1 צפייה בגלריה
דיכאון
דיכאון
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה שהגיש נתין זר לערוך בדיקת אבהות לבן שנתיים שלטענתו נולד מקשר זוגי עם גבר טרנס, שעדיין רשום במשרד הפנים כאישה. השופטת ענת הלר-כריש קבעה כי זכותו של הקטין לדעת מי אביו, ולכן הורתה על ביצוע בדיקת רקמות.
בתביעת האבהות שהגיש הנתין הזר לפני כשנה וחצי הוא טען כי הקשר הזוגי החל ב-2018 ונמשך כשמונה חודשים, שבמהלכם גרו יחד בדירה שכורה. לדבריו, זמן קצר לאחר שנפרדו הודיע לו הנתבע שהוא בהיריון אבל לאחר הלידה לא אפשר לו לבקר את הילד או להיפגש עמו.
בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את הדברים. הוא טען שהוא לא מכיר את התובע ומעולם לא גר איתו. לדבריו מגיל 16 הוא בעל חזות גברית ומעולם לא קיים יחסי מין עם גבר בהסכמה, ולהיריון הוא נכנס עקב אונס. הוא הוסיף כי התביעה מעלה חשש כבד שהנתין הזר הוא האנס וביקש שבנסיבות אלה בית המשפט יימנע מבירור האבהות.
השופטת ענת הלר-כריש הסבירה שלצורך בדיקת רקמות די להוכיח סיכוי כלשהו לקיומם של קשרי משפחה עם הקטין – והתובע עמד בכך. היא ציינה כי גרסתו של הנתבע, שלפיה כלל לא הכיר את הנתין הזר, הופרכה לחלוטין בעדויות ובראיות. כך למשל, עו"ד שאליו פנה התובע כדי להסדיר את מעמדו בישראל העיד ששוחח עם הנתבע וראה אותו, ובעל הדירה ששכר סיפר שראה אותו בביקוריו בדירה וחשב שהוא בן הזוג של התובע.
עוד צוין בפסק הדין כי מספר הטלפון של הנתבע נמצא בנייד של התובע והיו ביניהם התכתבויות. כמו כן, בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את המגורים בדירה בכלל, אבל לאחר מכן שינה את גרסתו וטען ששכר את הדירה בסופי שבוע עם חברים. גרסה אחרונה זו, נקבע, לא הוכחה בין היתר משום שהנתבע לא זימן אף אחד מהחברים לעדות וגם לא חקר את בעל הדירה בעניין.
השופטת הוסיפה שטענת האונס מחזקת את המסקנה שיש אפשרות שהנתין הזר הוא אביו של הילד. היא הבהירה שהנתבע לא הציג ראיות שתומכות בגרסתו שלפיה הילד נולד כתוצאה מאונס, אבל גם אם היה מוכיח זאת - זה לא מצדיק לשלול מהקטין את זכות היסוד לדעת מיהו אביו. היא הסכימה עם עמדתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל האפוטרופסית לדין שמונתה לילד, שזוהי טובתו.
לבסוף הדגישה השופטת כי אין קשר בין שאלת בירור האבהות לבין התפקוד ההורי של התובע והקשר שיהיה או לא יהיה בינו לבין הקטין אם יתברר שהוא אכן אביו. לאור כל הדברים האלה היא הורתה לבצע בדיקת רקמות לקטין במימונו של התובע.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד מרווין ניסן כהן • ב"כ הנתבע: עו"ד ששי אלעמרי • האפוטרופסית לדין: עו"ד מרב דוד פלד • עו"ד איתי שרייבר עוסק בדיני משפחה • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין