ההתייקרויות שנכנסו אתמול (ג') ברובן לתוקף יעיקו על משפחות בעיקר מהשכבות החלשות, כפי שעליות מחירים משפיעות כמעט תמיד יותר על העניים מאשר על העשירים. למשפחה ממוצעת ההתייקרויות עלולות לעלות את ההוצאות בעד אלפי שקלים בשנה ולמשפחות מרובות ילדים ההוצאה ככל הנראה תגדל אף יותר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך למשל, העלאת מחיר הדלק ב-34 אגורות לליטר תסתכם בכ-10.2 שקלים נוספים לתדלוק רכב המכיל טנק של 30 ליטר, בשל העלאת המס העירוני ב-1.92% ברוב היישובים בארץ, מס הארנונה יעלה בכ-160 שקל בשנה למשפחה המשלמת 8,000 שקל ארנונה, חשבון החשמל יתייקר בכ-25 שקל לחודש למשפחה שהחשבונות הרגילים שלה עומדים על 500 שקל לחודש, וכל זאת לפני שהגענו להתייקרויות הרבות בתחום המזון, אשר בימים האחרונים הובילו לסערה ציבורית גדולה.
מדוע בעצם מתייקרים המוצרים השונים?
כאמור, המחיר לליטר דלק 95 אוקטן התייקר אתמול בשיעור שיא של 34 אגורות ומחירו הוא כעת 6.71 שקלים בשירות עצמי ו-6.92 שקלים בשירות מלא. ההתייקרות נובעת מעליית מחיר חבית נפט בעולם מ-73 ל-88 דולר, שהם יותר מ-20%, בתוך חודש וחצי. העלייה העולמית היא תוצאה של היציאה מהסגרים עם דעיכה מסוימת בהתפשטות האומיקרון וחידוש התעופה העולמית בהיקף גבוה יותר. יצויין כי הממשלה אומנים לא אחראית להתייקרות בעולם, אולם כן ניתן היה להפחית את שיעור המס הגבוה, של 70% ממחיר כל ליטר, שקיים כבר שנים רבות.
מחיר החשמל עלה גם אתמול ב-5.7%, שיעור גבוה במיוחד. ההתייקרות נובעת מעליית מחירי הפחם בעולם בשנה האחרונה ביותר מ-100%. בישראל החשמל עדיין מופק ב-23% מפחם - מצב שיסתיים בשנת 2025 - ולכן העלייה צנועה יותר מאשר בשבדיה, למשל, שבה התייקר הדלק ב-35%. במקרה הזה הממשלה לא אשמה בהתייקרות.
מחירי מוצרי מזון רבים עלו וצפויים בחלקם לעלות ב-3%-15%, אם חלק מההתייקרויות לא יבוטלו לאחר "איומי" שרי האוצר והכלכלה על החברות - כמו שהודיעה אתמול אסם. העלייה נובעת הן מייקור חומרי הגלם והוצאות התובלה והן כיוון שהחברות בעצם יכולות להעלות את המחירים, כאשר אין לצרכנים הרבה ברירות ברכישת חלק מהמוצרים.
גם לממשלה יש חלק לא מבוטל בעליות
במקביל, יש גם לא מעט מוצרים שהתייקרו עקב צעדים של הממשלה. כך למשל, המס על המשקאות הממותקים התייקר ועומד כיום על שקל אחד לליטר ו-0.70 שקל לליטר למשקאות דיאט. חלק מהרשתות העלו את המחירים באחוזים רבים. ההתייקרות נובעת מרצון הממשלה להפחית את הסיכון הבריאותי משתיית משקאות ממותקים רבים מדי, בעיקר על ידי ילדים.
מס נוסף שעלה הוא על כלים חד-פעמיים שזינק עד כדי כמעט הכפלת מחיר הכלים בחלק מהחנויות. הסיבה היא רצון הממשלה להפחית את הזיהום הסביבתי, כאשר הציבור מותיר, בעיקר באתרי הטבע ועל חוף הים, טונות של כלים חד-פעמיים משומשים מדי שנה. גם במדינות רבות בעולם ננקטו צעדים להפחתת השימוש בכלים החד-פעמיים. העלאת המס כבר הביאה להפחתה משמעותית מאוד בשימוש בכלים חד-פעמיים בישראל.
בתוך כך, מס הארנונה עלה בחודש הראשון של השנה האזרחית בממוצע ב-1.92%. העלאת המס נובעת מהצורך של הרשויות לספק שירותים לתושבים, כמו איסוף אשפה ומתן שירותי חינוך לילדים. האינפלציה בישראל עמדה ב-2021 על שיעור של 2.8% ולכן ההעלאה נדרשה כדי למנוע פגיעה בשירותים. דמי הארנונה צמודים לשכר הממוצע במשק ולמדד המחירים לצרכן ועל פיהם נקבע שיעור העלייה מדי שנה, לפי חוק.
אחד המיסים האחרונים שאושרו הוא המס על הסיגריות האלקטרוניות שאושר סופית אמש והועלה ב-270%. הסיבה היא ניסיון להגן על בריאות האזרחים. בכך, מושווה המס לזה של סיגריות רגילות וטבק. עם זאת, קיימת טענה שעישון של סיגריות אלקטרוניות פחות מסוכן בהרבה מעישון של סיגריות רגילות ולמעשה המטרה היא גביית עוד עשרות מיליוני שקלים בשנה על מוצר שמזיק לבריאות, כדי להפחית את השימוש בו.
אחרון ברשימה אך לא בחשיבות: מחירי הדירות עלו בשנה החולפת בכ-11% (עדיין אין שיעור סופי) וגם לפי תחזית שר האוצר, אביגדור ליברמן, מחירי הדירות יעלו השנה בכ-5%-6%.
גם כאן, הסיבות די ברורות: עודף ביקוש על היצע, פחות מדי קרקעות שהממשלה משחררת לבניית מגורים, עליה במחירי תשומות הבנייה ובחומרי הגלם והרצון של עשרות אלפי זוגות צעירים ומחוסרי דיור לרכוש דירות, גם כאשר הן מתייקרות מאוד, וגם בשל הרווח העצום והתשואות הגבוהות מרכישת דירות והשכרתן. לכן, נמשכת רכישתן על ידי משקיעים מהארץ ומחו"ל ועליות המחירים יימשכו, למרות שהממשלה גיבשה תוכנית לבלימת עליית מחירי הדירות, שעדיין אינה משיגה תוצאות בשטח.