ועדת הכספים של הכנסת דנה אתמול (ב') בהצעה של משרד האוצר לקבע את מס הרכישה שמשלמים משקיעי נדל"ן על קניית דירה בשיעור של 8% - ללא היכולת להפחית אותו, מה שעורר ביקורת בקרב המשתתפים בדיון. בעוד נציגי האוצר טענו כי מס רכישה גבוה על משקיעים יאפשר המשך ירידה של מחירי הדירות, גורמים בשוק הנדל"ן וגם חברי הוועדה הביעו ספקות לגבי העמדה לפיה הותרת שיעור המס הגבוה יסייע לרוכשי דירה ראשונה, בעיקר עקב המחסור בהיצע של דירות.
מדובר בתיקון לחוק מיסוי מקרקעין, במסגרתו הועלו שיעורי מס הרכישה על דירה שנייה כהוראת שעה עד תום שנת 2024 ל-8% עבור חלק השווי שעד סכום של 5,348,565 שקל ול-10% על חלק השווי שמעל סכום זה, וכעת מוצע לעגן את שיעורי מס רכישה אלה כהוראת קבע. במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק צוין כי שיעורי המס הועלו "במטרה למתן את הביקוש לרכישת דירות בידי משקיעים ולסייע בבלימת עלייה פוטנציאלית של מחירי הדירות, וזאת לצד יצירת יציבות מיסויית בשוק".
2 צפייה בגלריה
באוצר מקווים שקיבוע מס הרכישה למשקיעים יסייע בבלימת עלייה פוטנציאלית של מחירי הדירות
(צילום: ריאן פרויס)
במהלך הדיון עלה כי הוראת השעה הנוכחית ניתנת להארכה בשנתיים נוספות, עד תום 2026. בפתח הדיון אמרו נציגי האוצר כי מטרת החקיקה היא שמירה על מגמת ירידת המחירים שהחלה ב-2023, וכי מטרת המדיניות הממשלתית היא לשפר את יכולת הרכישה של דירה עבור זוגות צעירים וחסרי דיור. עוד טענו כי עידוד רכישות משקיעים אינה הדרך האפקטיבית לעידוד בנייה, כאשר רק כשליש מרכישות המשקיעים הן דירות חדשות. "אם נוריד את מס רכישה, על כל שקל רק שליש יגיע אולי לעידוד התחלות בנייה ודירות חדשות" אמר אסף וקסלר, רכז שיכון ונדל"ן במשרד האוצר.
וקסלר הוסיף כי "בסיום 2023, כ-5% ירידת מחירים ריאליים לא באה סתם, היא באה בשל עליית הריבית שהשפיעה על הביקושים, לאחר שנים של עליות מחירים מאוד גבוהות, ובסוף מטרת המדיניות היא לעצור את המדיניות של העלאת מחירים. העלאת מחירים באה בעקבות עליית הביקושים. בסוף נשאלת שאלה למי אנחנו מכוונים את הדירות החדשות, האם אנחנו מאפשרים לאזרחים לצרוך או למשקיעים – עד 2015 שיעור המשקיעים בשוק היה כ-30% מהמשקיעים בשוק".
"צריך מכת חשמל לשוק הנדל"ן"
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התנגד וטען בדיון כי "מאז הגדלת מס הרכישה ב-2021, מחירי הדיור עלו ב-19%, אולי ההיפך יגרום לירידת מחירים? אולי הורדת מס הרכישה תביא להגדלת ההיצע, בעקבותיו המחירים לא יעלו? השוק במצב קליני קשה, אנחנו צריכים לתת לו מכת חשמל, כל הצעדים הטובים שנעשו ישפיעו בעתיד, עד אז נמות. ברבעון האחרון שפל של התחלות בנייה מתחילת שנות ה-2000, בין היתר כי המשקיעים לא בשוק. בנוסף המדינה בגירעון, היא זקוקה למיסים, הקטנת המס תגדיל את הכנסות המדינה ב-3 מיליארד שקל".
