ההפגנות נגד התקדמות החקיקה המשפטית מולידות עימותים רבים בין המפגנים לשוטרים, וכן עימותים בין אזרחים עם דעות פוליטיות מנוגדות. מילים חריפות נזרקות לאוויר ונכתבות על גבי שלטים, ומקרים לא מעטים של נזק לגוף ולרכוש מתרחשים בלהט היצרים.
במסגרת עוד יום של הפגנות ושיבושים, עו"ד אמיר ברכה המתמחה במשפט פלילי, עו"ד ערן יעקובוביץ ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות' העוסק בדיני ביטוח, ועו"ד גיא אופיר המתמחה בדיני לשון הרע, סייעו לנו בתשובות לשאלות הרלוונטיות בנושא.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הפגנתי נגד הרפורמה ושוטר עצר אותי. אין לי מושג למה. אחרי כמה שעות שוחררתי. מה המשמעות המשפטית של זה?
ראשית יש להבחין בין עיכוב לבין מעצר. בהפגנות רבות המשטרה יכולה לנקוט בהליך של עיכוב. המשמעות היא במובחן ממעצר, שעיכוב יכול להיות לפרק זמן של 6-3 שעות בלבד, והעניין לא בהכרח מהווה פתיחה של תיק פלילי. לרוב זה נעשה בכדי להרגיע את הרוחות, ולהרחיק גורמים שנראים לשוטרים כמובילי ההפגנה. המעוכב יכול לשהות בתחנת משטרה, בשטח או בניידת. לעומת זאת, מעצר מהווה פתיחת תיק פלילי ויהיה לך רישום פלילי, כך שאם למשל תרצה להוציא תעודת יושר לא תוכל, אלא אם כן התיק ייסגר מחוסר אשמה. דבר נוסף, בהליך של מעצר ניתן לעצור אותך עד 24 שעות ללא שופט. אם רוצים להאריך את המעצר מעבר ל-24 שעות צריך להביא את החשוד בפני שופט מעצרים.
במהלך ההפגנה מפגין מהמחנה הנגדי קילל אותי ופגע בי פיזית, מה הדין?
לגבי קללות, זה אמנם לא נעים, אבל לא בהכרח יוביל לנקיטת צעדים פלילים, אלא אם כן מדובר בקללות שנשמעות או עלולות להישמע כאיום או הסתה לפגיעה פיזית, ואז כמובן כמו במקרה של אלימות פיזית הדבר דורש פנייה למשטרה והגשת תלונה. עו"ד אמיר ברכה מדגיש כי "מוצע למפגין לתעד הכל, היות ואם לא יהיו בידיך פרטיו של התוקף, המשטרה לא תוכל לעשות דבר. אם תיעדת את האירוע וצילמת תמונת סטילס של התוקף, הדבר יסייע למשטרה שתוכל לפעול לאתר אותו".
מה חשוב למפגינים לדעת כדי להימנע מחשיפה למישור הפלילי?
כידוע, חופש ההפגנה היא זכות יסוד בסיסית במדינה דמוקרטית, אבל גם חופש התנועה. "ומשכך", מסביר עו"ד ברכה. "לא ניתן לדרוש זכות אחת באמצעות דריסה של אחרת. הפגן בכיף, אך הישמע להוראות של השוטרים בשטח. אם תעמוד על המדרכה עם שלט איש לא יעשה לך דבר, אבל אם תפר את הסדר הציבורי, או תתגרה בשוטר ותעליב אותו אתה מסתכן. יש לזכור כי שוטר הוא עובד ציבור ותפקידו להגן עליך ועל הסדר הציבורי".
מתי מפגין יובא למעצר בבית משפט ומה זכויותיו?
ככלל, מעצר הוא כל תפיסה של אדם למעלה מ-6 שעות. בשלב זה אמור קצין משטרה להכריע האם לבקש בעניינו הארכת מעצר, ובמקרה כזה הוא יובא לדיון בפני שופט מעצרים בתוך 24 שעות מרגע המעצר. למשל, אדם שתקף פיזית שוטר בהפגנה, או אדם שנקט בוונדליזם עלולים למצוא עצמם עצורים. כלל נוסף שרלוונטי גם לכאן, בדיון המעצר השופט בוחן את עילת המעצר, והאם יש צורך בהמשך מעצר מאחורי סורג ובריח או שניתן להסתפק בחלופת מעצר נאותה, כמו מעצר בית או מעצר אדם. עו"ד ברכה מסביר כי השופט יורה על הארכת מעצר רק אם הוא יוכח באופן מוחלט שמדובר באדם שנשקפת ממנו סכנה לציבור ו/או שהוא עלול לשבש הליכי חקירה/משפט, ושאין חלופת מעצר שתפגע בזכויותיו בדרך פחותה יותר.
