ישראל תסיים את 2021 בגירעון של 6.8%, ואת 2022 בגירעון של 3.9%. לאחר מכן ימשיך המתווה הפוחת של הגירעון עד לשנת 2026 בו הוא יעמוד על 1.5%. כך עולה מהצעת התקציב שהגיש היום (ו') משרד האוצר לשרים לקראת ישיבת הממשלה שתתקיים ביום ראשון, ובה יאושרו תקציב המדינה וחוק ההסדרים. הגירעון ב-2023 צפוי לעמוד על 3%, ב-2024 על 2.4%, וב-2025 על 1.8%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
סך ההוצאה לשנת 2021, כולל הוצאות קורונה ותשלום החובות, יעמוד על כ-606 מיליארד שקל, וללא תקציב הקורונה - על כ-538 מיליארד. בשנת 2022 תסתכם ההוצאה ב-560 מיליארד שקל.
בנוסף, מחוק ההסדרים הסופי הוסרה ההחלטה על הצבת חשב במופ"ת (מערכת התשלומים של צה"ל).
טיוטת התקציב שהגיש האוצר לשרים הבוקר כוללת, בין היתר, כמה צעדים וקיצוצים שנועדו לאפשר לממשלה לעמוד במסגרות התקציביות שהציבה לעצמה. אלה העיקריים שבהם.
גביית דמי ביטוח בריאות: לפי החוק, המוסד ביטוח הלאומי מופקד על גביית וסליקת דמי ביטוח הבריאות עבור המדינה. בעבור שירות זה הביטוח לאומי קיבל כ-130 מיליון שקל, שהם כ-0.5% מהסכום שהוא גובה. האוצר טוען כי העלויות הללו לא משקפות את ההוצאות של הביטוח הלאומי, ולכן ההוצאות יושלמו כסכום קבוע של 60 מיליון שקל. צעד זה מאפשר לאוצר להפחית מסל הבריאות 72 מיליון שקל.
שינויים ברב-קו: כפי שפורסם אתמול ב-ynet, באוצר מבקשים לשנות את התעריפים המשולמים בנסיעות הרב-קו, כך שיהיו זהים לתעריפים המשולמים באפליקציות, כמו כן, תבוטל הנחת הערך הצבור, ויבוטלו ההסדרים ההיסטוריים. האוצר מעריך את החיסכון בסעיף זה ב-250 מיליון שקל.
דחייה של סלילת כבישים: האוצר מבקש לדחות סלילת שני כבישים (כביש 57 - עוקף כפר יונה, וכביש 5233) עד לשנת 2026. הכבישים הללו, לטענת האוצר, לא אמורים להשפיע על פריון העבודה באופן משמעותי, ולא הושקעו כספים רבים בפיתוחם עד כה. דחיית סלילת הכבישים הללו מאפשרת לאוצר להפחית מתקציב משרד התחבורה 30 מיליון שקל ב-2021, ו-60 מיליון ב-2022.
הגבלת משרות מטה: האוצר מציע להאריך את החלטת הממשלה המגבילה את גידול כוח האדם במשרות מטה במגזר הציבורי. משרות של עובדי שירותים יכולות לגדול בקצב של עד 2.3% בשנה, ואילו משרות המטה יוכלו לגדול לכל היותר בקצב של 0.5% לשנה.
התייעלות אנרגטית: האוצר קבע שלושה תמריצים כדי לגרום למשרדים להתייעל בהוצאות האנרגיה שלהם. הראשון - לוודא שירידה בהוצאות על חשמל תתורגם לעלייה בתקציב המשרד. השני: הצבת יעדי צריכת אנרגיה שאם המשרד לא יעמוד בהם הוא ייקנס, והשלישי: פרסום ציבורי של כל היעדים הללו. צעד זה עשוי לחסוך למדינה 45 מיליון שקל.
הפחתת הוצאות הפרסום הממשלתי: מאז 2013 התקבלו שורה של החלטות ממשלה המפחיתות את תקציב הפרסום הממשלתי. זאת לאור השינויים הרבים שחלו בענף הפרסום. לקראת התקציב הקרוב החליט האוצר על הפחתה של 50% בהוצאות הפרסום הממשלתי של כל משרד לעומת 2019. הצעד הזה יחסוך 80 מיליון שקל.
מיסוי שותפויות: מדובר בהצעת חוק שהופצה לציבור רק לפני כשבועיים, ובה תיקוני חקיקה שנועדו להבהיר את המיסוי החל על שותפויות ושותפים שמשקיעים בקרנות השקעה. הצעת חוק זו כוללת גם תיקון שישפיע באופן משמעותי על אגודות שיתופיות חקלאיות, וכתוצאה מכך תשלומי המס של חברי קיבוץ ומושבים רבים צפויים לעלות. המהלך הזה צפוי להכניס למדינה כ-200 מיליון שקל ב-2022, וכ-300 מיליון שקל ב-2023.
קיצוץ בחינוך: בבוקר הציע האוצר לקצץ בבסיס תקציב החינוך 240 מיליון שקל ב-2022, ועוד 330 מיליון שקל ב-2023. כמו כן הוצע לדחות ב-4 שנים את הארכת יום הלימודים במערכת החינוך, בטענה כי כבר קיימות תכניות אחרות אשר האריכו בפועל את יום הלימודים. ואולם, כעבור כמה שעות בלבד - באופן מפתיע - הקיצוץ בוטל, ונמסר כי משרדי החינוך והאוצר יקיימו דיונים ביניהם בנושא.
