כולנו כבר הבנו שכדי להתקבל היום לתעשיית ההיי-טק, מספיק להוכיח שיש לך דופק. וכיוון שידוע שבכל צחוק יש גרעין של אמת, הרי שהעובדה שחוקרת סרטן, עיתונאי, סטודנט לסיעוד, מלצר, גננת ועוד בעלי מקצועות מתחום ה"לואו־טק" עשו את הקפיצה הגדולה מחוסר ידיעה איך יגמרו את החודש, למשכורת שמנה ולתכנון איך יחסלו את ה"תן־ביס" - שולחת אותנו לבדוק איך הם הצליחו להשתלב בתפקידים טכנולוגיים בחברות ההיי-טק שרובנו קוראים עליהן במדורי הכלכלה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
עד לא מזמן היה ברור שחייבים לעבור במסלול הקלאסי של לימודי מדעים בתיכון, שמובילים לתפקיד טכנולוגי בשירות הצבאי, אבל בשנתיים האחרונות הכוח הולך ועובר לידיהם של העובדים. לפי דו"ח רשמי של רשות החדשנות, כ־13,000 אלף עובדים מיומנים חסרים כיום בשוק ההיי-טק הישראלי. הביקוש האדיר גורר הצעות שכר מרקיעות שחקים למתאימים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע לשכיר בחברת היי-טק עמד באוקטובר 2021 על 25,812 שקל. על פי אתר ג'ובאינפו, המעדכן את טבלאות השכר בענף אחת לרבעון, מתכנת עם שתי שנות ותק בלבד מרוויח כ־28 אלף שקל בחודש, ואילו ראש צוות - כ־38 אלף. וכשאלו הסכומים - די ברור מדוע עוזבים צעירים רבים את המקצוע שלהם ומנסים להשתלב במהפכה.
אחד הגורמים שנכנסים אל הרווח הזה שבין הרצוי והמצוי הן חברות שעושות מה שנקרא "הכשרה תוך כדי עבודה", כמו למשל ITC, Israel Tech Challenge, ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי שני יוצאי 8200 במטרה לאפשר למי שיש להם יכולות למידה לרכוש מיומנויות וניסיון, שיסייעו להשתלב במקצועות הטכנולוגיים. המסלול מאפשר ל"ג'וניורים", שלא ממש מועדפים על המעסיקים, לדלג על שלב ה"אין ניסיון", ולקפוץ למים האמיתיים של העבודה. עבור רבים מהם זהו נתון משנה חיים.
קחו למשל את הדר ברייר, 36, שזכורה כאחת המשתתפות ב"חתונה ממבט ראשון" שמצאה תפקיד חדש, מבטיח ומאתגר, בתחום ההיי-טק.
מה את עושה בתפקיד?
"אני מדענית נתונים (דאטה סאיינטיסט) בחברת ברידג'יפיי, שעוסקת בטראוול־טק, כלומר בחיבור בין טכנולוגיה וטיולים. הכול החל כשבקורונה חשבתי שזו הזדמנות לעשות שינוי, ואחרי תקופה בבית התחלתי ללמוד את שפת התכנות פייתון והיה לי מאוד נחמד. הרגשתי שאני רוצה להתקרב יותר לעולם הזה, שזה משהו שאהיה טובה בו".
לאחר שהחליטה שהיא אוהבת תכנות, הלכה ללמוד את התחום בקורס הבזק של ITC.
האמנת שאת יכולה לעשות מעבר כזה?
"כן. יש לי תואר שני בביולוגיה, ויש לי נטייה ריאלית וחשיבה מתמטית".
אחרי התמחות קצרה, היא חלק מהמערך שמפתח אפליקציות למטיילים.
ואת נהנית?
"כן. זה מאתגר, זו סביבה אחרת של עבודה. כל העולם הזה חדש לי; מערך העבודה, האופן שבו דברים מתנהלים, האינטגרציה בין אנשים, ענייני דד־ליין. במעבדת הסרטן שבה עבדתי בשיבא עבדנו בצורה אחרת לגמרי, והמעבר בין התחומים היה חד".
והשכר?
"תקרת השכר בהיי-טק היא מן הסתם מאוד גבוהה, ומכאן אני יכולה רק לעלות. בביולוגיה הגעתי כבר לתקרת השכר שלי, שזה כמו השכר ההתחלתי בהיי-טק, רק שבהיי-טק הוא עולה אקספוננציאלית עם הזמן". לפי הבדיקות שערכנו בהתאם להגדרת התפקיד של ברייר, מדובר בשכר ממוצע התחלתי של 22 אלף שקלים בחודש.
איגור נילוב מראשון־לציון, בן יחיד לאם חד־הורית, היה סטודנט לסיעוד ופירנס עצמו במלצרות, כאשר הקורונה עצרה לו את העבודה ואת הלימודים. הוא היה בן 28 וניצב בפני שוקת שבורה. לאחר הכשרה קצרה הפך תוך שבעה חודשים למדען נתונים בחברת "אקסקו", שמסייעת לאתרי תוכן להשאיר את הגולשים יותר זמן באתר.
