סוכר בקטשופ זה לא רכיב טבעי, ולכן אסם תתרום מוצרים בשווי 12.5 מיליון שקל לעמותות בתחום הביטחון התזונתי, או לעמותה למען החייל. ההצעה לתרומה נכללת בהסכם פשרה בין אסם לבין שני תובעים שהגישו נגדה תביעה ייצוגית. ההסכם עוד נדרש אישור ביהמ"ש.
לפי ההסכם, מוצע שאסם תשלם לתובעים 300 אלף שקל ולבאי כוחם 2.325 מיליון שקל. אסם אף תשלם הוצאות משפט עד 180 אלף שקל, אחרי שכבר שילמה 3,000 שקל כשהפסידה בערעור שהגישו התובעים לביהמ"ש העליון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
קטשופ אסם עם הסימון
קטשופ אסם עם הסימון
קטשופ אסם עם הסימון
(צילום: סטודיו אסם)
הבקשה לתביעה הייצוגית בגובה 1.7 מיליארד שקל אושרה בינואר 2020 על ידי ביהמ"ש העליון, אחרי שביהמ"ש המחוזי דחה את הבקשה. בתביעה נטען שאסם הטעתה צרכנים כשסימנה את הקטשופ שלה כמוצר המכיל "רכיבים טבעיים בלבד", שכן הוא מכיל סוכר. מקור הסוכר אמנם טבעי, אך הוא נחשב לרכיב מעובד שמשרד הבריאות אף דורש לציין על גבי מוצרים שהוא לא מוסיף לבריאות כשהוא נצרך בכמות גבוהה.
בנוסף, על פי חוק (תקן מזון 365), אסור בכלל לסמנו כמוצר טבעי. כן לטענת התובעים, תוספת הסוכר שהקטשופ מכיל הופק באופן תעשייתי. אסם טענה בתגובה כי אמנם אסור לסמן סוכר כרכיב טבעי, אך התקן לא חל על מזון שהסוכר בו הוא אחד מרכיביו. ביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדת אסם, אך ביהמ"ש העליון דחה אותה.
בערעור לעליון נקבע כי סימון סוכר כרכיב במוצר שמתואר כמיוצר מרכיבים טבעיים בלבד, יוצר צרימה עם האיסור לסמן סוכר כרכיב טבעי. בטח כשמטרת החקיקה בנושא היא לייצר מודעות לצריכה עודפת של סוכר ולשמור על בריאות הציבור. עקב כך, התביעה אושרה כייצוגית ואסם והתובעים פנו לנתיב של גישור במהלכו הדגישה החברה שהיא מתפשרת למרות שכל טענות ועילות התובעים מוכחשות.