השקל נחלש היום (ב') משמעותית אל מול הדולר ושערו היציג נקבע על 3.2820 שקלים, ירידה של כ-1.31%. זאת, לצד העלייה החדה במחירי הנפט הגולמי בצל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אשר היום (ב') שברו שיאים, עלול להוביל לכך שמחיר הדלק בישראל יטפס בחודש הבא ללמעלה משמונה שקלים לליטר, אם העלייה תימשך עד סוף החודש.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הנפט הגולמי מסוג WTI נסחר כעת סביב 123.5 דולרים לחבית, עלייה של כ-7%, והנפט מסוג ברנט סביב 126.3 דולרים לחבית, לאחר שמוקדם יותר היום הגיע לכמעט 140 דולר לחבית. בסך הכל זינק הנפט הגולמי בכ-25%-30% בחמשת הימים האחרונים.
בתוך כך, שער האירו ירד בכ-0.6% ושערו היציג נקבע על 3.5559 שקלים, בין היתר בשל קרבת ארצות אירופה לאזור הלחימה באוקראינה וההיתכנות לקליטת מיליוני פליטים בארצות אירופה בשבועות הקרובים.
השקל הישראלי נחלש בימים האחרונים משערים קרובים ל-3.20 שקל לדולר עד לקרבת 3.30 דולר, ולמעשה השער עלה מהשפל של 3.04 שקל שנרשם סמוך לסוף שנת 2021, בכ-8.5%. אמש נקבע השער היציג על 3.245 שקלים - עלייה של כ-0.15%.
השפעת העלייה בשער הדולר צפויה להתבטא בהתייקרויות של חלק ממוצרי היבוא ובעוד עלייה בשיעור האינפלציה בישראל שכבר חצה את רף 3%, שהוא הרף העליון של יעד האינפלציה שקבעה הממשלה (1%-3%).
בנק ישראל לא התערב במט"ח בפברואר
מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום (ב') עולה כי בחודש פברואר לא רכש הבנק אפילו דולר אחד בשוק מטבע חוץ. מדובר בפעם בראשונה מאז 2019 שבנק ישראל לא התערב במסחר במט"ח במשך חודש שלם. זאת, לאחר שהיו חודשים בשנתיים האחרונות שבהן רכש הבנק המרכזי מיליארדי דולרים בחודש אחד כדי להגן על היצוא הישראלי ולמנוע התחזקות יתרה של השקל. בכל שנת 2021 רכש בנק ישראל 34.8 מיליארד דולר – שיא בכל הזמנים.
הרכישות הגבוהות גרמו לביקורת של מבקר המדינה וקרן המטבע הבינלאומית, שטענו כי אין זה נכון שבנק ישראל מקבע באופן מלאכותי את שער השקל מול המטבעות הזרים בשער גבוה יותר מהמצב בשוק החופשי. עם תחילת הפקדת הגז בישראל ומכירתו תמורת מיליארדי דולרים בחו"ל הוחלט בבנק ישראל לרכוש מדי חודש מיליוני דולרים כדי למנוע את הצפת השוק המקומי בדולרים ולגרום לתיסוף של השקל. לאחרונה ביטל בנק ישראל את החלטתו ורכישת הדולרים לקיזוז ההכנסות מהגז נפסקו.
עוד עולה מנתוני בנק ישראל, כי יתרות מטבע החוץ של ישראל הסתכמו בסוף חודש פברואר 2022 בסך 207.065 מיליארד דולר, קיטון של 1.692 מיליארד דולר לעומת סוף החודש הקודם. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 45.1%.
הקיטון מוסבר על ידי שערוך יתרות מטבע החוץ בסך של 1.108 מיליארד דולר והעברות הממשלה לחו"ל בסך של כ- 838 מיליון דולר. לעומת זאת הקיטון קוזז בחלקו על ידי העברות המגזר הפרטי בסכום כולל של כ- 254 מיליון דולר.
"הריצה לעבר 'אי-המבטחים' ממשיכה לחזק את הדולר"
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, אמר בשיחה עם ynet כי על שוק המט"ח משפיעים, בין היתר, "הרחבת הסנקציות על רוסיה והפסקת פעולתן של חברות כרטיסי האשראי ויזה ומאסטרקראד ברוסיה".
עוד אמר פריימן, כי השבתת מרבית הטיסות גוררת ללחץ בשוק המטבע והרובל צולל אל רמת שפל היסטורית כשנסחר בפתיחת המסחר, באזור 138 רובל לדולר. "לצד חולשת הרובל אל מול הדולר, ממשיך האירו להיפגע אף הוא מהמלחמה באוקראינה והוא שב ונחלש לעבר רמות שלא נראו מאז מאי 2020, כאשר הוא נסחר מתחת לרמת 1.09 דולר לאירו".
עוד ציין מנכ"ל פריקו, כי "בהיעדר פתרון באופק, הריצה לעבר 'אי-המבטחים' ממשיכה לחזק את הדולר ולתרום לביקוש הגובר לאג"ח דולרי, דבר המביא לעליית מחיר האג"ח ולירידת התשואה".
יצוין, כי לקראת פגישת ועדת השוק הפתוח בארה"ב בשבוע הבא, ההערכה היא כי עליית המחירים החדה שנרשמה בשוק חומרי הגלם, הממתנת את הביקושים תגרור למשנה זהירות, בקביעת שער הריבית מחשש שמה הדבר יגרום להאטה בפעילות הכלכלית בארה"ב ולפגיעה בתעסוקה.
בשלב הנוכחי ההערכה של האנליסטים היא כי הבנק המרכזי יבצע העלאת ריבית אחת לפי שעה בשיעור של 0.25% בלבד, רמה הנמוכה משמעותית מההערכות הקודמות ערב פרוץ המלחמה באוקראינה.
על רקע התחזקות הדולר בעולם, גם הייצוא הישראלי נהנה מתגובת השרשרת ובראשה מפיחות השקל לעבר רמת 3.3 שקלים לדולר. "החשש הגדול מהשפעת הפיחות על מדד המחירים לצרכן בישראל, דוחק את בנק ישראל להתכונן לקראת העלאות במחצית השנייה של השנה", אמר פריימן.
פורסם לראשונה: 13:02, 07.03.22