"אני לגמרי סיפור סינדרלה", הוא צוחק. "ישבתי בבית בחל"ת, חייתי מהיד לפה. הייתי חייב למצוא פתרון כדי להרוויח כסף. התחלתי ללמוד תכנות באופן עצמאי ופתאום ראיתי שזה מעניין אותי. הבנתי שיש לי פה הזדמנות טובה לעשות הסבת מקצוע, והתחלתי לחפש קורס מתאים". היום הוא כבר אחרי הלימודים וההכשרה, וגם אחרי ההתמחות בחברה, "שפתאום התרחבה והיו צריכים עובדים, והחליטו להשאיר אותי שם. התמזל מזלי כי אפשר לומר שבשנה אחת כל העולם שלי התהפך".
אתה מן הסתם מרוויח יותר מאמא.
"כן. היום אני תומך באמא שלי כשצריך, ואם חס וחלילה היא תצטרך לנוח מהעבודה או לחפש עבודה חדשה - אני יכול לאפשר לה את זה. בנוסף, בת הזוג שלי מחפשת עכשיו את הכיוון הבא שלה, ואם לא הייתי עובד בהיי-טק, היא לא הייתה יכולה לקחת הפסקה ולחשוב מה היא רוצה לעשות בחיים".
ומה עם הלחץ ושעות העבודה?
"בכל עבודה יש מחויבות. אנשים שהולכים לעבוד בהיי-טק חייבים להיות שאפתנים וחשוב שהתחום יסקרן אותם ויגרום להם סיפוק אישי. זה יתקזז עם הסטרס. נכון, ימי העבודה ארוכים, לוקח לי זמן ללמוד דברים חדשים, ואני משקיע מעבר לשעות הרשמיות, אבל אני נהנה. הייתי גם ברמן ומלצר. נו, ושם אין סטרס ולחץ?".
ואיך השכר?
"אפשר להגיד שהמשכורת החדשה הפכה את עולמי. בעבר הרווחתי קרוב למינימום, בסביבות 6,000־7,000 שקל בחודש, ועם שכירות בתל־אביב לא נשאר מזה הרבה. שלא לדבר על אפשרות לחסוך או לצאת וליהנות עם חברים. היום אני מרוויח קרוב לכפול".
"כשהחלטתי על המעבר מתקשורת להיי-טק היה לי אמנם אפס ניסיון, אבל אני מתעניין בתחום. באמצע שנות ה־20 שלי התחלתי ללמוד תכנות מאנשים טובים שהעלו תכנים לאינטרנט, וב־2020 כל הכוכבים הסתדרו ועשיתי את המעבר", אומר כתב גלי צה"ל לשעבר שיבל כרמי מנסור, שכבר שנה וחצי עובד כמתכנת בחברת "ספוט", שמייעלת ומוזילה תהליכים ומשאבים בענן.
"יש לי תשוקה לטכנולוגיה, אז כרגע אני נהנה מהאתגר היומי. כל יום הוא שונה. לשמחתי גם הגעתי לחברה שבה שמים דגש על לפתח אותך, ואני לומד הרבה".
זה קשה יותר ממה שחשבת?
"זה מאתגר. אני לא מתכנת טילים, אבל זו עבודה שדורשת מאמץ קוגניטיבי ממושך. אתה רוצה קצת לפעמים לכבות את המוח".
אבל גם בעיתונות לא בדיוק מכבים את המוח.
"נכון ובהקשר הזה יש הרבה נקודות ממשק עם הקריירה הקודמת, בין אם זה להיות בשידור פתוח שלוש שעות או לעבוד על כתבה מול דד־ליין. נכנסתי להיי-טק כסוג של הרפתקה והתנסות, במודעות גמורה שזה יכול להסתיים בכך שאדפוק את הראש בקיר. אבל האמת היא, שבכל המובנים, עד עכשיו, הכול מעבר לציפיות".
ממליץ לחבריך?
"כן. רוב האנשים לא זוכים לעבוד במה שהם אוהבים. אז אם הם כבר עושים משהו שמאמלל אותם, לפחות שיעשו כסף".
והשכר?
"הכול יחסי. זה תחום, שבניגוד לתחום התקשורת המסורתית נמצא בצמיחה. אז מן הסתם זה משפיע על כל הפרמטרים שהשכר הוא חלק חשוב מהם, ובסופו של דבר בשבילו אנחנו יוצאים לעבוד, אבל לא רק. יש עוד גורמים חשובים, שזה תנאי העבודה וההתחשבות".
נאור קהלני, 32, במקור מירושלים והיום מתל־אביב, עברה מהפך בזכות מסלול הלימודים הישיר להיי-טק. מי שהייתה במשך שנים גננת במשרה מלאה וניהלה במקביל גם עסק עצמאי כמעצבת בגדים, הבינה לפני שנתיים שהיא חייבת לעבור למקצוע שיאפשר לה להתפתח וגם לכלכל את עצמה בכבוד. "ראיתי ש־ITC נותנים תנאים טובים לתשלום על הקורס, וככה התחלתי את הלימודים, בלי ידע או ניסיון קודם".
