במשרד האוצר החלו דיונים בהצעה להעלות מיסים עוד השנה נוכח הגירעון ההולך וגדל, שעלול להיות גבוה מ-8% לעומת התחזית בתקציב, שדיברה על גירעון של 6.6%. ל-ynet נודע שבסוף השבוע הועלתה הצעה שתיבחן כעת להעלות את שיעור מס ערך מוסף (מע"מ) כבר ב-1 ביולי 2024, במקום ב-1 בינואר 2025. העלאת מע"מ גורמת לעליית מחירי כל המוצרים והשירותים במשק, למעט פירות וירקות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד ידונו באוצר בהצעות להעלות את שיעורי מס ההכנסה ומיסי הנדל"ן כבר השנה, אולם גורם בכיר באוצר הדגיש שמדובר רק ברעיונות ראשוניים ועדיין אין תוכנית מגובשת להעלאת מיסים.
הגורם באוצר ציין כי נוכח השינויים שהתרחשו לאחרונה, לאחר שכבר אושר תקציב המדינה לשנה הנוכחית, מתברר שהגירעון יהיה גבוה יותר הן בשל התמשכות המלחמה ברצועת עזה, והאירועים בגבול הצפון, מעבר לחזוי תחילה, והן בשל העימות האחרון מול איראן והצורך בהקצבת עוד כספים למערכת הביטחון, בין השאר כדי לחדש את החימוש.
תא"ל במילואים ראם עמינח ויואל נווה לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר בראיון לאולפן ווינט
(צילום: ליאור שרון, ירון ברנר)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' התנגדו עד לאחרונה באופן גורף להעלות מיסים, אולם נוכח ההתפתחויות האחרונות נראה כי ניתנה הסכמה מצדם לבחון אפשרויות שונות של העלאת מיסים כבר השנה, כאשר מדובר בעיקר הקדמת העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%, כבר בעוד קצת יותר מחודשיים.
הגורם הבכיר באוצר הדגיש שיש צורך להקים בדחיפות את הוועדה שאמורה לדון בגיבוש מתווה לתקציב הביטחון בחמש השנים הקרובות, כאשר לפי שעה, למרות הנחיית ראש הממשלה להקים ועדה כזאת, היא לא הוקמה בשל קשיים שמערימה מערכת הביטחון.
גם נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, מסכים עם החשיבה להקדים את העלאת המע"מ לאור הגידול בגירעון, כפי שאמר בישיבת הממשלה בחודש ינואר האחרון: "בהינתן סדרי הגודל העדכניים של ההתאמות הנדרשות, נכון היה אף להקדים את היישום של חלק מההתאמות בצד ההכנסות, כגון מע"מ לשנת 2024, ודאי שחשוב ליישמן לכל המאוחר עד תחילת 2025".
הוצאות המדינה במרץ הגיעו ל-56.5 מיליארד שקל
בתחילת החודש פרסם החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, כי מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 26 מיליארד שקל. ב-12 החודשים האחרונים הגירעון המצטבר הגיע לשיא חדש של 117.3 מיליארד שקל, הגבוה בתולדות המדינה.
מהנתונים עולה כי הגירעון המצטבר בשנה האחרונה, עד חודש מרץ, גדל בעוד 0.6% ועומד כבר על 6.2% מהתוצר, כאשר התחזית של האוצר לגירעון בשנת 2024 כולה עומד עומדת על 6.6% וכבר אין ספק באוצר שהגירעון החזוי ייפרץ כלפי מעלה.
בחודש מרץ נרשמו הכנסות של 41.5 מיליארד שקל, ומאז תחילת השנה הסתכמו ההכנסות ב-121 מיליארד שקל, לעומת 120.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול של 0.3%, כאשר האינפלציה בישראל עומדת על קרוב ל-3%, דהיינו שריאלית מדובר בקיטון בהכנסות.
בחודש מרץ הוציאה הממשלה 56.5 מיליארד שקל, ומראשית השנה עומדות ההוצאות על 147.0 מיליארד שקל, לעומת רק 106.5 מיליארד ברבע הראשון של שנת 2023. זהו גידול מצטבר של 38.1%.
אומדן הוצאות המלחמה מראשית השנה, ללא קרן הפיצויים, עמד על 27.6 מיליארד שקל, ומפרוץ המלחמה על 52.5 מיליארד שקל. הגידול המצטבר בהוצאות, בנטרול הוצאות המלחמה, עומד על שיעור של 12.2%.
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר הנכנס, אמר בתגובה לפרסום על כוונת משרד האוצר להקדים את העלאת המע"מ כבר לחודש יולי, כי "לפני שממשלת ישראל נוקטת צעד דרמטי שכזה מוטב היה לה לתת דוגמא אישית ולסגור לאלתר עשרה משרדי ממשלה לענייני כלום ושום דבר וכמובן לבטל את כלל הכספים הקואליציוניים. כמו כן, עוד בטרם מחליטים החלטה שכזו, חובתה של הממשלה להתייעץ ולתאם זאת מול המגזר העסקי ולא להנחית מהלומה על הציבור ובעלי העסקים כגנבים בלילה. אני מזכיר לממשלה שהעלאת המע"מ עומדת בניגוד מוחלט להצהרות הממשלה שלכאורה נאבקת ביוקר המחיה, ברור שמהלך כזה מאיץ את יוקר המחיה ומאיץ את האינפלציה והכל בחסות ובאשמת הממשלה".
