שאול מרידור עבד שנים רבות במשרד האוצר, כשבתפקידו האחרון שימש כראש אגף התקציבים. גם הוא, כמו מאות כלכלנים אחרים שחתמו על המכתב שנחשף ב-ynet, חושש מאוד מהרפורמה המתוכננת במערכת המשפט, שתפגע לטענתו גם בכלכלה. מרידור, שהתפטר מתפקידו במשרד האוצר תוך הטחת ביקורת חריפה בשר דאז ישראל כץ, אף נאם באחת ההפגנות נגד הרפורמה.
"לא הייתה כמעט יוזמה של ממשלה בישראל שבה התאחדו כמעט כל מי שאני מכיר כאנשי מקצוע במשק הישראלי בצד הכלכלי-משפטי, כל מי שמבין קצת בדברים האלה, בדעה שמה שמציעה פה הממשלה זה הפיכה משטרית מסוכנת", אמר מרידור בראיון לשרון כידון וישי שנרב ב-ynet radio.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"בסוף, מדינת ישראל מושתתת על משטר שיש בו איזונים ובלמים, יש איזונים ובלמים בתוך הממשלה. למשל, לא כל שר יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא צריך לבדוק שזה חוקי ומי שמפרש את החוק היא היועצת המשפטית לממשלה. הוא חייב למשל להיעזר בגורמי המקצוע ולהקשיב לעצות, הוא לא חייב לקבל אותן, אבל להקשיב. זה בתוך הממשלה. בחוץ, כשהממשלה כבר עושה דברים מול האזרחים, ואל תלכו לדברים הגדולים, לכו לדברים הקטנים. הרגולטור מחליט על עסק שהוא חייב לעשות משהו וזה עולה לו הרבה כסף, אז העסק פונה לבית המשפט ורוצה לקבל צדק, ושבית המשפט ישים גבולות לשלטון, כי לשלטון יש המון כוח. את כל המערך הזה הממשלה מבקשת לשנות מהיסוד".
כמה מזה קשור לדעה הפוליטית שלך על הרפורמה הזאת, האם יש דעה כלכלית אובייקטיבית בנוגע אליה?
"אז לצערי התשובה היא כן, והיא לא קשורה בכלל לשמאל וימין. אם היו רוצים להחזיר את המצב לקדמותו לפני 30 שנה, אז לא היו הולכים ומשנים את שיטת בחירת השופטים שנקבעה בשנות ה-60 כשמנחם בגין היה באופוזיציה והוא רצה לדאוג שהשופטים לא יתמנו על ידי הפוליטיקאים. שלטון הימין דאג לזה, כן?".
הרבה כלכלנים טוענים שהרפורמה תשפיע, בין היתר, גם על דירוג האשראי של ישראל בסוכנויות. אבל השאלה היא האם בסוף אותן סוכנויות לא מסתכלות רק על החובות שיש למדינה, ופחות על עניינים משפטיים ופוליטיים? על כך אמר מרידור: "נכון שבסוף זה קשור לחובות המדינה, אבל המבחן שהסוכנויות עושות לא קשור רק לשאלה טכנית האם יש כסף לבנק או לא, הוא קשור לשאלה איך בנוי המשטר בישראל, האם יש איזונים ובלמים, האם לעסקים יש בתי משפט שיכולים להגן עליהם מפני השלטון או מפני מישהו אחר? תחשבו על בעל עסק אחר, שהוא במקרה חבר מרכז במפלגת שלטון, בוא לא נגיד איזה, זה יכול להיות משני הצדדים, אתה לא רוצה להיכנס לבית משפט ולחשוב ששופטים אותך לא לפי צדק, אלא כי אתה במקרה שמאל או ימין".
ומה בנוגע לדברים שאמר שר האוצר סמוטריץ' במסיבת העיתונאים בניסיון להרגיע את הביקורות, שבית המשפט מפרש איך שהוא רוצה הסכמים וחוזים כלכליים וצריך לשנות את זה?