לא חששת?
"האמת שכן, אבל התמיכה של הצוות בקורס הייתה מעולה. כשלא הצלחתי לעבור מבחן, נתנו לי הזדמנות נוספת כי ראו את המחויבות שלי, את הנחישות, את זה שנשארתי ללמוד מעבר לשעות הלימוד". הארגון ממשיך ללוות את התלמידים, מצייד אותם בקורות חיים כתובים כך שהמגייסים בחברות ההיי-טק יזהו את הערך המוסף שלהם, ומכינים אותם לראיונות עבודה גם בסימולציות של אחד על אחד. אחרי חמישה חודשי הכשרה, קהלני כבר יכולה לציין בקורות החיים שלה את התואר מתכנתת.
את ההתמחות עשתה קהלני בחברת ג'אמא, שמחברת בין קהילות שחברות בהן אמהות לילדים צעירים. ולמרות שמעולם לא האמינה שתוכל לעבוד בתחום טכנולוגי היא בונה כיום תשתיות דיגיטליות ואפליקציות, ומרוויחה סכומים שלפני כן הייתה יכולה רק לדמיין. "פי שניים, ואני מדברת איתך על שכר התחלתי".
את מרשה לעצמך דברים שלא הרשית לעצמך קודם?
"נתחיל מזה שאני מרשה לעצמי לגור בדירה בתל־אביב, מה שלא יכולתי קודם. ובכלל, כל איכות החיים שלי השתפרה".
ואיך המעבר מתפקיד יצירתי או עבודה עם ילדים לתפקיד הנוכחי?
"אני מוצאת את הפן העיצובי גם בתפקיד החדש, כי חלק מהעבודה שלי זה להחליט איך ייראה כל הצד הוויזואלי שהמשתמש יחווה על המסך. ולגבי הגעגוע לילדים, עשיתי את הצעד הזה מבחירה ואני שלמה איתו. צריך מאוד לרצות את זה ובעיקר להתנסות. יחד עם זה צריך לזכור, שהעבודה בהיי-טק, ובאופן כללי בתחום התכנות, מאוד מאתגרת, כי מצפים ממך לעבוד באופן עצמאי וללמוד דברים חדשים ולפתור משימות".
מי שמכיר מקרוב את חוסר הביטחון הזה הוא רפאל אוזן, יליד צרפת, כיום יזם סדרתי ואחד הבעלים של ארגון ITC.
"גדלתי בצרפת בחבל שמפיין, שזה הכי רחוק ממרכז טכנולוגיה, אבל התאהבתי בתכנות. קניתי ספרים בנושא ולמדתי בעצמי, אבל הבנתי שאם אני רוצה להתמקצע, אני צריך להיות בין אנשים שמתעניינים בתחום. עליתי לארץ, מצאתי תוכנית של 'נעלה', התחלתי ללמוד עברית, וכשהתגייסתי הגעתי ל־8200 והבנתי שקורה שם משהו מדהים - שיודעים לזהות אנשים על בסיס פוטנציאל, ולהכשיר ולהתאים אותם תוך כמה חודשים".
כשהשתחרר החליט אוזן לאמץ את הגישה של 8200 גם באזרחות, ולהכשיר אנשים לעבודה בהיי-טק. "אנחנו בודקים עם החברות המובילות מהם התפקידים החסרים להם בכל זמן נתון, ומתאימים את נושאי הלימוד. זה מה שיוצר מעל 90 אחוז של השמה בטכנולוגיה", אומר אוזן. לדבריו לא צריך ראש אנליטי בהכרח אבל מתברר שלא עבור כולם מדובר במסלול חלק.
"יש לי לא מעט חברים שהלכו על מה שחשבו כמסלול הבטוח להיי-טק ובסוף עזבו, נשרו או פוטרו", אומר לנו צעיר מתל־אביב, יוצא אחת מיחידות המודיעין. "התחום מאוד תובעני וטובעני עבור מי שמגיעים עם אפס ניסיון ולא עברו את המסלולים המחשלים של הצבא למשל, או לא עבדו לפני כן במשהו טכנולוגי. אני מצטער להשבית את השמחה, אבל מישהו צריך להגיד גם את זה".
עם כמות המשרות הפנויות וגובה השכר שמרקיעים שחקים, ועם הכרזת הממשלה שממריצה את התחום ומתכוונת להגדיל את שיעור המועסקים בו מ־10 ל־15 אחוז - ברור שתהיה נהירה של צעירים להיי-טק, אומר ד"ר אופיר פינטו, כלכלן התנהגותי, סמנכ"ל התכנון והמחקר בשירות התעסוקה. "אם פעם היתה לנו את הפריבילגיה לחשוש ממקצועות כמו מחשבים ומתמטיקה", הוא מוסיף, "היום ברור לצעירים שהם חייבים לפצח את הפחד".
