המשבר בענף הבנייה והתשתיות ממשיך להעמיק. השבוע החליט הקבינט החברתי-כלכלי שלא לאשר את ההצעה להשיב עובדים פלסטינים לישראל, שבאתרי הבנייה מהווים את עיקר העובדים בעבודות הרטובות. בישראל אף התאכזבו מכך שהממשלה הסינית החליטה שלא לשלוח עובדים נוספים בתקופת המלחמה, בהם פועלי בניין, לאחר שמרבית העובדים הסינים ששהו בישראל כבר חזרו למולדתם. הקבלנים מזהירים מפני קריסה של הענף, בעיקר של חברות הביצוע ושל חברות בינוניות קטנות.
"המחסור בעובדים זרים מלווה את ענף הבנייה מזה עשור, מה שגרם להתארכות תקופת הבנייה ולהתייקרות שלה", אומר ל-ynet יקי רייסנר, יו"ר ובעלי חברת רייסדור. "בעקבות המלחמה המחסור הפך לחריף ביותר, מחירי כוח האדם כמעט הוכפלו, מה שעלול לייקר את עלויות הביצוע של יחידת דיור אחת בכמעט 100 אלף שקל - התייקרות שתגולגל כולה על רוכשי הדירות. כשהמכירות יחזרו אני בטוח ב-100% שזה ישפיע. המדינה צריכה לפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד, ולהביא עשרות אלפי עובדים שחסרים לענף הזה באופן בהול".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
5 צפייה בגלריה
"המחסור בעובדים עלול לייקר יחידת דיור אחת ב-100 אלף שקל - התייקרות שתגולגל כולה על רוכשי הדירות". אתר בנייה ריק מעובדים
(צילום: shutterstock)
שלומי בדוס, סמנכ"ל ההנדסה בקבוצת שפונדר פדלון, מחזק את הדברים. "מאז תחילת המלחמה, אתרי בנייה רבים היו סגורים וכרגע אנו עובדים בתפוקה של 60%-70%. מרבית כוח האדם עליו מושתת הענף מהשטחים ורבים ממנהלי העבודה וצוותי ההנהלה משרתים כעת במילואים. במקביל בתהליך הבאת פועלים לארץ יש המון בירוקרטיה. ראינו לאחרונה שכשהממשלה רוצה לבצע משהו באופן מהיר היא יודעת לעשות זאת, למשל כשאישרה מתן היתרי בנייה לשיקום העוטף באופן מזורז. את אותה הגישה צריך ליישם גם לגבי הבאת פועלים זרים, לפחות עד שתתקבל החלטה שמספיק בטוח להכניס פועלים פלסטינים".
בצל המשבר, בענף מעריכים ששנת 2023 צפויה להסתיים עם ירידה חדה בהתחלות בנייה של דירות חדשות. אחד הפתרונות שהועלו להתמודדות עם המצב, אפילו על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הוא הגברת השימוש בבנייה מתועשת ובטכנולוגיות בנייה חדשניות, שיכולות לקצר את משך זמן הבנייה ואולי לצמצם את כמות העובדים. אולם לרוב, שיטות בנייה מתועשות נחשבות יקרות יותר, הממשלה לא משקיעה מספיק משאבים בפיתוחן ובהטמעתן וגם יזמי טכנולוגיות בנייה מודים שקשה יותר להציג לישראלים שיטות בנייה חדשניות שהם לא מכירים.
"ישראל מתקדמת בתחום התיעוש, הבעיה היא המחיר"
"ישראל מתקדמת בתחום תיעוש הבנייה בעולם", אומר סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הקבלן והמהנדס חיים פייגלין, "די בהליכה קצרה ברחבי העיר תל אביב כדי לראות שאנחנו בונים בניינים גבוהים ברמת תיעוש גבוהה מאוד. אפשר לראות שבנייה של בניינים גבוהים בישראל כוללת מספר גדול של מנופים שמניפים למעלה חלקים מוכנים מראש. המפתח לתיעוש הבנייה הוא חזרתיות. כלומר, חזרה על אלמנטים רבים ככל שניתן במבנה. חזרתיות מאפשרת בנייה של תבניות זהות יצוקות מראש, שאותן מרכיבים למבנה אחיד".
