הסכסוך על קרקעות קיבוץ האון נמשך: המועצה האזורית עמק הירדן וקיבוץ האון הגישו ביום חמישי האחרון ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי מהשבוע שעבר בנושא קרקעות קיבוץ האון. לדברי המערערים, "לאור המורכבות והייחודיות של האירוע, המאגד בתוכו הן את הצורך להקים יישוב קהילתי חדש ומשגשג בשטחי המועצה האזורית עמק הירדן, בד ובבד עם שמירה על זכויות חברי הקיבוץ הוותיקים המתגוררים במקום, וכן לאור השפעות הרוחב הרבות שיש לפסק הדין ככל שהוא יישאר על כנו, הוחלט להגיש ערעור על פסק הדין".
בערעור, שהוגש על ידי עוה"ד אבנר צור ואילן גורודיסקי מסניף צפון של פירמת עוה"ד בלטר גוט אלוני, צוין כי "התעלמותו של בית המשפט המחוזי מטענות רבות שהונחו בפניו, במיוחד ככל וזה נוגע להפרת ההסכם שנחתם עם קיבוץ האון והמועצה, בנוסף להתעלמותו מאופן התנהלות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הפועלת בניגוד להוראות של מועצת מקרקעי ישראל הנמצאת במדרג נורמטיבי גבוה ממנה – עובדות אלה כשלעצמן, מצדיקות את הגשת הערעור לבית המשפט העליון".
עוד טוענים המערערים כי "לגישת המועצה, מתן יד לקיום מכרזים פגומים על ידי רשות ציבורית, בד בבד עם הפרת הסכם שאותה רשות ציבורית התחייבה על פיו, היא כשלעצמה מצדיקה התערבות בית המשפט העליון". עוד טוענים המערערים כי "קשה להישאר אדישים לנוכח העובדה ששיקולים ערכיים דוגמת שיקולי התיישבות, דווקא בימים כאלה, בה ישנה חשיבות בהקמת יישובים באופן ראוי תוך מתן דגש על אופן ודרך הקמתם, לא זכו לכל התייחסות מצד רמ"י ולא ניתן כל משקל מצד בית משפט הנכבד והמערערים רואים חובה להביא עניין זה בפני ערכאת הערעור".
ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, אמר עם הגשת הערעור כי "אנו ממשיכים במאבק הצודק שלנו למען הקמת יישוב קהילתי בהאון בהליך מכרז שוויוני ופתוח לכולם, שנותן סיכוי שווה גם למעמד הביניים, חיילים משוחררים וזוגות מחוסרי דיור, שייעשה בהתאם להסכמות ובשיתוף פעולה בין כל הגורמים. לצערנו רמ"י בחרה בדרך אחרת ומעדיפה לנקוט בשיטה שנותנת יתרון לעשירים על פני מעמד הביניים – ולכן אנו מגישים את הערעור לבית המשפט העליון. אנו תקווה כי בית המשפט העליון ימצא לנכון לבטל את המכרזים שנולדו בחטא ופורסמו בשיטת כל המרבה במחיר".
בשבוע שעבר דחה בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, עתירה שהגישו המועצה האזורית עמק הירדן וקיבוץ האון נגד רמ"י, שדרשה לבטל 3 מכרזים לשיווק קרקעות הצפויות לכלול כ-248 מגרשים להקמת בתים צמודי קרקע בשטח של 300-500 מ"ר בתחומי הקיבוץ השוכן על שפת הכנרת. העותרים טענו כי פרסום המכרזים לכל המרבה במחיר מנוגד להסכם שנחתם בין רמ"י לקיבוץ ב-2012. עוד נטען כי "פרסום המכרזים פגום מיסודו בשל שיקולים זרים ובלתי רלבנטיים".
