדם מועסקים בתקופות רגילות כ-25 אלף ישראלים, בהם קבלני השיפוצים בעצמם. מעבר לכך הענף מספק עבודה ליותר מ-250 אלף נותני שירות ועובדים בענפי משנה, כמו חשמל, אינסטלציה, עץ, אלומיניום, קרמיקה, פסולת בניין ועוד.
לפי הערכות, הענף מגלגל 16-18 מיליארד שקל בשנה, ומתחילת המלחמה היקף העבודות נחתך ביותר מ-70%. בינתיים מחירי העסקת העובדים זינקו, ובמקרים רבים לקוחות נאלצים לוותר על שיפוץ או לסיים שיפוץ שנתקע בעלויות גבוהות הרבה יותר מהמתוכנן.
על פי נתוני מאגר "מחירי האמת של ענף הבנייה והתשתיות" של חברת התוכנה בנארית, המשקף את מחירי שכר הפועלים בענף הבנייה ב-6,000 פרויקטים שבוצעו ברחבי הארץ, מחיר העסקת פועלי בנייה עלה בכ-150% מאז 7 באוקטובר. "אם בעבר המחיר נע בין 600-700 שקל ליום, הרי שכיום המחיר מאמיר עד לכ-1,400-1,500 שקל ליום עבודה. זוהי עלייה תלולה ביותר שלא זכורה כמותה בעבר", אומר קובי צדף, מנכ"ל בנארית, המספקת כלי לניהול, פיקוח ובקרה על פרויקטים לבנייה, שהקימה את המאגר אשר מפורסם מתחילת השנה באתר של התאחדות הקבלנים בוני הארץ.
על פי הנתונים, בין החודשים יוני-ספטמבר 2023 מחיר שעת עבודה לפועל היה מתומחר בפחות מ-100 שקל לשעה בממוצע, בעוד שבין החודשים מאי-ספטמבר 2024 המחיר קפץ ל-140 שקל בממוצע. "הסיבה נעוצה במחסור בכוח אדם, כאשר השיא היה בחצי השנה הראשונה למלחמה, ורק עכשיו מתחיל להתמתן", הוא אומר. "ההתייקרות הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה מראה זינוק של למעלה מ-200% - ממחיר של 80-90 שקל למחיר של 170-180 שקל לשעת עבודה לפועל פשוט".
צדף מסביר כי "מחיר של פרויקט בנייה נקבע על ידי מרכיבי חומר, ציוד וכוח עבודה (labor). בעוד מחירי הציוד והחומר שמרו על ערכים דומים למה שהיו לפני המלחמה, ערכו של המשאב האנושי הרקיע ולכך יש השפעה ישירה ומיידית כמעט על כל סעיף בנייה בפרויקט. כאשר כל פרויקט מורכב מכמה אלפי סעיפי בנייה, שכל אחד מהם הושפע ישירות מהתייקרות המשאב האנושי, התוצאה היא התייקרות, ולרוב גם התארכות הפרויקט".