פייגלין מתייחס לשיטת ברנוביץ', שיטת בנייה בשלבים של הנחת קירות מוכנים מראש בתבניות, מעין הרכבה כמו פאזל, שנפוצה בבניינים מעל 9 קומות. "מדובר בשיטת בנייה מקובלת בישראל, ובה מניחים קירות על תקרות בצורה מתועשת", הוא מסביר. "אנחנו משתמשים כבר שנים בתבניות מתועשות ובשיטות מתועשות שמבוססות על הכנה של אלמנטים מראש במפעל. קבלנים ישראלים משלבים במבנים תקרות טרומיות או קירות טרומיים וקירות מסך (זכוכית), כולם רכיבים של בנייה מתועשת".
5 צפייה בגלריה
"די בהליכה קצרה בתל אביב כדי לראות בניינים גבוהים ברמת תיעוש גבוהה"
(צילום: shutterstock)
עם זאת, באותה נשימה הוא מדגיש כי "הבעיה המרכזית שמונעת את הפיכת הבנייה המתועשת להמונית בישראל היא המחיר. אם אין חזרה רבה של אלמנט אחיד בבניין, הוא הופך את השימוש בו ליקר. לכן, כדי להצדיק את הבנייה בצורה הזו, חובת המדינה לשנות תפיסה תכנונית ולפעול כדי לבנות הרבה יותר צפוף ולגובה, וזה אפילו ישאיר יותר שטחים פתוחים". גורמים בענף מבהירים שיש חשיבות קריטית לקידום הכלים הללו באתרי בנייה, אולם מודים כי ייקח זמן להטמיע אותם משום שמדובר בהליכים ארוכים שמצריכים קיצור רגולציה ועידוד כלכלי מטעם המדינה, שצריכה להשקיע בהכשרות, פיתוח, הטמעה וכו'.
בהתאחדות פועלים כבר כעשור עם הקרן לעידוד ענף הבנייה ומשרדי הפנים והשיכון לפיתוח טכנולוגיות חדשות, חלקן שולבו באתרי הבנייה כפיילוט. ב-2017 הוקמה חממת הסטארט-אפים "Contech", שמלווה קהילת מפתחי טכנולוגיות כגון רובוטים שמחליפים טייחים וצבאים, מערכות מבוססות רחפנים לתכנון ופיקוח, מערכות מנופים שמחליפות מנופאים, מערכות לזיהוי ותכנון עבודה בתת הקרקע, קסדות מצלמות ומערכות זיהוי מיקום למניעת תאונות עבודה. החממה מלווה את המפתחים בחיפוש השקעות, ובהתאחדות מדווחים שבוצעו עשרות השקעות ואף מכירה של טכנולוגיות כאלה לחברות בנייה בעולם. בענף מציינים שבעקבות המלחמה יש יותר פתיחות לנושא גם מצדו של משרד האוצר, אבל כאמור הדרך להטמעת הטכנולוגיות החדשניות עוד ארוכה.
5 צפייה בגלריה
רובוט לריצוף במרצפות ייחודיות של חברת איזי פלור רובוטיקס. חממת הסטארט-אפ מלווה את מפתחי הטכנולוגיות
(צילום: איזי פלור רובוטיקס)
בענף הבנייה מציינים שבעקבות המלחמה והמחסור בידיים עובדות יש יותר פתיחות לנושא טכנולוגיות בנייה חדשניות גם מצדו של משרד האוצר, אבל הדרך להטמעת הטכנולוגיות הללו עוד ארוכה
מריו זוזל, בעלים משותפים ויו"ר אלמוגים, אינו אופטימי. "לצערי, כמי שפעיל עשרות בשנים בעולם הנדל"ן , אני רואה שבישראל, בכל הקשור בהטמעת קדמת הטכנולוגיה בענף, אנחנו לא שם. באתרי הבנייה עדיין לא רואים את הרובוטים, אבל יש פתרונות תעשייתיים כמו שיטת ברונוביץ', במסגרתה הוחלפו תבניות העץ בתבניות פלדה שניתן להעתיקן אחר השימוש מקומה לקומה. מאחר שמרבית המבנים כיום הם מגדלים רבי קומות, שקומותיהם בעלות מבנה אחיד, השיטה מקצרת זמנים של עבודה. אבל גם פתרונות אלה דורשים כוח אדם מיומן ששולט בכל תחום. בנוסף, בשונה ממדינות העולם, ישראל מתמודדת עם הצורך בבניית חדרי ביטחון וממ"דים, המצריכים יציקה מבטון ולא מפלדה, מה שמאריך את משך הבנייה".
