שר האוצר אביגדור ליברמן חושף את הגירעון
(צילום: משה מזרחי )
העודפים הפתאומיים, חסרי התקדים, בתקציב המדינה, לא היו צפויים - ובמקום לחשוב מהיכן נוטלים כספים כדי לממן פעולות ורפורמות שנדחו בעבר, כעת מתייעצים במשרד האוצר מה לעשות. מנתוני החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, עולה כי בחודש אפריל, זה החודש הרביעי ברציפות, יש בתקציב המדינה עודף של הכנסות על הוצאות, מצב שטרם היה כמותו מקום המדינה בתקופת רצף שכזאת.
ואין מדובר בעודף קטן. רק באפריל הוא הסתכם ב-8 מיליארד שקל, ויחד עם החודשים הקודמים, מדובר כבר בעודפים של 32 מיליארד שקל מתחילת השנה. כדי להפנים, הסכום הזה הוא בערך פי חמישה מהכספים שחילקה הממשלה הקודמת במסגרת תוכנית "מענק לכל אזרח".
הסיבה העיקרית היא הגידול העצום בהכנסות המדינה, בעיקר ממיסים, שהסתכמו בארבעת החודשים הראשונים של השנה כבר ב-166.6 מיליארד שקל, לעומת 132.7 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד, שאמנם כללה בתוכה גם חמישה שבועות של הגבלות האומיקרון בחודש ינואר ועד ה-7 בפברואר 2021.
הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו ב-134.6 מיליארד שקל, ומתוכן רק 2.9 מיליארד שקל עדיין הוצאו למימון תוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה. זהו צמצום של 15.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובנטרול תוכנית הסיוע, קיטון של 1%.
שיעור הגידול ממיסים עומד על 27.3% - זינוק עצום המעיד על פעילות המשק הענפה. במקביל, פחת הסיוע בגין משבר הקורונה לעסקים, שאמנם יוביל להוצאה של עוד כמיליארד שקלים בחודשים הבאם בשל זן האומיקרון. עד כה הוצאו על התוכנית הכלכלית למלחמה בקורונה כבר 177.9 מיליארד שקל, והתוספת הצפויה היא זעומה לעומת הכסף הגדול שכבר הוצא בשנתיים הקודמות.
אז מה עושים עכשיו עם הכסף?
הנה כמה רעיונות שעולים במשרד האוצר:
- הקדמה של החזרת חלק מחובות הענק של המדינה בגין משבר הקורונה. הריבית עולה בימים אלה וכדאי להיפטר מחלק מהחובות, גם אם ניטלו בריבית נמוכה יותר. בכל מקרה, חובות חדשים יעלו עוד יותר.
- אפשר כמובן גם לאפשר לאזרחי המדינה ליהנות מהעודפים הגדולים בתקציב, אחרי שנתיים קשות של משבר הקורונה וצמצומים בתחומים שונים. אולם, שר האוצר אביגדור ליברמן כבר הודיע כי "לא תהיה כלכלת בחירות. לא במשמרת שלי. זה יזיק למדינה ולמשק".
- ובכל זאת, מהלך אחד כבר עשה השר ליברמן בחודש שעבר בכיוון הזה, דווקא בגלל עודפי גביית המיסים - הוזלת המס על הדלק במחצית השקל. האם יקיים את הבטחתו לבחון הפחתה נוספת של המס אם קופת המדינה תאפשר זאת?
- ואפשר כמובן גם לסיים את הפארסה על המתמחים בבתי החולים, לשלם תוספת גבוהה יותר מ-100 שקל לחודש למשתכרי שכר המינימום, להקטין את הצפיפות בבתי הספר ולזרז את פעולות הממשלה הקשורות במשבר האקלים העולמי, שבעבר נטען כי אין לנו תקציב מספיק לכך בעת הזאת.
ורעיון שלנו: מדוע שלא תנוצל ההזדמנות ונקודות הזיכוי ממס להורים עובדים ישולמו גם לילדים מעבר לגיל 12, עד גיל הגיוס לצבא? מדוע לא להוסיף נקודות, בתוכנית שההצבעה בכנסת עומדת לאשרה סופית ממש בימים האלה, לא רק לילדים בגיל 6 עד 12? בגיל 13 הילד כבר מסתדר לבד עם ההוצאות עליו?
ועוד רעיון, שתמיד מתנגדים לו במשרד האוצר, אולם כזה שאומץ כבר במדינות רבות: מתן פטור מוחלט ממס ערך מוסף על תרופות. לא מדובר באובדן כסף ענק מהכנסות המדינה, אולם בבשורה אמיתית לציבור החולה והמבוגר, שחלקו צורך תרופות יקרות מאוד, אף כאלה שאינן בסל הבריאות.
בכל מקרה, באוצר חייבים לקבל כעת החלטה מה לעשות עם עודפי הכסף בדיוק כמו מי שלפתע קיבל ירושה או זכה בלוטו, שחייב לתכנן את מהלכיו הכלכליים הבאים.
להותיר את המצב כמות שהוא, עם עודפים בלתי מנוצלים בקופה, תהיה שגיאה. ותנו לנו גם להאמין שאם יוכרזו בחירות, והאפשרות הזאת סבירה למדי בימים האלה, ממש לא בטוח שמילה של ליברמן תישאר מילה ב-100%. אולי לא תנוהל כלכלת בחירות פרועה, כפי שניהלו ראשי ממשלה ושרי אוצר בעבר, אולם סיוע פה ושם למגזרים מסוימים שבנט-לפיד-ליברמן יחפצו ביקרם - סביר מאוד שיהיה.
