לשכת ההוצאה לפועל תל אביב אישרה לאחרונה הסדר נושים שלפיו החייב – ניצול שואה כבן 80 - ישלם רק 22,800 שקל בגין חובות של כ-150 אלף שקל. הרשם גיא סמולרצ'יק קבע שאף שההסדר לא זכה לרוב בקרב הנושים, בסמכותו לאשר אותו לנוכח הנסיבות המיוחדות של החייב, המתקיים מקצבאות.
החייב הגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בגין חובות של 150,225 שקל בארבעה תיקי הוצאה לפועל. הנושים הם החברות כאל, פרטנר, ישראכרט בע"מ וישראכרט מימון (שתי האחרונות הן חברת אם וחברת בת ויוצגו על ידי אותו בא כוח). החייב הסביר שבשנים האחרונות, עקב ניהול כלכלי לא נכון וצפי להכנסות גבוהות יותר (בעת שעבד כסוכן מכירות), הוא ניצל מסגרות אשראי ונכנס לחובות. הוא הוסיף שמאז משבר הקורונה הוא אינו עובד ומתקיים מקצבאות ביטוח לאומי וקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
לדבריו, בחודשים האחרונים מצבו הבריאותי והנפשי הידרדר והוא נמצא במעקב של פסיכיאטר ועובדת סוציאלית. סך הכנסותיו עומד על כ-8,500 שקל ויש לו הוצאות של כ-8,300 שקל על שכר דירה, כלכלה ורכב. הוא הגיש הצעה להסדר נושים הכוללת תשלום חודשי של 300 שקל למשך 36 חודשים ובסך הכל 10,800 שקל. בהמשך שיפר את הצעתו בסיוע בנותיו לתשלום סכום של 12 אלף שקל במזומן, נוסף על פריסת התשלומים שהציע, ובסך הכל 22,800 שקל.
עו"ד אסף בן חור צילום: עדי שמאיחברות כאל ופרטנר הסכימו להסדר. חברות ישראכרט בע"מ וישראכרט מימון התנגדו וביקשו הסדר תשלומים על סך 51 אלף שקל בשלושה תשלומים. הרשם סמולרצ'יק הורה על זימון דיון וקבע שאין צורך בהתייצבות הנושים שהסכימו להסדר אך נדרשת התייצבות הנושים שהתנגדו. לדיון התייצבו החייב, אשתו ובנותיו אך הנושים המתנגדים לא התייצבו.
הרשם אישר את הסדר הנושים וציין שקיים שוויון מספרי בין המסכימים למתנגדים, ומבחינת ערך הנשייה, שיעור המסכימים עומד על כ-34% מול כ-66%. לדבריו, לבית המשפט הדן בהליכי חדלות פירעון של יחידים ניתנה סמכות מפורשת לאישור הסדר בהעדר רוב מניין וערך בנסיבות מסוימות. סמכות זו אינה נמנית על רשימת הסמכויות שהוענקו לרשם חדלות הפירעון בהוצאה לפועל, אף שלא ברור מדוע שכן ככלל, המחוקק לא הבחין בין הליכי ההסדר בפני בית המשפט ובפני רשם חדלות הפירעון.
עם זאת, הרשם קבע שאינו נזקק לסמכות המפורשת בחוק וניתן לאשר את ההסדר בהישען על הוראות אחרות. הוא ציין שהנושים המתנגדים לא עשו שימוש בזכות ההצבעה בתום לב ובדרך מקובלת, כנדרש בחוק. ראשית, הם לא התייצבו לישיבת ההסדר ובכך מנעו קיום דיון ענייני בהצעה. שנית, ההתנגדות הייתה לקונית, ללא נימוק ופירוט.
בהחלטה נכתב שבאישור ההסדר יש אף לקחת בחשבון את הנסיבות המיוחדות של החייב, שלא נמצא חוסר תום לב בהסתבכותו בחובות ויש להפגין כלפיו חמלה. בסופו של דבר אישר הרשם את ההסדר וקבע כי החייב ישלם 12 אלף שקל במזומן ולאחר מכן 300 שקל למשך 36 חודשים, ובסך הכל יעביר לנושים 22,800 שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד אסף בן-חור עוסק בחדלות פירעון
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