"המדינה לא מתגמלת על מעבר לבנייה חדשנית"
"כארגון שמייצג קבלנים רבים במדינה, אנחנו בעד ששיטות בנייה חדשניות יכנסו וישתלבו באתרים", אומר אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז. לדבריו, "בעקבות המצב הנוכחי, ובכלל כמגמה לחדשנות, חלק מהקבלנים החלו לבנות בצורה מתועשת, בדומה למדינות רבות בעולם. רכיבי הבניין, קירות חוץ, קירות פנים וחדרים רטובים (אמבטיה שירותים וכו') מיוצרים במלואם במפעל ומובילים ישירות לאתרי הבנייה, מבלי הצורך בייצור הרכיבים בשטח ובחיסכון משמעותי בידיים עובדות ובזמן הבנייה. ברגע שהרכיבים הגיעו לאתר, נשאר רק לחבר אותם למעטפת הבניין כמו חיבור של לגו".
אלי רוזנטלצילום: יחצרוזנטל מסביר כי "השימוש בבנייה המתועשת מאפשר פחות תקלות, הכול מיוצר בפס יצור מפוקח, וכמעט שאין מקום לטעויות, בניגוד לבנייה שיוצרים בשטח, אז לעיתים הפועל שנמצא שם לא מספיק מיומן ועלול ליצור נזקים שבאים לידי ביטוי בעיכוב הבנייה וגם בבדק הבית שנעשה בתום הבנייה. בעבר המדינה עודדה את הקבלנים לעבור לשיטות בנייה מתקדמות והייתה מתגמלת אותם במענקים בתמורה לכך. היום לצערי זה הופסק. אם רוצים להמשיך ולהוביל לחדשנות באתרי הבנייה, רשויות התכנון צריכות להרים את הדגל ולקבוע שכל קבלן שמשתמש בטכנולוגיות מתקדמות יקבל העדפה וקיצור זמנים בקבלת ההיתרים לקידום הפרויקטים. כך נראה בנייה איכותית יותר, עם פחות תלות בכוח אדם ובביצוע מהיר".
ניר לוי, מנכ"ל גל אריאל מקבוצת אבני דרך, מסביר כי "אמנם עלות התיעוש גבוהה יותר וההובלות לאתר מייקרות את ההליך, אבל בנייה מתועשת וטרומית זאת הדרך היחידה להתגבר על מחסור בידיים עובדות. הן חוסכות עבודה, זמן וכוח אדם ואת הצורך בכלי עבודה יקרים וגדולים ואפילו עבודה עם פיגומים. הן מזרזות את תהליך הבנייה, שכן יש רכיבים המיוצרים במפעל זמן רב לפני שהיא מתחילה, כך שחלקים רבים באים מוכנים".
רפי צרפתיצילום: אילן בשוררפי צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צרפתי צבי ובניו, מבהיר: "המעבר להרכבה באתר במקום יציקה מתבקש ונדרש יותר מאי פעם. הבנייה המתועשת השתכללה הודות לפיתוחים טכנולוגיים לייצור רכיבי בניין ברמה גבוהה, מה שמאפשר את הפחתת התלות בעובדים ובחומרי גלם ועמידה בלוחות זמנים. אך הבנייה בישראל עדיין נחשבת שמרנית, וקבלנים רבים מעדיפים יציקה של מלט או טיט. המעבר לשם דורש מהחברות להכשיר עובדים ולהשקיע הון ברכישה ותחזוקה של ציוד מתאים, מה שמעכב את המעבר, למרות שבנייה מתועשת מקצרת את משך הבנייה ומוזילה אותו משמעותית, ולכן מדובר בהשקעה לטווח ארוך. המדינה צריכה להעניק תמריצים לקבלנים לרכישת אמצעים לבנייה מתועשת ואולי להביא חברות זרות המתמחות בכך ולגרום לתחרות בענף".