3 צפייה בגלריה
אולם בית משפט. קצין משטרה צריך להכריע האם להביא את העצור בפני שופט
(צילום: יואב דודקביץ' )
ככל שנפתח לי תיק פלילי מה אני צריך לעשות?
התשובה נחלקת לשניים, ככל שיוגש כתב אישום עליך לפנות לעו"ד העוסק בתחום הפלילי על מנת שייצג אותך. ככל שהאישום איננו חמור אפשר יהיה לבקש לסיים את ההליך באי הרשעה. "יחד עם זאת, מניסיון העבר שלי", מסביר עו"ד ברכה. "במקרים של הפגנות, וככל שלא מדובר בעבירה חמורה כמו תקיפת שוטרים וכיו"ב, המדינה תימנע מהגשת כתב אישום ותסגור את התיק. אם התיק נסגר מחוסר ראיות (ולא מחוסר אשמה) הדבר יותיר כתם ברישום הפלילי שלך מאחר שהתיק נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה. אם למשל, בעתיד, שוטר יעצור אותך בחשד לעבירת תנועה, הוא ישר יראה את הרישום ושהיה לך תיק שנסגר מחוסר ראיות. זה מעמיד אותך באור לא טוב. במקרה כזה מאפשרת המדינה להגיש בקשות לשינוי עילת סגירה מחוסר בראיות לחוסר אשמה, ו/או להגשת חנינה לשם מחיקת הרישום הפלילי לנשיא המדינה. על כל פנים המתן, ואם תראה שהתיק לא נסגר פנה לסנגור לשם היוועצות והגשת הבקשה לשינוי עילת הסגירה / החנינה".
במהלך ההפגנה עמדתי עם שלט שנטען כי המלל בו פלילי, מה מותר ומה אסור לומר/לכתוב על מנת להימנע מחקירה פלילית?
ככל, חופש הביטוי הוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, לכן נשיאת שלט עם כיתוב פרובוקטיבי ככל שיהיה לא אמור להוות עילה לפתיחת תיק, אלא אם כן השלט כולל תוכן מסית או קריאה לאלימות. רק קריאה ישירה לביצוע מעשים פליליים כמו אלימות וכיו"ב יהוו עילה לחקירה פלילית.
מה על המפגינים לדעת על מנת להימנע מחשיפה משפטית ללשון הרע?
עו"ד גיא אופיר המתמחה בדיני לשון הרע מסביר כי ההפגנה היא דרך מוחשית למימוש גם של חופש הביטוי. "כבר בשנות השמונים יצא בג"ץ להגנת ח"כ כהנא, שהיה איש ימין קיצוני שנוי במחלוקת, ופסק לטובתו כי 'חופש הביטוי אינו רק החופש לבטא או לשמוע דברים המקובלים על הכול. חופש הביטוי הוא גם החופש לבטא דעות מסוכנות, מרגיזות וסוטות, אשר הציבור סולד מהן ושונא אותן. חופש התהלוכה איננו רק החופש של ילדים וזרי פרחים בידיהם לצעוד ברחובה של עיר, אלא זה חופש הצעידה של אנשים, אשר דעותיהם אינן מקובלות, ועצם הצעידה מרגיזה ומעוררת כעס. נקודת המוצא היא כי חופש הדיבור ביטויו הבולט בכך שמעניקים אותו גם לאלו שדעותיהם נראות כמוטעות ואף מסוכנות'". ברוח פסיקה זו ניתנה בישראל חופש רב לביטוי. עו"ד אופיר מסביר כי כלל הזהב הוא כך - למפגין הזכות לבטא את כל דעותיו, אפילו בלשון חריפה, כאשר הגבול הינו בקריאה ישירה לאלימות פיזית, רצח, גזענות (הכוונה לגזענות שיש בה קריאה לפגיעה פיזית במיעוט) או להטרדה מינית. "במילים אחרות, כל עוד אין קריאה לפגיעה פיזית, מינית או גזענית, הביטוי לרוב מותר".
האם מותר לפרסם בפייסבוק שצריך לחסום כבישים?
עו"ד גיא אופיר: "ובכן, גם אם האקט שהמוחה קורא לבצע עלול להוות עבירה פלילית, אני סבור שכל עוד זה לא קריאה לאלימות או לפגיעה קשה במרקם החיים, לא יינקטו הליכים פליליים. חשוב להזכיר כי לגופים נשוא המחאה יש גם זכויות אזרחיות שהם יכולים לאכוף אל מול המפגין. אך כאשר מדובר במחאה והבעת דעה, בתי המשפט אינם נוהגים לראות בפרסומים כנושא להתדיינות משפטית. כך למשל, כאשר אדם קרא לעמותה ימנית "פאשיסטית", בית המשפט העליון פסק שמדובר בוויכוח פוליטי, ולא נושא לתביעת לשון הרע. אולם אדם שלעג לשרה נתניהו בצורה מינית, הורשע בהטרדה מינית".
