דוח מקיף על "נשים בהייטק 2024" גובש בימים אלה באגף הכלכלה והמחקר של רשות החדשנות, ומכון אהרון, ומתפרסם ב-ynet ו"ממון" לראשונה לרגל יום האישה הבינלאומי, החל מחר. הבשורות הטובות: בשנת 2023 חל גידול במספר הנשים בענף ההייטק בישראל - 131 אלף נשים, כמעט פי שניים ביחס לעשור הקודם, ותוספת של 2.7% בהשוואה ל-2023. הבשורה הפחות טובה: זה לא מספיק. על פי קצב הגידול הזה, מדינת ישראל לא תעמוד ביעד שקבעה ועדת פרלמוטר להגדלת ההון האנושי בהייטק לפני יותר משנה, ובשנת 2035 צפוי מחסור של 80 אלף נשים בענף.
כיוון שקצב הגידול של העובדים הגברים בהייטק היה דומה, שיעור הנשים היחסי בענף נותר קבוע כמו בכל העשור האחרון – כשליש בלבד. בשנת 2023 התווספו להייטק כ-3,500 משרות של נשים, לעומת קרוב ל-6,700 גברים.
1 צפייה בגלריה
ב-2023 התווספו להייטק כ-3,500 משרות של נשים, לעומת כ-6,700 גברים
(צילום: Shutterstock)
רשות החדשנות היא הגוף האולטימטיבי למידע אמין ועדכני בנושא ומתבססת על נתונים שנאספו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהדוח מתברר עוד, כי בעשור האחרון עיקר הזינוק במשרות הנשים בהייטק היה בתפקידי מחקר ופיתוח הנחשבים יוקרתיים יותר ונפוצים יותר בין גברים. עובדות המו"פ הן כיום 38% מכלל הנשים בענף, ומונות כ-55 אלף נשים. העלייה יכולה להיות מוסברת במספר הסטודנטיות לתארי הייטק, שגדל בעשור האחרון ב-64%. בתפקידי מטה ועסקים בהייטק שיעור הנשים מגיע כבר לכ-48%.
שיעור הנשים בענף דומה לזה שנצפה במדינות אירופאיות כמו גרמניה, אירלנד, צרפת ופולין. גם בארה"ב עמד שיעור הנשים בהייטק בשנת 2023 על 36.5%.
מספר המועסקים הכולל בענף ההייטק ובמשרות טכנולוגיות בשאר ענפי המשק הגיע ב-2023 לכ-561 אלף גברים ונשים. נשים מהחברה החרדית מאיישות 1.9% מכלל המשרות הללו, ונשים מהחברה הערבית - 0.75% בלבד.
ברשות החדשנות מעודדים מקצב הצמיחה: אם זה יימשך, רוב קבוצות האוכלוסייה (נשים, ערבים, חרדים ופריפריה) יעקפו את היעדים שוועדת פרלמוטר קבעה להן לשנת 2035. רק שתי אוכלוסיות לא יעמדו ביעד: נשים שאינן חרדיות, ונשים ערביות. למרות שהערביות הן האוכלוסייה בעלת קצב הצמיחה הגבוה ביותר במשרות טק - מספרן בתעשייה עדיין נמוך. צמיחה ראשונית ניכרת אצל הנשים החרדיות, שתופסות כבר 6% ממשרות הטק של נשים, עלייה מ-2.8% ב-2014.
לפי נתוני הרשות לחדשנות, יש קשר ברור בין לימודים בתיכון ותארים באוניברסיטה לתעסוקה בהייטק ולגובה השכר. לבעלי ובעלות תארי הייטק וגם "בגרות הייטק", יש את הסיכוי הגבוה ביותר להיות מועסקים בענף: הם מהווים בו 87% מהגברים ו-81% מהנשים.
60% מהתלמידים הניגשים לבגרות במקצועות המתאימים להייטק הם יהודים. בהמשך הם מהווים 60% מהמועסקים בענף, ושכרם גבוה יותר ב-8,300 שקל בממוצע בהשוואה לבעלי תעודת בגרות רגילה. תלמידות יהודיות, שהן 29% מהניגשות ל"בגרות הייטק", מהוות בהמשך 33% מהמועסקים בהייטק ושכרן גבוה ב-6,800 שקל בממוצע משל חברותיהן במקצועות אחרים. המצב דומה גם בחברה הערבית.
בסקר שקיימו בין בני נוער, ברשות החדשנות מצאו כי ההשפעה הסביבתית מכרעת בהחלטה של בני נוער ללמוד בכיתות מצוינות בחטיבת ביניים. נמצא, שהסיבה נובעת בדרך כלל מהמלצות המורה למתמטיקה, שממליץ/ה על כך ל-45% מהבנים - ורק ל-17% מהבנות.
באשר לגובה השכר - נשים בהייטק עדיין מרוויחות בממוצע כ-20% פחות מגברים. עוד מתברר, כי גברים מחליפים מקומות עבודה יותר מנשים; בתקופות הסמוכות ללידה, נשים כמעט ולא מחליפות מקומות עבודה. בנוסף, כל שנת ניסיון תורמת לשכר של גבר בהייטק 8.9% נוספים; לאישה - 5.4% בלבד.
בין המסקנות של עורכי הדוח: חשוב להשקיע משאבים לעידוד תלמידות להצטרף לכיתות מצוינות ולבחור בבגרויות הייטק; יש לפעול לגיוון העובדות בהייטק מכל האוכלוסיות, במיוחד נשים מהחברה הערבית; ולמעסיקים מומלץ לוודא שאין פערי שכר בין עובדים ועובדות באותם תפקידים ועם מאפיינים דומים.