הפוטנציאל המבוזבז של קיבוץ האון על גדת הכנרת
(צילום: אסף קמר)
רמ"י טענה, מצידה, כי "אין כל פסול בשיווק המגרשים או חלק מהם במכרז פומבי למרבה במחיר". אשר לטענה כי רצונם של העותרים להימנע מיצירת "יישוב רפאים", טענה רמ"י, כי "המזור לרצון זה נעוץ בקיומו של מנגנון שנקבע בחקיקה ראשית, בפקודת האגודות השיתופיות וחל על כל הקצאה של מקרקעין קהילתיים ועל כל העברת זכויות ואינו ייחודי למתווה שיווק זה או אחר". בעניין זה הפנתה רמ"י להוראות בפקודת האגודות השיתופיות המחייבות כל מציע לקבל אישורה של ועדת קבלה, אשר יכולה לדחות בקשתו של מציע אם אין לו כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי. כמו כן, הפנתה רמ"י להוראות המכרז אשר קובעות מגבלת העברת זכויות למשך 7 שנים וחובת מגורים (מגבלת השכרה) למשך 5 שנים. לטענתה, יש בכל אלה כדי ליצור מנגנון הנותן מענה הולם לחששות שהעלו העותרות.
3.7 מיליון שקל למגרש
בפסק הדין כתב השופט ערפאת טאהא כי "לא מצאתי עילה המצדיקה התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של רמ"י בהחליטה לשווק את המגרשים במכרזים פומביים למרבה במחיר, ולא מצאתי כי במכרזים עצמם נפלו פגמים מהותיים המצדיקים פסילתם. עוד מצאתי כי המניע העומד בבסיס העתירה הוא רצונם של העותרים לכפות על רמ"י לשווק את המגרשים לתושבי המועצה האזורית עמק הירדן ולילדי חברי הקיבוץ המבקשים לחזור ולהתגורר בקיבוץ ולא דאגה אמיתית לציבור. נדמה כי אילו רמ"י הייתה מקבלת את בקשת העותרים והייתה מחליטה לשווק את כלל המגרשים לתושבי המועצה בלבד, ייתכן שבית המשפט היה רואה כי דבק בהחלטה כזו חוסר סבירות קיצוני המחייב את ביטולה".
בשבוע שעבר פרסמה רמ"י תוצאות המכרזים לשיווק 171 מגרשים בקיבוץ האון, אליהם הוגשו כ-900 הצעות. מדובר בשני המכרזים מתוך ארבעה, האחד מיועד לשוק החופשי והשני למשרתי מילואים חסרי דיור, והזוכים ידרשו לעבור ועדות קבלה של הקיבוץ. המחיר הממוצע במכרז למשרתי מילואים נמוך בכמיליון שקל מהמחיר הממוצע במכרז לשוק החופשי. ההצעה הגבוהה ביותר במכרז לשוק החופשי שזכתה עומדת על כ-3.7 מיליון שקל והנמוכה ביותר על כ-1.7 מיליון שקל. ההצעה הגבוהה ביותר במכרז למשרתי מילואים שזכתה עומדת על כ-2.7 מיליון שקל והנמוכה ביותר על כ-950 אלף שקל. למכרז הראשון שהושלם, במסגרתו שווקו 91 מגרשים, הוגשו 656 הצעות. המחיר הגבוה ביותר עמד על 4.6 מיליון שקל והנמוך ביותר על 1.6 מיליון שקל.
מרמ"י נמסר: "צר לרמ"י שהמועצה והעומד בראשה, בניגוד להצהרותיהם, עושים כל שלאל ידם כדי לפגוע בחיילי המילואים ובמציעים הנוספים שזכו במכרז ובאפשרות לקבוע את ביתם ביישוב האון. לא מיותר לציין אף את קביעת כבוד בית המשפט המחוזי, לפיה כל התנגדות המועצה נובעת מהרצון להקצות את המגרשים לתושבי המועצה ולמקורבים ולא לכלל הציבור. רמ"י תמשיך לפעול לטובת כלל הציבור, ואנו מאמינים שבית המשפט העליון יאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי ואף הוא ידחה את הערעור הקנטרני וחסר הבסיס".