"רכיבי הבניין, קירות חוץ, קירות פנים וחדרים רטובים מיוצרים במפעל ומובילים ישירות לאתרים בלי הצורך בייצור הרכיבים בשטח. ברגע שהרכיבים הגיעו לאתר, נשאר רק לחבר אותם למעטפת הבניין כמו חיבור של לגו. בעבר המדינה עודדה את זה, אבל זה הופסק"
אביב כרמלצילום: אריאל שרוסטרגם אביב כרמל, מנכ"ל משותף בחברת סקייליין עגורנים וטכנולוגיות, סבור שיש צורך מהותי בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות. סקייליין עוסקת בפיתוחים טכנולוגיים לענף הבנייה, בראשם "הקוקפיט" המאפשר הפעלת עגורנים מרחוק. לדבריו, "עגורני צריח מהווים את המשאב העיקרי לתפוקות אתרי הבנייה, בוודאי כאשר מספר העובדים מוגבל. שימוש בטכנולוגיות שמשפרות את ביצועי העגורן, כגון מערכות למניעת התנגשות, הפעלה קרקעית מרחוק, מערכות חיסכון באספקת אנרגיה ומערכות טיפוס המשפרות את הבטיחות - כל אלה מובילים לשיפור הביצועים באתר הבנייה, מונעים תאונות עבודה ויכולים לקצר משמעותית את זמן הבנייה ולצמצם עלויות. הבעיה היא שמשרדי הממשלה הרלוונטיים מערימים קשיים וכמעט בלתי אפשרי להטמיע את הטכנולוגיה".
"שיטות בנייה מתקדמות יקצרו את זמן הבנייה ב-40%"
השבוע ערכה חברת פרנוס'ע, המתמחה בהשמת עובדים חרדים בענף הבנייה, כנס לקבלנים, שבו הוצגו טכנולוגיות מתקדמות. מייסד ובעלי החברה משה טלר, העוסק בקבלנות שיפוצים, סיפר כי מאז פרוץ המלחמה גם תחום השיפוצים החל לסבול ממחסור בעובדים. "קשה למצוא מקצוענים בתחום התפסנים, רובם מהשטחים ולא יכולים להיכנס לישראל, ומי שכן דורש שכר גבוה פי שלושה מהשוק, מה שעלול ליצור תזרים שלילי של מזומנים אצל הקבלן, ומכאן הדרך קצרה להפסקת העבודה", אמר.
לדבריו, "שיטות בנייה מתקדמות יכולות להוות פתרון למחסור בעובדים, בין היתר משום שהן קלות לביצוע. באמצעות שיטות בנייה אלו יכול לבנות כל אדם בהסבר קל ופשוט, כולל חרדים צעירים שלא מיומנים בעבודה פיזית. בנוסף לפתרון למצוקת הפועלים, שיטות הבנייה המתקדמות נותנות מענה משום שהן מקצרות את זמן הבנייה ב-40% בממוצע לעומת שיטות הבנייה המסורתיות".
יותם בר חמא, בעלי חברת אייקונקס הפועלת בשיטת הבנייה ICF, השתתף בכנס וסיפר כי את השיטה הביא לישראל מקנדה באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, לאחר היכרות עם מפתח השיטה, המהנדס ההולנדי הנק מנסן. "השיטה המאפשרת חיסכון בפועלים ובזמן, ומאידך מבטיחה מבנים עמידים וחזקים במיוחד", הסביר בר חמא. "היא מבוססת על יציקת בטון מזויין לתוך תבניות קטנות דמויות בלוקים מקלקר (פוליסטירן) מחוזקים בשדרות פלסטיק קשיח (פוליפרופילן). שיטת הבנייה בתבניות, קלות ונוחות ומאפשרות בנייה מהירה וקלה (כמו לגו) וגם נקייה לסביבה ולעובדים. בנוסף, יציקת הבטון הופכת את המבנה לחזק ומבודד במיוחד".