"שקר שחוזרים עליו אלפי פעמים לא יהפוך לאמת. יכולה הממשלה להגיד עשר פעמים שבית המשפט לקח לעצמו סמכויות. מי שנתן לבית המשפט סמכויות זאת הכנסת, ובית המשפט לא לקח לעצמו סמכויות. זאת לא שאלה של ויכוח פוליטי. אני חוזר לכלכלה, בסוף השאלה שאתה שואל אותי היא מה יקרה? עכשיו אף אחד מהכלכלנים, ואני אגלה לכם סוד, לא יודע מה יקרה, אנחנו יודעים מה הסיכון, והוא גדול כי הוא מפר את האיזונים בצורה גסה ונותן לשלטון כוח בלי מיצרים, בלי איזונים ובלמים, לא בתוך הממשלה כי רוצים להפוך את היועצים המשפטיים לדחלילים, לא בחוץ כי הם יבחרו את השופטים ואולי גם יפטרו את השופטים, ולשופטים יהיה אסור להגיד משהו על שיקול הדעת של הממשלה".
מרידור התייחס גם לעזיבה אפשרית של חברות הייטק את ישראל: "הצמיחה של המשק הישראלי נובעת מענף שנקרא ההייטק. הענף הזה, בניגוד לכלכלות מסורתיות באירופה שיש להן המון תעשייה כבדה, ושלשנע אותה ממקום למקום זה מאוד קשה, כמו שהוא הגיע, והיום הוא רק בעיקר מוחות, מחר בבוקר יכול לא להיות פה כי לא יהיו פה השקעות ואנשים לא ירגישו בטוח לעשות פה עסקים. לצערי, קל מאוד לדבר הזה להיעלם מפה. זה מאוד מהיר ומאוד כואב, וזה עשוי לקרות. יש פה קריאת אזהרה אמיתית של כל גורמי המקצוע במדינה זאת. לא היה כדבר הזה. תחשבו, תעצרו, תפסיקו לרוץ באמוק למקום שיהפוך אותנו למדינה הרבה פחות טובה לאזרחים ולעסקים".
גם זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, שהופיע בשבוע שעבר בוועדת החוקה, התייחס בראיון ל-ynet radio להשפעה, או לטענתו לחוסר ההשפעה שתהיה לרפורמה על ההייטק: "אני לא מבין מה החשש כן? איך הרפורמה תשפיע על הייטק או על השקעות בהייטק או בכל מקום אחר, אינני מבין את זה. אבל אני כן רוצה להגיד שעצם ההשמעה הזאת של חשש מהפסקת השקעות היא מה שעשויה לגרום להפסקה בהשקעות. העולם הכלכלי עובד באופן פסיכולוגי. אם אנשים חושבים שתהיה האטה אז זה יגרום להאטה. אנשים כמו אלה שמתנגדים לרפורמה משמיעים שזה איכשהו יגרום בצורה לא מובנת להפסקת השקעות או להאטה כלשהי, זה עשויה להיות נבואה שמגשימה את עצמה".
מה אתה חושב על אזהרות נגיד בנק ישראל, שקידום הרפורמה יפגע בדירוג האשראי?
"אין שום קשר. אבל בואו נדבר באופן ענייני ולא בספינים. אני חושב שזה שהאופוזיציה אפילו לא משתתפת בדיונים של ועדת חוק, חוקה ומשפט, זו יריקה על הדמוקרטיה. הרי כאן יש דמוקרטיה, כאן יש כנסת, שישתתפו, אולי יעשו פשרה, אולי ישמיעו את קולם. אלה שמספרים שזה סוף הדמוקרטיה אלה בעצמם יורקים עליה. היו בחירות כן? זה לא רק זכויות האזרח בדמוקרטיה, יש גם עניין של העם שאומר את דברו והוא נבחר לכנסת ולמה אומרים אנחנו לא מוכנים להשתתף? יש כנסת, יש דרך לעשות את הדברים האלה. אפשר לצאת לרחובות בסדר גמור, אין בעיה, אבל תשתתפו גם בדיונים".
