מסיבת העיתונאים של שר האוצר, אביגדור ליברמן, שהתקיימה אתמול
(צילום: אלי מנדלבאום)
פעם בשנה פותח ה-BBC בבריטניה את שידור החדשות שלו בבוקר במילים האלה: היום חג לנו - היום גמר הגביע. אחרי שלוש שנים וחמישה חודשים יום חג לכלכלת ישראל: היום (ג') יום התקציב - שיונח בשעה 14:00 על שולחן הכנסת. כמה חיכה המשק הישראלי ליום הזה. כמה ציפתה כלכלת ישראל לבשורה הזאת.
כאשר ז'ול וורן הבטיח להקיף את העולם ב-80 יום זה נשמע פנטסטי, מהלך היסטורי. היום, אביגדור ליברמן, שר האוצר מזה 80 יום בדיוק, יבצע מהלך היסטורי, מהחשובים שנעשו בישראל ב-1,263 הימים מאז ה-15 במרץ 2018, היום בו אושרו בכנסת בפעם האחרונה תקציב מדינה וחוק הסדרים. היום בצהריים יונח על שולחן הכנסת תקציב המדינה לשנים 2021-2022. המשמעות זהה לירידת גשמי ברכה אחרי בצורת ארוכה.
אז מה יש בו בתקציב הראשון של מדינת ישראל בעשור השלישי של המאה ה-21, ומה חסר בו?
יש בו כמה בשורות, ובראשן 200 מיליארד שקל שיוקצבו בשנה הקרובה לשירותים חברתיים, 92 מיליארד שקל שישמשו לביטחון ולשמירה על הסדר הציבורי במדינה, 45 מיליארד שקל שיושקעו בתשתיות, אך גם 58 מיליארד שקל של החזרי חובות, שרק יילכו ויתפחו בשנים הבאות. זאת כאשר המדינה נטלה כבר הלוואות שמועד החזרתם חל בשנת 2120, וזאת לא טעות סופר, בעוד כמעט 100 שנה.
השר ליברמן התגאה במסיבת העיתונאים המיוחדת שכינס אתמול, לרגל מאורע התקציב החגיגי, כי "זהו התקציב החברתי ביותר בתולדות המדינה". נראה שהשר, שאצלו "מילה היא מילה", אמנם צדק שמדובר בתקציב עם בשורות חברתיות, אך ייתכן שיד רחבה יותר בימים האלה הייתה מתבקשת.
כך הודיע ליברמן על "תוספת עצומה" של שני מיליארד שקל לבריאות. בימי משבר קשים אלה במערכת הרפואית, כאשר ראש הממשלה, נפתלי בנט, מדרבן את בתי החולים לגייס עוד ועוד רופאים ואחיות, ובתי החולים נאנקים מחוסר תקציבים אפילו לתרופות ולחידוש מלאי המיטות - זה ממש "פינטס". נזכיר שהממשלה היוצאת, שהייתה אמנם בזבזנית בתחומים לא נחוצים רבים (למשל 6.6 מיליארד שקל ל"מענק לכל אזרח") ידעה להקציב בשעת מצוקה עוד 10 מיליארד שקל למערכת הבריאות.
לתקציב הרווחה, כך אומרים המומחים, חסרים מיליארדים, החל מבניית עוד מעונות לנוער בסיכון וכלה בהגדלת הסיוע הכספי והסיעודי לציבור החלש ביותר בארץ - הקשישים. הוספת 700 מיליון שקל בכל השנה הבאה תספיק או שמדובר בלעג לרש?
מערכת החינוך תקבל מיליארד שקל - זאת למרות ימי הקורונה, הקפסולות והצורך להתארגן לחיות תקופה ממושכת לצד המגפה, שאינה מרפה. מיליארד שקל אולי נשמע כמו סכום נאה, אך ודאי לא כזה שיסייע בהקטנת הצפיפות בכיתות ובהשבחה דחופה של רמת המורים.
ליברמן התגאה, בצדק, בתוספת של אלפי שקלים לציבור האזרחים הוותיקים, מקבלי הבטחת הכנסה, שמצבם באמת הוא הקשה ביותר. אך הממשלה לא מצאה לנכון, אחרי שלוש שנים שבהן ניתנה תוספת חד פעמית של 6 שקלים לקצבאות הזקנה, להעלותן לפחות ב-200 שקל בחודש. הטבת מצבם של מיליון קשישים בישראל היתה עולה 2.4 מיליארד שקל בשנה. קצת חשבון: על מטוס ראש הממשלה המיותר הוציאה המדינה בשנים האחרונות כבר מיליארד שקל ועל תוספת לפנסיות של אנשי הקבע המבוססים היא תוציא 1.2 מיליארד שקל כבר בשנה הקרובה.
"יום אחד כל התנועה בארץ פשוט תעצר. כולם יעמדו בפקק בלתי נגמר במקום", חזה לפני זמן הפרופסור מנואל טרכטנברג, מי שכיהן כיו"ר הוועדה לצדק חברתי. ודווקא חוק המטרו, הדגל של ליברמן, הוצא מחוק ההסדרים, מה שמבטיח לנו שחשש הפקקים המתגברים יהפך למציאות הרבה יותר קרוב ממה שחשבנו.
עוד רפורמות ומהלכים חשובים, שיזמו השר ליברמן וראשי האוצר, נשארו מחוץ לחוק ההסדרים, בשל לחצים והסכמים פוליטיים. ספק רב אם יחוקקו בנפרד. כך לא יצטרכו אלפי מעלימי מס, בתחום פרוץ להפליא, לדווח על כל הדירות שהם משכירים. הפיקוח על מחזיקי הביטקוין ושאר המטבעות הוירטואליים יידחה לפרק זמן נוסף, למורת רוחה של רשות המיסים, וגם הפרדת בנק הדואר מחברת הדואר וההיטל על מי שיקבע תור לרופא מקצועי ו"יבריז" - הוחזרו למגירות משרד האוצר.
אז אם אתם שואלים אם אכן יום חג היום לנו - התשובה חד משמעית: כן. חג גדול אפילו.
אי אפשר לנהל מדינה ללא תקציב, מצב עגום שנגרם בעטיה של הממשלה היוצאת, וגרם נזק כבד למשק. עצם אישורו הצפוי, יחד עם 42 רפורמות, שינויים מבניים וחקיקות תקציביות חשובות, יובילו את כלכלת ישראל בכל מקרה למצב טוב ויציב יותר. אז כן, היום מתחיל שלב "גמר הגביע" בכנסת ישראל. היום יום התקציב.
