בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה עובדת עירייה ממרכז הארץ שב-2017 חוותה עווית בעין בליווי בלבול בדיבור במהלך יום מתוח במשרד – והורה לביטוח לאומי להכיר בה כנפגעת עבודה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קיבלה חוות דעת מומחה שקבע שיש קשר סיבתי בין הלחץ שחוותה באותו יום לבין הופעת התסמינים.
התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד אלישר פיינגרש, סיפרה שלפני כחמש שנים חוותה אירוע חריג בעבודתה, ביום האחרון להגשת מכרז לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית. גורמים שונים בעירייה הפצירו ולחצו עליה במהלך אותו יום להגיש את מועמדותה אולם היא חששה שהדבר יביא לפגיעה במעמדה כמנהלת מחלקה ובתנאיה, וחשה מוטרדת מהלחצים שהופעלו עליה.
לבקשתה, נקבעה לה פגישה בשעה 13:00 של אותו יום עם גורמים בהסתדרות על מנת להתייעץ עמם. במהלך הפגישה היא חשה עווית בעין ימין בליווי בלבול בדיבור, ונזקקה לטיפול בבית חולים.
בבית המשפט הסכימו התובעת וביטוח לאומי על מינוי מומחה רפואי שייתן חוות דעת בעניין. הוא כתב שהתובעת לא סובלת מליקוי נוירולוגי קבוע, אך ייתכן שהיא סבלה מאירוע מוחי חולף וקצר. ככל שהיה אירוע מוחי שכזה, הוסיף, בשל סמיכות הזמנים המובהקת בינו לבין האירוע החריג בעבודה, יש קשר סיבתי בין השניים.
במענה לשאלות שהפנה הביטוח הלאומי ציין המומחה כי לתובעת יש יתר לחץ דם וסוכרת נעורים, אך קיימת כיום הסכמה ברפואה כי מצבי דחק יכולים לגרום להופעת אירוע מוחי, ובכך להוציא את הסיכון הטמון במחלות הרקע מהכוח לפועל.
ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד רועי הררי, טען שיש לדחות את התביעה. לדבריו, מאחר שהמומחה קבע כי לתובעת אין ליקוי נוירולוגי קבוע וייתכן שמדובר באירוע מוחי חולף, הקשר הסיבתי לא הוכח ומדובר ב"קביעה משוערת".
התובעת ענתה כי בית הדין אינו נדרש לשאלה אם האירוע הותיר נזק מוחי קבוע, אלא לשאלת הקשר הסיבתי בינו לבין עבודת התובעת. מאחר שהיא אושפזה בגין האירוע המוחי, נטען יש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש הבהירה שחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה יוצאת דופן שלא לעשות כן. היא ציינה שהמומחה קבע שהאירוע בעבודה החיש את הופעת האירוע המוחי. אמנם לפי חוות הדעת אין לתובעת ליקוי קבוע, אך למרות זאת המומחה הבהיר חד משמעית שיש קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע המוחי.
עוד הודגש בפסק הדין שלפי הפסיקה נוכח העובדה שביטוח נפגעי עבודה מקנה גם זכות לריפוי ולשיקום, בגדרן של חבלות שיביאו להכרה כ"תאונת עבודה" יבואו לא רק חבלות שהביאו לאובדן כושר עבודה אלא גם כאלה שהצריכו ריפוי ושיקום. בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה וחייבה את ביטוח לאומי בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין
• ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