גם חברת הבונים אקובילד (Eco Build) עוסקת בטכנולוגיית ICF, המבוססת על שיטת הבנייה שבה פועלת חברת הביצוע הקנדית נדורה (NUDURA). לדברי מנכ"ל אקובילד, דורון ערוסי, "החומר ניתן למחזור והשיטה מאפשרת בניית מעטפת שלד של בית בשעות בודדות בלבד. כל בית שנבנה בשיטה זו יכול להגיע לחיסכון של עד 72% אחוז מצריכת החשמל לכל אורך חיי המבנה". ערוסי, שפתח קורס ראשון בשיתוף משרד העבודה להכשרה במקצועות הבנייה והבנייה הירוקה, בדגש על שיטת ICF, מוסיף כי השיטה מותאמת לתקני הבנייה האירופאים, האמריקאים האזרחיים וכן לתקן האמריקאי הצבאי שהוא מחמיר במיוחד. לדבריו ,"השיטה קלה ליישום, נקייה, לא דורשת כוח פיזי מיוחד ומתאימה למי שרוצה להשתלב בענף".
5 צפייה בגלריה
"בידוד תרמי, חיסכון בהוצאות האנרגיה והפחתת פוטנציאל השריפה": שיטת בנייה GSB
(צילום: זיו לב רן)
טכנולוגיית בנייה נוספת שנשענת על שיטת ICF היא טכנולוגיית GSB. לדברי אילן ליאור, מפתח הטכנולוגיה ב-13 השנים האחרונות ומייסד ובעלי חברת GSB Systems, "בשיטה זו צד הקיר הפנימי הוא בלוק צמנטי ולא קלקר, מה שמפחית פוטנציאל לשריפה. אמנם קלקר שבו משתמשים לבנייה לא נדלק בפני עצמו, אבל אם מקור אש, כגון ריהוט פנים, בוער לידו הוא משתתף ותורם לבערה. השיטה מייצרת בידוד מבחינה תרמית, יוצרת נוחות וחיסכון ניכר בהוצאות אנרגיה, ויש לה רמת מיגון גבוהה ועמידות לרעידות אדמה ולקרקעות שסודקות אותם (קרקעות תופחות)".
ליאור טוען כי "לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, נוכחנו לדעת שהמבנים ביישובי עוטף עזה, בהם נחל עוז, כפר עזה, עלומים, ארז, כיסופים וזיקים, שנבנו בשיטת GSB לא נחדרו, למרות שהותקפו ב-RPG ולקירותיהם הוצמדו מטענים עוצמתיים. לעומתם, לבתים רבים בבנייה רגילה נגרם נזק גדול שיחייב את הריסתם המוחלטת. השיטה קיימת ביישובים ובקיבוצים נוספים בצפון הארץ כגון סאסא, נווה אור, בר עם, בית זרע, שדה נחמיה, כפר מכבי ועוד".
אבי קינצלינגרצילום: ביונ תלת ממדחברה נוספת שפיתחה טכנולוגיה לענף הבנייה היא ביונ תלת ממד (Beyon3D) הישראלית. מדובר בחברת טכנולוגיות בנייה ורובוטיקה, שפיתחה מערכת המציעה פתרונות לייצור מגוון רחב של מוצרי בנייה מבטון כגון ריצוף, חיפוי חזית, חיפוי מדרגות, אדני חלונות ועוד. לדברי המנכ"ל אבי קינצלינגר, "למערך הייצור שפיתחנו יש יתרונות רבים, בהם צמצום התלות בידיים עובדות במערך הייצור, הקטנת שטח הייצור הנדרש ביחס לתעשיות מסורתיות מקבילות, ואפשרות לייצר מגוון רחב של מוצרים בעיצוב אדריכלי שמותאם אישית לחזונו של האדריכל או הלקוח, בעלויות נמוכות ובזמנים קצרים מאוד".