הפגנתי נגד הרפורמה ובמהלכה שוטר פגע בי והרס לי את הציוד, האם ניתן לתבוע?
כל מקרה לגופו. יחד עם זאת, עו"ד ערן יעקובוביץ ועו"ד מתן שרפי ממחלקת נזקי רכוש וגוף ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות', מציינים כי תביעות אזרחיות כנגד המשטרה נידונות כתביעות נזיקיות לכל דבר ועניין, ועל כן יש להוכיח כי השוטר התנהל באופן שאינו עולה בקנה אחד עם התנהלות מקצועית ברמה סבירה של שוטר בנסיבות העניין, תוך שימוש מופרז בכוח. יצוין כי בהתאם לדין, התביעה מוגשת כנגד המדינה ולא כנגד שוטר הספציפי. יחד עם זאת, בית המשפט הדגיש לא פעם כי לא כל פעולה שחורגת ממתחם הסבירות מהווה עילה לתשלום פיצויים. באחד מפסקי הדין נכתב: "כאשר שוטרים או חיילים פועלים בתנאי לחץ וחירום, שלא הם גרמו, המונעים מהם שקילה ובחינה רגילים של החלופות ומחייבים החלטה מהירה שלא ניתן להתכונן אליה מראש, יש לבחון את סבירות פעולתם במסגרת תנאים מיוחדים אלה. אין לנתק את ההתנהגות מהתנאים שסבבו אותה. אין להעתיק את ההתנהגות ל"תנאי מעבדה"".
מפגין מהמחנה הנגדי פגע בי פיזית, אני רוצה שישלם על הנזק הגופני שהסב לי, מה אני יכול לעשות?
לרשות מפגין שנפגע כתוצאה מפגיעה של מפגין אחר עומדת האפשרות להגיש תביעה אזרחית מכוח סעיף 23 לפקודת הנזיקין, שמתייחס לעוולת התקיפה. לשון הפקודה קובעת כי מדובר על שימוש בכוח מכל סוג שהוא ובמתכוון נגד גופו של אדם שלא בהסכמתו. כך למשל, הרמת יד והכאה מהווה תקיפה מכוח פקודת הנזיקין. כך גם השלכה של חפץ או כל פעולה אלימה אחרת שתכליתה להסב נזק. עו"ד ערן יעקובוביץ ועו"ד מתן שרפי מציינים כי לצורך הגשת תביעה, על המותקף, ככל שהדבר ניתן, לאסוף את פרטי העדים לאירוע. בשלב הבא, יש לגשת לבית החולים או לקופ"ח, בסמוך ככל שניתן למועד ההתרחשות. בנוסף, בשלב מאוחר יותר, טרום הגשת התביעה, יש לפנות לרופא מומחה על מנת לקבל חוות דעת מקצועית בנוגע לנזקים הפיזיים ו/או הנפשיים שנגרמו כתוצאה מהתקיפה. לצד האמור, סעיף 24 לפקודת הנזיקין קובע מספר חריגים ששוללים את זכותו של הנפגע לקבל פיצוי. כך למשל, אם התוקף עשה את המעשה (בסבירות) על מנת להגן על עצמו או זולתו מפגיעה בחייהם ו/או למנוע מהמותקף להיכנס שלא כדין למקרקעין.
איזה ביטוח כדאי שיהיה לי על מנת להיות מכוסה אם נפגעתי בגוף או נפגע רכושי גם בהפגנה?
עו"ד ערן יעקובוביץ: "מבוטח שרכש ביטוח תאונות אישיות יכול לפנות למבטחת שלו, שכן הפוליסה מכסה, בין היתר, נזקי גוף שנגרמו למבוטח כתוצאה מאירוע תאונתי/פתאומי שלא תוכנן על ידי המבוטח. לצד זאת, חברת הביטוח יכולה לטעון שאין הוא זכאי לקבלת פיצוי. הסיבה - בפוליסה קיים חריג לכיסוי בגין נזק שנגרם כתוצאה "מהשתתפות פעילה במהפכה, מרד, פרעות, מהומות..." במקרה של מחלוקת, הסוגייה תגיע לפתחו של בית המשפט שיידרש לפסוק האם השתתפות בהפגנה ופציעה במסגרתה עולה לכדי חריג בפוליסה. בנוסף, ככל והנפגע פעל שלא במסגרת החוק, לדוגמא, חסם כביש ללא היתר של משטרת ישראל וכתוצאה מכך נפגע בגופו במהלך פינוי הציר, יכולה המבטחת לטעון כי מדובר על 'הסתכנות מרצון' - חריג לכיסוי הביטוחי".
פורסם לראשונה: 09:15, 08.03.23
