עצמאי בתחום התקשורת שחווה התקף לב בסמוך לאחר שלקוח סירב לשלם לו על עבודתו, הוכר לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב כנפגע עבודה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש אימצה את מסקנת המומחה שמינתה שלפיה מתקיים קשר סיבתי בין האירועים.
בתקופה הרלוונטית לתביעה עבד התובע (55) כעצמאי בהתקנות והספקת מערכות תקשורת ובין השאר סיפק מערכת תקשורת גדולה לחברה מסוימת. הלקוח העביר כמה תשלומים, אולם נותר לו חוב על סך 11,500 שקל. לאחר כמה התכתבויות ביניהם קבעו השניים להיפגש בבית לקוח על מנת להסדיר את התשלום. ואולם, כשהגיע זמן הפגישה התקשר העצמאי ללקוח והבין ממנו שהוא לא בביתו, תוך שהוא מבקש לדחות שוב ושוב את שעת הפגישה.
לטענת העצמאי, בעקבות הדחיות של הלקוח ואילוצו לרדוף אחריו פעם אחר פעם, הוא חש מרומה ומושפל. לדבריו מדובר באירוע חריג שגרם לו להיות כעוס ועצבני מאוד בשל היחס שקיבל מהלקוח. ואכן, יומיים בלבד לאחר מכן הוא קיבל התקף לב ואושפז בבית חולים. בנסיבות אלה ביקש בעל העסק להכיר במחלה הלבבית שנגרמה לו כתאונת עבודה.
מנגד טען הביטוח הלאומי כי בעל העסק לא הוכיח שהאירוע בכלל קרה ומתי, וכן לא הוכיח את חריגות האירוע והיותו תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו – כנדרש לצורך הכרה בתאונת עבודה.
לצורך בירור הקשר הסיבתי מינתה השופטת רובוביץ-ברכש מומחה רפואי. מסקנתו הייתה שמתקיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודת התובע לבין התפרצות אוטם שריר הלב בקרבו יומיים אחר כך. לדברי המומחה, האירוע בעבודה גרם לתובע לדחק נפשי ניכר ולשרשרת תהליכים שהביאה לערעור פתאומי ביציבות תפקוד הלב.
עו"ד רונית כהןאמנון הלויהמומחה הסביר שבהתאם לספרות הרפואית, ככל שסמיכות הזמנים בין קיומו של אירוע חריג כלשהו לבין הופעת אוטם שריר הלב קצרה יותר, כך הקשר ביניהם חזק יותר. להמחשת דבריו הוא ציטט ממחקר בו נמצא כי בעקבות הפסדה של נבחרת אנגליה לנבחרת ברזיל במונדיאל 1998 שיעור האשפוזים הדחופים בגין התקפי-לב ביומיים שלאחר ההפסד עלה דרסטית, ב-21-27%, וירד בהדרגה בימים הבאים.
"מהאמור במחקרים אלו ניתן להסיק כי מרווח זמן של 24 שעות ולעיתים אף למעלה מזה עד שבוע מתחילתו של 'אירוע חריג' ועד להופעת אוטם, ענה להגדרה של 'קיומו של קשר סיבתי'", נימק המומחה את המלצתו להכיר בתובע כנפגע עבודה.
בתוך כך המומחה דחה את ניסיון הביטוח הלאומי לטשטש את השפעת האירוע בעבודה על התקף הלב, בשל ריצה שערך התובע ביום שבו אושפז. המומחה נימק שלא הייתה זו ריצתו הראשונה של התובע, והוא מעולם לא התלונן על כאבים בחזה בזמן מאמץ כך שיש להניח שאילולא האירוע החריג בעבודה – לא היה מקבל את התקף הלב.
השופטת קבעה שחוות דעת המומחה מפורטת ומנומקת. לכן היא אימצה את מסקנתה והכירה בתובע כנפגע עבודה. ביטוח לאומי חויב לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד משה רוט
• ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי
• עו"ד רונית כהן עוסקת בנזקי גוף ותאונות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