ח"כ חנוך מלביצקי (הליכוד) התנגד גם הוא להצעה לקבע את מס הרכישה ואמר: "פחות מטריד אותי כן משקיעים או לא משקיעים, אני יודע שצריך להזרים דירות לשוק, ומה שעשיתם עד עכשיו לא עובד... אנשים לא ישלמו שקל כשאין להם התחייבות לדירה. יש לנו בעיה של ריבית גבוהה, מחירי קרקע גבוהים והתקציב הוא הזדמנות לעשות מהליכים שלא הייתה לנו הזדמנות לעשות קודם. בשביל להזרים דירות אתם צריכים להוריד דרסטית את מחירי הרכישה ולקבוע עוד 3 שנים מס של 10%-12% ובמקביל תקפיאו את מחירי השכירות, תתחילו לייצר אפיקי השקעה אלטרנטיבית".
ח"כ חמד עאמר (ישראל ביתנו) הוסיף: "השוק מת, הריבית כל כך גבוהה שהיא עומדת על 4.5% ואנחנו רואים שאין לנו עובדים. אנשים מפחדים לקנות ואין להם כסף לקנות. אנחנו צריכים לעורר את השוק עכשיו, והמס הזה בא ממש לתקוע את השוק. כל העניין עכשיו זה כסף, אתם שמתם את זה בתוך התקציב בגובה של חצי מיליארד שקל, אני מציע שבריבית שאנחנו נמצאים בה עכשיו נאפשר יותר רכישת דירות בכך שנוריד את המס".
מתן יגל מאגף התקציבים באוצר הוסיף: "הבעיה הכי גדולה של שוק הדיור היא מצוקת העובדים. זה נכון שיש ירידה בכמות העסקאות, היא גורמת ללחץ על הקבלנים להוריד מחירים, אם מחר בבוקר אתם רוצים עליית ביקושים, היא תעלה את המחיר, אם אתם רוצים דירות יותר זולות, אולי לא כדאי להגדיל את הביקושים".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר בסוף הדיון כי הוא מתנגד להצעה: "אני לא מסכים להפוך את זה (מס הרכישה בשיעור 8% - ה.צ) לקבוע כי אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד 3 שנים. אם בסוף השנה השר ירצה להאריך את זה בצו הוא יכול להאריך את זה בצו לעוד שנתיים. אני לא מביא את זה להצבעה".
דיווח על הכנסות משכר דירה? "מדינה טוטליטרית"
בהמשך קיימה הוועדה דיון בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, לפיה החל מהשנה מוצע לקבוע חובת דיווח הכוללת פרטים לגבי דירה מושכרת וגובה דמי השכירות ששולמו בשנה הקודמת; וכן לבטל את ההצמדה למדד של סכום התקרה הפטור ממס על הכנסה של דמי שכירות, העומד כיום על 5,470 שקל.
וקסלר אמר כי "יש פה שני צעדים, הראשון מטפל בהון שחור, וצעד שני שעוסק בעיוותי מס, שהוא ביטול ההצמדה של תקרת הפטור". הוא הוסיף כי החוק צפוי להכניס לקופת המדינה בשנת 2025 כ-60 מיליון שקל, ולאחר מספר שנים יגיע המספר למאות מיליוני שקלים בשנה.
חברי הכנסת התנגדו לקבוע חובת דיווח על כלל המשכירים, כולל אלה שאינם חייבים בתשלום מס, וטענו כי צעד כזה מצייר את כולם כ"גנבים". הם טענו כי צעד זה יביא לגלגול עלויות שכר דירה על השוכרים. גפני מתח ביקורת על ההצעה וטען: "הייתה ישיבה בנושא הזה במסגרת חוק ההסדרים האחרון, הייתי היו"ר, הרכב הוועדה היה אותו הרכב, הבאתם את אותם חוקים ודחינו אותם. חשבתם שחברי הוועדה השתנו? לא הסכמתי להצעה הזו כבר הרבה שנים, זה כאילו אנחנו במדינה טוטליטרית שהאזרח צריך לדווח על כל דבר".
