בשל תופעת "פיטורי הקיץ" עלה מספר דורשי העבודה בחודש יולי ב-3.8% לעומת החודש שלפניו והגיע ל-192.5 אלף נשים וגברים. אולם, בניכוי מפוטרי הקיץ, שרובם זמניים, נמשכה מגמת הירידה שאפיינה את החודשים האחרונים ומספרם המנוכה עונתיות ירד ביולי ב-2.2% ועמד על 182 אלף. כך לפי נתוני שירות התעסוקה שפורסמו היום (ג').
לפי הנתונים, נרשמה עלייה במספרם הלא מנוכה עונתיות של דורשי העבודה, בעיקר בקרב תובעי האבטלה, אשר מספרם עלה ב-4.2% בהשוואה למספרם ביוני. לעומת זאת, במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה עלייה שולית של 1.01% ומספרם עמד על 47.7 אלף והוא עדיין מהנמוכים ביותר ב-15 השנים האחרונות.
עם זאת, מבהירים בשירות התעסוקה כי בעקבות המלחמה יתכן שחלק מבין מסיימי הזכאות לדמי אבטלה יתקשו לשוב למעגל העבודה ועלולים להזדקק להבטחת הכנסה וכתוצאה מכך עלול מספרם לעלות.
העלייה במספר הלא מנוכה של דורשי העבודה נרשמה בעצימות משמעותית בהרבה בקרב קבוצת הצעירים (עד 34) שמספרם עלה בהשוואה לחודש יוני בכ-10.2%. שיעור הנשים מקרב דורשי העבודה עלה ב-2.1% בהשוואה ליוני ועמד ביולי על 55.7%, גבוה אף יותר משיעורן בתקופה המקבילה אשתקד (55%). עלייה זו ממחישה שוב כי נשים הן הנפגעות העיקריות מתופעת פיטורי הקיץ.
עוד מתברר כי העלייה במספר שאינו מנוכה עונתיות של דורשי העבודה שאפיינה את חודש יולי נחוותה בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות – יהודים שאינם חרדים, יהודים חרדים וערבים. אולם, זו נחוותה בצורה משמעותית בהרבה בקרב היהודים החרדים שמספר דורשי העבודה שאינו מנוכה עונתיות בקרבם עלה ביולי בלא פחות מ-35.6% בגלל פיטורי הקיץ. זאת, לעומת עליות קלות של 1.8% ו-1.2% בקרב היהודים שאינם חרדים ובקרב הערבים, בהתאמה. פער משמעותי מאוד זה מלמד שגם השנה הנפגעים העיקריים מתופעת פיטורי הקיץ הם החרדים, ובדגש יתר הנשים החרדיות.
בחינה השוואתית של מספר דורשי העבודה בהתפלגות לפי משלחי יד בחודש יולי למול מספרם בחודש מאי, מבטאת במובהק את שתי המגמות שאפיינו את חודש יולי – מחד, המשך התאוששות שוק העבודה אשר באה לידי ביטוי בירידה במספר המנוכה עונתיות של דורשי העבודה, אך מאידך עלייה במספר שאינו מנוכה עונתיות זאת כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ.
ואכן, התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד מלמדת כי ב-41 מ-51 משלחי יד נרשמה ירידה ממוצעת של כ-9.8% (המשמעותית ביותר נרשמה בקרב עובדים העוסקים במתן מידע ללקוחות או באיסוף מידע, 23.2%-) ואילו ב-10 מ-51 משלחי יד נרשמה עלייה ממוצעת של כ-28% (המשמעותיות ביותר נרשמו בקרב עובדי ספורט וכושר, 96.1%; מורים בחינוך העל יסודי, 75.2%; וגנני ומגדלי גידולים, 45.6%).
את ראש הרשימה הובילו ביולי העובדים באום אל פחם ורהט עם שיעור דורשי עבודה של 7.4% ו- 7.1%, בהתאמה (גבוה בהשוואה לשיעורן בחודש שעבר). כמעט כל 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן ערים מהפריפריה, כאשר 4 מתוך 5 הראשונות הן ערים ערביות או מעורבות.
מנגד, ביולי שיעור דורשי העבודה הנמוכים ביותר היו בבני ברק (2.9%, גבוה ב-0.9% בהשוואה לשיעור שנרשם בה בחודש שעבר וזאת כתוצאה מפיטורי הקיץ) וערים חזקות בשרון (כרעננה, כפר סבא ורמת השרון עם כ-2.5% כל אחת).
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "פיטורי הקיץ הם תופעה שיש לגנותה בכל פה – החוק אמנם מאפשר זאת, אך מדובר בתופעה פסולה שטוב שתעבור מן הארץ. ודאי שזכותו של מעסיק לפטר את עובדיו באם אין לו צורך אמיתי בשירותיהם, אבל לא זה המקרה כאן. מדובר בקומבינה של לפטר עכשיו כדי לשכור מחדש בעוד חודשיים, אשר פוגעת בזכות העובדים ליציבות תעסוקתית, פוגעת בשכרם בחודשים בהם נשענים על דמי אבטלה ובחלק מן המקרים אף פוגעת בצבירה הפנסיונית שלהם. אני קורא לכל מעסיק ומעסיקה לחדול מהמנהג הפסול הזה, ולהבטיח את זכויות עובדיהם".
