תרגיל מתחכם שביצע לאחרונה שר האוצר אביגדור ליברמן, עלול להתגלות מחר (ב') כלא מחוכם במיוחד. שתי אמרות ידועות עשויות להצביע על תוצאה שתהיה מחר בדיון דחוף שיתקיים בוועדת הכספים של הכנסת, בהוראתה מסוף השבוע האחרון של היועצת המשפטית של הכנסת - וצפוי להיות סוער. שם יעלה מחדש כל נושא הטלת המיסים החדשים מעוררי המחלוקת על כלים חד-פעמיים ועל משקאות ממותקים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ניתן להניח כי ליברמן, שקיבל לפני שבועות אחדים את ההחלטה להוציא את שני החוקים מחוק ההסדרים ולהעדיף להוציאם אל הפועל באמצעות צו בחתימת שר האוצר, מכיר את האמרות, אך אולי המעיט בערכן.
"יצא שכרו בהפסדו" נאמר במסכת אבות במשנה. הפירוש: הרווח מן הדבר קטן מההפסד, והנזק יעלה על הרווח. המשמעות: התרגיל לא היה כדאי. במקום אחר, מובאת במדרש רבה במגילת קהלת, האמרה "טובה ציפור אחת ביד משתיים על העץ" - והפירוש ברור: טוב יותר שיהיה לאדם דבר אחד וקטן, אך בטוח, בהווה, למשל מיסים נמוכים יותר משאלה שנקבעו בצו, מאשר הבטחה לדבר גדול יותר, שאולי כבר לא יהיה כלל בעתיד.
ובכן, שר האוצר וראשי משרדו החליטו כבר בקיץ השנה להכליל בחוק ההסדרים שתי גזירות, שמטרותיהן לכאורה ראויות, אך בסופו של דבר מבחינת האוצר נועדו קודם כל להכניס כסף לקופת המדינה. האחת: הטלת מס על הכלים החד-פעמיים, כדי להועיל לאיכות הסביבה ובעיקר למנוע פגיעה מבעלי חיים ודגים, שלעיסת כוסות פלסטיק קיפחה לא אחת את חייהם. והשנייה: הטלת מס על משקאות ממותקים, ומשום מה גם משקאות דיאט, מטעמים של שמירה על בריאות האזרחים. שתי הגזירות ככל הנראה יפגעו בטווח הקצר בעיקר בשכבות החלשות ובמשפחות ברוכות ילדים.
הכל היה טוב ויפה, אילו אכן הושארו הפרקים הללו בתוך חוק ההסדרים. סביר להניח שבסופו של יום, אולי עם שינויים מסוימים, החוקים הדי זניחים האלה בחוק ההסדרים העצום לא היו אלה שמונעים את העברת תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים.
אולם, כאשר הבינו באוצר שההתנגדות להם רבה, עשה ליברמן "הבה ונתחכמה להם" - הוציא אותם במפתיע מחוק ההסדרים, והודיע: "מספיק שאחתום על צו - והחוקים ייכנסו לתוקף". ואכן שר האוצר, בתוקף סמכותו, חתם על צו ואחד החוקים, המס על כלים חד-פעמיים, אפילו כבר נכנס לתוקף ב-1 בנובמבר. החוק השני, המס על משקאות ממותקים, אמור להיות מיושם ב-1 בינואר הקרוב.
אולם, מכיוון שישראל היא עדיין מדינה דמוקרטית, גם צווי פתע שעליהם חותם, בסמכות, שר האוצר, עדיין זקוקים לאישור של ועדת הכספים של הכנסת.
מדוע הצווים לא הובאו מלכתחילה לאישור הוועדה?
החוק מתיר במקרה של העלאת (או הפחתת) מיסים לעשות כן באמצעות חתימת צו, באופן מיידי, על ידי שר האוצר. הסיבה: אם, למשל, כמו בעבר (למשל, אצל שר האוצר יובל שטייניץ) הוחלט להעלות באופן מיידי את המס על הסיגריות והמשקאות האלכוהוליים כדי למנוע בהלת אגירה ואנדרלמוסיה בשווקים - אם יהיה קודם דיון ממושך בכנסת. הצווים בוצעו בשווקים שעה לאחר חתימתם בחצות הלילה, אולם, על פי חוק הצווים בחתימת השר כדין הובאו לאישור, כעבור ימים אחדים, בוועדת הכספים של הכנסת.
נכון, קשה בדיעבד לבטל העלאת מס שכבר בוצעה בשטח. נאמר, שוועדת הכספים לא הייתה מתירה את העלאת המס על הסיגריות, האם ניתן יהיה להחזיר את הכסף לכל מי שכבר שילם את המחיר החדש של החפיסה? ברור שזה בלתי אפשרי, אך ניתן כך לכנסת לבטל את ההעלאה לעתיד, ועדיין כך נוהגים במדינה מתוקנת.
והנה, שר האוצר הנוכחי חתם על הצו ולא הביא אותו לאישור ועדת הכספים, למרות שעניין הייקור הצפוי פורסם וניתן היה לאגור, למשל, את הכלים החד-פעמיים. כאשר רבתה התרעומת בעיקר בקרב המפלגות החרדיות. קהל בוחריהן הוא מהצרכנים הבולטים ביותר של הכלים החד-פעמיים (מטעמי כשרות ונפשות רבות במשפחה), ולכן פנה ח"כ יעקר אשר, לשעבר יו"ר ועדת החוקה, אל יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר. הוא דרש ממנו בסוף השבוע האחרון במפגיע לכנס בדחיפות את הוועדה לדון במיסים החדשים "הפוגעים בעיקר בשכבות החלשות".
לעזרתו נרתמה היועצת המשפטית של הכנסת, ע"ד שגיא אפיק, שקבעה כי נכון היה להביא את הצווים לדיון לאישור ועדת הכספים של הכנסת וכי יש עתה לעשות כן בדחיפות, כבר מחר.
מה הייתה כוונת המשורר?
מחר צפויה לקום קול זעקה בדיון המיוחד, שכנראה יחד עם הוויכוחים בשבועות האחרונים סביב עוד 40 פרקים של חוק ההסדרים הייתה נבלעת בהם. מחר יוגשו לוועדה, למשל, נתונים של חברות המשקאות הגדולות, (שהאינטרסים שלהן בביטול העלאת המס ברורים לכולם) לפיהן אין כיום כלל מיסים על משקאות דיאט באנגליה תאילנד, מרוקו, אירלנד, הונגריה, פורטוגל, קרואטיה, מקסיקו, פרו, פנמה, ברוב מדינות ארה"ב ועוד.
ויוצגו גם נתונים על כי השכבות החלשות רוכשות כשלושת-רבעי מהכלים החד-פעמיים, בעיקר במגזרים החרדי והערבי, והם אלה שישלמו את רוב המס החדש.
ואם יימצא רק חבר כנסת מהקואליציה אחד שיחליט לעבור צד - שר האוצר ובכירי משרדו ייאלצו לגנוז את גזירות הטלת המיסים החדשים ושתי הציפורים שעל העץ יעיפו לסל את החוקים שיכולים היו להיות בידו של ליברמן, אלמלא התחכמות הוצאתם מחוק ההסדרים. מצד שני, את כל זה ליברמן ידע מראש, ומדובר באדם ופוליטיקאי חכם. לכן השאלה היא מה בעצם רצה שר האוצר שיקרה מלכתחילה? אולי נגלה בסוף.